בשיתוף אסם נסטלה
פאנל חדשנות אסם חדשנות בעולם המסורתי (core)
כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה עסק במגוון נושאים. פספסתם משהו? צפו בפאנל חדשנות beyond the core בנוסף לתמלול הפאנל:
לכל ארגון דרך משלו להטמיע חדשנות אבל המשותף לכולם זה הצורך לפרק מבנים ישנים ולשבור פרדיגמות ולהטמיע את השינוי בארגון.
עדי קוהלי, מנהלת פעילות טבעול באסם נסטלה
ד"ר נועם ארקין, מייסד ארבה רובוטיקס
פרופ' אופירה אילון, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון
מה המשמעות של חדשנות ב-CORE וב-BYOND THE CORE?
קוהלי: חדשנות בזירת ה-CORE מתייחסת לשימוש בטכנולוגיות קיימות, בקטלוג מוצרים קיימים, במותגים קיימים לדוגמה: חטיף פיטנס שהושק לא מזמן והוא חטיף בריאותי יותר, וטוב יותר תזונתית שנשען בעצם על טכנולוגיות שיש אצלנו באירגון. לעומתשימוש בטכנולוגיות חדשות שלא קיימות בארגון למשל חברת חלב שמייצרת תחליפי חלב, בתחום הבשר אנחנו מכירים טכנולוגיה של יצור בשר מתורבת. זויציאה מעבר לזירה בה אנחנו פעילים. חשוב לדעת שבמידת מה זהו תהליך אבולוציוני.מה ש-BYOND THE CORE הופך עם הזמן ל-CORE – מתרחבים לעולמות חדשים שהופכים מהר לבסיס שלנו.
בתעשיית הרכב, תעשיה מסורתית?
ארקין: עולם הרכב הוא עולם מסורתי, של ברזלים – דלתות, פנסים אבל לאט לאט הופך עולם הרכב לעולם של טכנולוגיות, יותר יכולות, הרכב יכול לקבל החלטות לבד וזה בעצם הופך לגמרי את המשוואה.
יש מהפכה בעולם הרכב ובחלק מהמקרים עולם הרכב לא יודע לטפל בה. אנחנו מנסים להביא טכנולוגיה מאד בחזית ולהכניס אותה לעולם מסורתי ובעצם המטרה היא להביא יותר בטיחות לרכב. לפעמים זה יכול להיות כרכב אוטונומי ולפעמים מוגדר כמניעת תאונות.
אנחנו מפתחים חיישן שהתחלנו מבחינת הדרישות לרכב אוטונומי והבנו שאנחנו צריכים לפתח חיישן בטיחות. פיתחנו חיישן מבוסס ראדאר שמיועד לחלק הקדמי ברכב שאמור למפות את כל מה שקורה בחלק הקדמי של הרכב ובצדדים ואמור לתת לרכב תמונה מאד מדויקת על מה קורה סביבו, איזה סכנות וממה עליו להיזהר.
אחת הבעיות בקבלת הטכנולוגיות בעולם הרכב היא לקיחת האחריות – אצל מי היא נמצאת. ככל שהטכנולוגיה תהיה טובה יותר, ותדע לפרש יותר מצבים היא תציל חיים. שאלת האחריות כאן ועדיין יש יתרונות בהכנסת הטכנולוגיות לפני שמחליטים על אחריות.
איך מתגברים על זה?
כרגע בתעשיית הרכב לא לוקחים אחריות בכלל ותמיד לתת אזהרה. טסלה למשל הוציאה פיצ'רים חדשים ומכריזה במקביל שהאחריות היא תמיד על הנהג והוא חייב להיות תמיד עם ידיים על ההגה למרות שהמערכות של טסלה הן המתקדמות בעולם.
תעשיית המזון נראית יותר שמרנית. היכן מתבטאת שם החדשנות?
