מאז 7 באוקטובר, שגרת חייו העמוסה גם ככה של שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט הפכה לכמעט בלתי-אפשרית. זייברט כבר למוד ניסיון בזירה הדיפלומטית. מי שהיה הדובר של קנצלר גרמניה אנגלה מרקל במשך 11 שנה, ועוד לפני כן עבד כעיתונאי בכיר, מודע היטב לכוחה של ההסברה, ומכאן - גם לכובד המשקל שיש לתפקידו בימים אלה. מדי יום הוא צופה בהלך הרוח במדינה, עוקב מקרוב אחר דעת הקהל העולמית וכותרות החדשות, ומקדיש מאמצים להעלאת המודעות לחטופים הנמצאים בעזה. אין רגע דל.
בכתבה שפורסמה כאן לפני פחות מחודש, סיפרו רופאים שונים מבית החולים בילינסון על התגייסותם לחזית ההסברה העולמית במלחמה באנטישמיות. זייברט קרא אותה בעניין. במיוחד התרשם מד"ר פליקס בנינגר, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים ויליד גרמניה, שהקים קבוצת הסברה מיוחדת לרופאים הפועלת למען המלחמה באנטישמיות. גם לו, כמו לבנינגר, יש בטן מלאה ביחס לגל האנטישמיות בעולם.
"האנטישמיות מראה את הפנים המכוערות שלה ובממדים שלא ציפיתי", הודה בשיחת טלפון, כשעשה את דרכו לצפון, להלווייתו של החייל אוריה באייר, בעל אזרחות גרמנית שנפל בעת פעילות מבצעית. "רואים את זה באופן ברור באירופה וגם בארה"ב. אני אמנם לא יכול לדבר על מדינות אחרות, אך בנוגע לגרמניה – ידעתי שיש אנטישמיות. זה רעל שלא עובר ולא עבר מעולם, אך לא ציפיתי לזה ברמה כזאת. לא ציפיתי שזה יצא החוצה באופן כה גלוי".
איך אפשר להילחם בדבר כזה?
"צריך חוקים נוקשים ולחדד חוקים קיימים. צריך פוליטיקאים. אבל מעל הכול - צריך אנשים שיעמדו נגד זה. אנשים שיגידו 'זה לא נכון, זה מעוות'. אפשר לבקר את ממשלת ישראל כמו שמבקרים את גרמניה או מדינות אחרות, אבל אי אפשר להכחיש את הזכות של מדינת ישראל להתקיים.
"שימוש בסטריאוטיפים אנטי-יהודיים הוא דבר פסול. אנשים צריכים לצעוד קדימה: בשביל הדמוקרטיה שלנו, בשביל הערכים הליברליים שלנו, בשביל כל הרעיון של לחיות ביחד בשלום - נוצרים, יהודים מוסלמים, חילונים. אי אפשר שתהיה אנטישמיות כמו שאי אפשר שתהיה גזענות. זאת העבודה של כולם, לא רק של פוליטיקאים. נדרש אומץ לזה".
שגריר גרמניה: "לא מזמן פגשתי אישה מבוגרת שהייתה ניצולת שואה. היא דיברה על הנכד שלה שעכשיו חטוף בעזה. היא שרדה את השואה, ועכשיו היא צריכה לעבור את האימה הזאת שהנכד שלה מוחזק בניגוד לרצונו איפשהו בעזה כאדם תמים וחף מפשע. זה לא ניתן לתיאור"
לאחר שקרא את הכתבה, זייברט יצר קשר עם ד"ר בנינגר, ובתחילת השבוע הגיע לביקור רשמי בבית החולים בילינסון, על מנת לחזות מקרוב במאמציהם של צוותי הרפואה, ולבקר את הפצועים השונים – דבר שקרוב באופן מיוחד לליבו.
"הקבוצה הזו, 'רופאים נגד אנטישמיות', זה לא משהו שידעתי עליו, והתוודעתי אליו בזכות הכתבה. אני חושב שזו דוגמה נפלאה של אזרחים שמפגינים מעורבות במאבק נגד אנטישמיות בעולם. בדיוק כפי שציינתי לפני רגע – יש חוק, יש פוליטיקה, אבל מעל הכול צריך אזרחים שלא יתנו לזה לקרות, שייראו מאבק, וזה מה שהקבוצה הזו עושה בדרך יפה מאוד", הוא אומר. "בהקשר זה, חשוב לציין שמה שפליקס בנינגר עושה עם העמיתים שלו בזירה הרפואית, אחרים עושים בזירות אחרות, כעורכי דין, כמורים. הרבה אנשים ניגשים למשימה".
