חיים חדשים לשלושה חולים בזכות מבצע תרומות בינלאומי: בשבוע שעבר הגיע לסיומו מרתון של ניתוחי השתלת כליות בישראל, דרך אוסטריה ובחזרה, שבמהלכו בוצעו שלוש השתלות בשרשרת. המבצע המורכב התאפשר בזכות מיזם תרומות איברים צולבות בו שותפה ישראל ביחד עם מדינות באירופה, ובמהלכו נתרמים איברים בישראל ובאירופה ומוטסים במקביל למושתלים המתאימים.
4 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון, המושתל יהושע טולדו, ד"ר סיגל אייזנר ופנינה טולדו - שתרמה את הכליה למושתל בווינה
(צילום: דוברות שיבא)
קראו עוד:
במבצע הנוכחי, כליה מפנינה טולדו, תורמת בת 62, יצאה בבוקרו של יום רביעי בשבוע שעבר מבית החולים בילינסון והוטסה לבית החולים הכללי בווינה, שם היא הושתלה בחולה אוסטרי בן 31. המטוס שהביא את הכליה מישראל לאוסטריה החזיר עמו בצידנית קרח את הכליה מאחיו של המושתל האוסטרי, בן 35, וזו הושתלה בבית החולים שיבא בדניאלה, חולה בת 69. באותו הזמן, בוצעה הוצאת כליה בשיבא מגבר בן 51, בנה של דניאלה, וכליה זו הושתלה ביהושע טולדו, בעלה של פנינה, בן 67, בבית החולים בילינסון. כך בוצעו במשך מחצית היממה שלוש השתלות צולבות בישראל ובאוסטריה.
כאמור, ההצלבות עם מדינות אחרות מאפשרות למצוא התאמה לחולים שנמצאו ברשימת ההמתנה לאיבר, ולא נמצא עבורם פתרון בארץ. בשלוש השנים האחרונות בוצעו 159 השתלות בין זוגות שלא נמצאה ביניהם התאמה, בפרויקט תרומות והשתלות צולבות בצ'כיה, אבו דאבי, וכעת גם באוסטריה. החודש מתוכננות עוד מספר השתלות כליה מוצלבות בין בתי חולים נוספים.
"זוהי ההצלבה הבינלאומית החמישית שלנו, אבל הראשונה עם אוסטריה", מסבירה ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות ומי שיזמה את פרויקט ההצלבות. "בכל התנסות ראשונה עם מדינה קיים המתח הנובע מאי הידיעה על ההתנהלות של הצד השני, ברגע האמת, מבחינת העמידה בלוחות הזמנים".
4 צפייה בגלריה
מימין: רגינה שאיבר, מתאמת ההשתלות בווינה, ד"ר תמר אשכנזי מהמרכז להשתלות בישראל, ד"ר גאורג בומינג, נפרולוג בכיר בווינה, והרצל אדרי, קונסול ישראל באוסטריה, שהגיע עם הצוות הרפואי ללוות את החלפת הכליות
(צילום: דוברות המרכז הלאומי להשתלות)
"שמחתי להיווכח שברגע שנחתנו בווינה, ליד מדרגות המטוס המתין כבר האמבולנס עם הצוות הרפואי, והצידנית עם הכליה בתוכו. התזמון המדויק שלהם אפשר לנו לחזור מיד לישראל עם הכליה כדי שתושתל ללא שהות בארץ. הפתעה נחמדה נוספת הייתה עם קונסול ישראל באוסטריה, הרצל אדרי, שהגיע עם הצוות הרפואי ללוות את ההחלפה של הכליות".
את הכליה במרכז הרפואי שיבא קיבלה דניאלה סופר, בת 69 מאור יהודה, שסובלת מאי ספיקת כליות ומסוכרת ומטופלת כבר שנתיים בדיאליזה. קודם למחלתה, שימשה דניאלה כעובדת כוח עזר בשיבא במשך 30 שנה, ועבדה בין היתר בשיקום הנוירולוגי ובהוספיס לחולים סופניים.
אמבולנס מביא את אחת הכליות הנתרמות להשתלה בתל השומר
(צילום: דוברות שיבא)
הדרך להשתלה לא הייתה פשוטה. בנה רצה לתרום לה כליה כבר לפני למעלה משנתיים, אך מצבו הבריאותי שכלל ערכי כולסטרול גבוהים וטרום-סוכרת - לא אפשר זאת. הוא החליט שלא לוותר, ובגיל 51 החל לבצע פעילות ספורטיבית ולשנות הרגלי אכילה, והגיש עצמו שוב כמועמד. הפעם נתוניו התאימו לתרומה, אולם בשל חוסר התאמה לסוג הדם של אימו, השניים הוכנסו לתוכנית ההצלבות של המרכז הלאומי להשתלות, ותוך זמן קצר נמצאה ההתאמה המיוחלת.