קוהלי: השקעות רבות יש בפודטק. השקנו לפני שנה את הסנסיישנל – המבורגר שמדמה בשר. טבעול היתה חלוצה בזה והבריף היה להגיע לבשר ולכן לקחנו בחשבון טעם, ריח, אפילו הצליל שנוצר מהמפגש על המחבת, הצבע האדמומי שהופך לחום. היתה כאן חדשנות פורצת דרך. אנחנו יודעים היטב שיש הרבה שחקנים שמנסים להגיע לתחליף הבשר. יש כאן עניין של קיימות, של אג'נדה, של קהל הרבה יותר רחב שאותו רוצים להכניס.
האתגר הוא להגיע לדבר האמיתי ולהכניס יותר ויותר קהלים לקטגוריה. אנחנו לא רוצים שצריכת הבשר תגדל בעולם כי העולם לא יודע להתמודד עם זה. אנחנו רוצים שיותר אנשים ישלבו בתפריט היומי שלהם מזון מבוסס מהצומח כאג'נדה, לא רק צמחונים וטבעונים.
זה מצליח?
ישראל לא כזו אומה בשרית ביחס לעולם. אנחנו תחת הדיאטה הים תיכונית שהיא כוללת הרבה ירקות אבל זה מצליח. בשנה שעברה גדלה הקטגוריה ב-20% והשנה הקטגוריה ממשיכה לצמוח, קהלים חדשים ממשיכים להיכנס כל הזמן לקטגוריה. אנחנו רואים קהלים חדשים בקטגוריה, אנחנו רואים חדשנות בקטגוריה, שנותן מענה לצרכים.
יש לכם מספרים כמה אנשים הפחיתו את צריכת הבשר בעקבות כניסת המוצרים האלה לשוק?
בעקבות המוצרים אנחנו יודעים שבסיס הלקוחות של הטגוריה גדל ב-10%. הקטגוריה בישראל היא בחדירה גדולה מכל מה שקורה במדינות אירופה. אולי זה בגלל ההיסטוריה של טבעול, אולי בגלל צרכני כשרות שמחפשים מזון פרווה אבל למעלה מ-50% מהצרכנים בישראל צורכים מהקטגוריה כבר היום.
מה דעתך על תהליכי החדשנות בעולמות התעשיות המסורתיות?
פרופ' אילון: שתי התעשיות הללו – הרכב והמזון – הן התעשיות המזהמות ביותר סביבתית. הן משתמשות בהרבה אנרגיה, בעיקר דלקים פוסיליים. הן אחראיות לזיהום אוויר, לפליטת גזי חממה, שימוש במתכות, במתכות כבדות, שימוש בחומרים מסוכנים ובנוסף זו תעשיה, למרות כל הפיתוחים החדשנים, הן כוללות שרשרת אספקה שלמה והתעשיות האלה הבינו את הדרישות מלמעלה, של הרגולציה וגם הדרישות מלמטה, של הצרכנים והחליטו להציע דרכים להפחתת ההשפעה שלהם.
חלק מהדברים הם מרוק המצפון וחלק הם אכן מהותיים לפעילות החברה ומסייעים להפחתה של ההשפעות המזיקות.
איך לוקחים את זה צעד אחד קדימה?
הרבה מאד מהחברות הללו מאמצות את 17 העקרונות של פיתוח בר הקיימא של האו"ם, ובעצם מודדות בכל פעם את המרחק בין המציאות למטרות שהציבו לעצמן. דרך כזו יכולה גם לנו הצרכנים, לשפר את המידע של אותו יצרן וגם לחברה לראות היכן היא עומדת ביחס ליעדים.
מזון מקומי – אם החברה ממגדירה לעצמה את נפח היצור המקומי שהיא משתמשת בו, בכך היא מקצרת את שרשרת האספקה, היא מספקת פרנסה ותעסוקה לשוק המקומי והיא בעצם מפחיתה פליטות לאורך כל השרשרת הזו.