4 צפייה בגלריה
דניאלה סופר שקיבלה את הכליה מוינה עם אנג'לה בר, מתאמת ההשתלות ופרופ' איתן מור, מנהל מרכז ההשתלות בשיבא
(צילום: דוברות שיבא)
הבן נותח והכליה שתרם הועברה למרכז הרפואי בילינסון והושתלה אצל גבר בן 63. במקביל מבילינסון יצאה במטוס לווינה כליה שתרמה אשתו של החולה בן ה-63, והיא הושתלה אצל גבר אוסטרי בן 31. המטוס בחזרה מווינה יצא עם כליה שתרם אחיו בן ה-35 מאוסטריה, והיא הושתלה אצל דניאלה.
4 צפייה בגלריה
מתאמת ההשתלות תמי פינק מעבירה את הכליה מבלינסון לווינה ומתאמת ההשתלות דנית שחר-ויצמן מעבירה את הכליה שהגיעה מווינה לשיבא
(צילום: דוברות המרכז הלאומי להשתלות)
"מרגש אותי כל מה שעשו כדי שאוכל לקבל כליה", סיפרה דניאלה כשהיא מתאוששת מהניתוח. "גם הבן שלי ריגש אותי, כשירד במשקל, עשה דיאטה ובדיקות הדם שלו השתפרו והתאימו. הוא אמר תמיד שלא איכפת לו למי לתת את הכליה, העיקר שזה יציל אותי, וכך הגענו להצלבה ולטלפון המשמח שבישר לי שנמצאה לי כליה".
"עברנו שנה וחצי של גיהינום"
"תוכנית ההצלבות נותנת פתרון מעולה לחולים שיש להם תורם אך הוא אינו מתאים להם", אומר פרופ' איתן מור, מנהל מרכז ההשתלות במרכז הרפואי שיבא, "היופי בהצלבה זו הוא שמדובר בבן שרצה בכל מאודו לתרום לאימו כליה ולהוציא אותה מהדיאליזה. זו ההצלבה הראשונה שנעשתה עם אוסטריה. היכולת להגדיל את מעגל הזוגות על ידי שיתוף פעולה עם אוסטריה וצ'כיה, מאפשרת למצוא פתרון לחולים שקשה לאתר להם תורם מתאים".
ד"ר נשר: "בזכות פרויקט ההצלבות, כל מועמד להשתלה שנמצא ברשימת ההמתנה יכול להביא תורם כליה פוטנציאלי שקרוב אליו, ואם יימצא כמתאים רפואית - הוא יוכל להיכנס לתוכנית ההצלבות ולהגביר את הסיכוי למציאת כליה מתאימה במדינות ששותפות לנו בתוכנית"
"עברנו שנה וחצי של גיהינום", מספרת פנינה טולדו, רעייתו של יהושע, מושתל הכליה בבית החולים בילינסון, "בעלי סבל מאי-ספיקת כליות, והחל טיפול בדיאליזה שהוא קשה ביותר ומצריך שלוש פעמים בשבוע להתחבר למכונה במשך ארבע שעות, לאחריה ישנה עייפות, תשישות, ותופעות לוואי נוספות לצד החשש מכל זיהום קטן. אנחנו מאושרים מכך שנמצאה כליה, ומקווים שיהושע ימשיך להתאושש ונוכל סוף סוף לחיות חיים בריאים ונורמליים מלאי עשיה ואהבה".
"המבצע היה מורכב מאוד וגדול" , מסכם ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון, "בזכות פרויקט ההצלבות, כל מועמד להשתלה שנמצא ברשימת ההמתנה יכול להביא תורם כליה פוטנציאלי שקרוב אליו, ואם יימצא כמתאים רפואית - הוא יוכל להיכנס לתוכנית ההצלבות ולהגביר את הסיכוי למציאת כליה מתאימה במדינות ששותפות לנו בתוכנית. אנחנו מחויבים כמובן לבריאות התורם, ועורכים בדיקות רבות ומחמירות, מבלי לקחת שום סיכון לנזק לכליה הנותרת. זו פרוצדורה שאנחנו מבצעים שנים רבות, ולאחר שלושה ימים התורמים הולכים הביתה ומנהלים אורח חיים רגיל".