אגב, הקורונה היתה מקרה מצוין לתעשית המזון בכל קיצור שרשראות האספקה.
איך הקורונה ייעלה תהליכים?
אנחנו רואים שגם באירופה רואים שמשאירים את התהליכים הישנים ומתקדמים לעולם בריא יותר, עם פחות חומרי הדברה, עם ערכים תזונתיים גבוהים יותר. הבישול הביתי הפחית את צריכת האוכל המתועש וכד'.
ואיך השפיעה הקורונה מבחינת התעשייה?
תעשיית המזון היא תעשיה ארוכה אבל מספיק שחברות מבינות את הצורך ומציעות מוצרים שהם פחות מעובדים.
לא דיברנו גם על נושאי האריזות ומניעת בזבוז מזון שגם הם באחריות יצרני המזון.
אריזות
אני לא בטוחה שהטרנד של אריזות מתכלות הוא סביבתי יותר. הייתי רוצה לראות הוכחות במחקרים של טרנדים כאלה, מוכחים בשיטות של בדיקת מחזור חיים.
עדי: אין ספק שככל שחברות ייקחו על עתמן אג'נדות של קיימות זה יעשה לכולם את החיים טובים. אריזות מתכלות ומתמחזרות שהיום פערי העלויות הולכים ומצטמצמים. זה ייקל על כל התעשיה לאמץ אריזות כאלה. הצרכנים בישראל לא מבקשים את זה, להבדיל מאירופה אבל זה יבוא.
תעשיות הרכב
פרופ' אילון: גם בתעשיית הרכב נשלטת על ידי כלי רכב פרטיים והטרנדים היום מדברים על ויתור על הרכב האישי והחידושים יוכלו להקל עלינו. בסוף נצטרך לוותר על הרכב.
ארקין: כשאנחנו מדברים על פחות זיהום אוויר ועל שותפות של רכב אנחנו צריכים שהרכב יהיה יותר אוטונומי. ככל שרכבים יסעו באופן יעיל, זה גם ייקל בפקקים. הכל קשור האחד לשני.
קשה להעריך מתי יהיה רכב אוטונומי מלא אבל קשה להעריך מתי רכב כזה יהיה בשוק כי כל הזמן יש תקלות ועוד אתגרים אבל הדרך לשם הוא בהפיכת הרכבים לבטוחים יותר. הרכבים יהיו יעילים, חכמים, בטוחים יותר.
איך נעשה תהליך של פיתוח מוצר חדש?
עדי: פיתוח של מוצר חדש יכול להגיע מכל מיני עולמות תוכן. אנחנו תמיד יוצאים מצורך של הצרכנים – מודע או לא מודע. בתחילת השנה השקנו מוצר של נאגטס ירקות – לקחנו רעיון שכל ההורים רוצים שהילדים יאכלו כמה שיותר ירקות ובדרך כלל מתאכזבים ותחת התובנה הזו רצינו לחשוף את הילדים לעוד טעמים אבל לשלב בתפריט ילדים כרובית, דלעת או ברוקולי זו לא משימה פשוטה. אחרי תהליך פיתוח ארוך פיתחנו מוצר שענה על הדרישות לקלוע לטעם של ילדים והורים. זה מוצר שנתפס משפחתי.
יש לנו צוות תזונה שמלווה אותנו ומנחה מה אפשר ומה אי אפשר להכניס למוצרים.
בהנחה שהמוצר עונה לקריטיריונים ושהצלחנו לפצח אותו, כנראה שנצליח איתו גם בשוק, כמו הנאגטס אבל היו גם מוצרים שעזבנו באמצע תהליך כי לא הצלחנו לפצח את הבריף של המוצר.
מבחינה שיווקית אנחנו ממשיכים את הבריף. במקרה של הנאגטס כך שיווקנו: ירקות שילדים אוהבים.
בשיתוף אסם נסטלה