ולקשר זה יש גם התפתחויות עתידיות. "במהלך הביקור של שטפן זייברט בבילינסון, הוא הפתיע אותי כשהסכים להיות אורח הכבוד במפגש של קבוצת הרופאות והרופאים נגד האנטישמיות שאנחנו עושים בעוד שבועיים", אומר ד"ר פליקס בנינגר. "הוא מתכוון לדבר שם על הפערים בין הדיווחים בתקשורת בגרמניה על המלחמה, לבין מה שקורה בפועל בשטח, ונותן רוח גבית חשובה למאבק ההסברה של ישראל בעולם".
במהלך ביקורו בבית החולים סייר השגריר זייברט במחלקות השונות. שם היה עד לעבודת הקודש של הרופאים ולסיפורי הגבורה של החיילים. "היה לי מאוד חשוב לפגוש את החיילים הצעירים ולדבר איתם על מה שהם עברו", הוא מספר. "זה בית חולים מאוד יוצא דופן עם מתחם טיפולים תת-קרקעי. ניצלתי את ההזדמנות וראיתי כמה הם מחויבים – לא רק למטופלים רגילים, אלא גם על מנת להציל כמה שיותר חיים של פצועים מהמלחמה ולמקסם את אחוזי ההחלמה".
בתזמון דרמטי, היה גם עד בזמן אמת למציאות היומיומית הלא-פשוטה של טיפול בפצועי המלחמה. "הגענו בזמן ששלושה פצועים קשה מעזה הגיעו במסוק לחדר המיון. ראינו איך הם הגיעו, איך כל הצוות עבד על מנת להציל אותם, להעריך את מצב הפציעות שלהם", הוא משחזר.
"בהתחלה לא ידענו אם הם הולכים לשרוד, במיוחד חייל אחד שהיה במצב מאוד קשה. אני לא רופא, אני לא יודע להעריך מצב רפואי, אבל מאוד רווח לי כששעה אחר כך הרופאים בישרו לנו שהצליחו לייצב את מצבו. לא בכל יום אתה עומד מול מישהו שנאבק על החיים שלו. זו לא סיטואציה נורמלית. זה לא נורמלי שילד בן 20 שוכב עם פציעה בראש, פציעה מאוד קשה. אלה דברים שהולכים איתך אחר-כך. גם המחויבות של הצוותים הרפואיים ראויה לציון. לראות יהודים וערבים בצוות הרפואי עובדים ביחד זה מאוד מרשים".
שמעתי שפגשת חייל פצוע שסיפר לך שמשפחתו שרדה את השואה.
"כן, הייתה משפחה אחת שהסבא והסבתא עזבו את גרמניה במהלך שנות ה-30 לבריטניה ובזכות זה שרדו את השואה. הם ברחו לפני שכל האימה התחילה, אבל אתה יודע, אני פוגש שורדי שואה וילדים ונכדים שלהם בישראל לעיתים קרובות. אלה מהמפגשים החשובים והמרגשים שיש לי פה בישראל.
"לא מזמן פגשתי אישה מבוגרת שהייתה ניצולת שואה. היא הגיעה אלי לשגרירות ודיברה איתי על הנכד שלה שעכשיו חטוף בעזה. היא שרדה את השואה ועכשיו היא צריכה לעבור את האימה הזאת, שהנכד שלה מוחזק בניגוד לרצונו איפשהו בעזה כאדם תמים וחף מפשע. זה לא ניתן לתיאור".
צפו בדבריו של שטפן זייברט בעצרת החטופים:
"אי אפשר להתעלם, זה בלתי אפשרי"
השגריר זייברט מקדיש נתח לא מבוטל מזמנו לעבודת הסברה וסיוע למשפחות החטופים. מדובר בנושא שמטריד אותו באופן אישי. רק בשבת האחרונה השתתף בעצרת בכיכר החטופים ונשא דברים.
"אנחנו מאוד מעורבים, כל אחד בשגרירות ואני במיוחד", הוא מתאר. "כבר ב-8 באוקטובר אנשים שקרוביהם בעלי אזרחות גרמנית התקשרו וביקשו סיוע. יצרנו קשר עם המשפחות, היו לנו איתם הרבה מפגשים. הם ידעו ועדיין יודעים שהם יכולים להתקשר בכל זמן. ניסינו כל מה שיכולנו באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים להיות שם בשבילם ולהשפיע על חמאס, למצוא אנשים שיש להם קשר, שיוכלו לתווך.
"גם ברמה האנושית – ניסינו להיות שם בשבילם ולספר את סיפורם לכל מי שמוכן להקשיב. ארגנו פגישות עם הקנצלר ובמקרים מסוימים אף הצלחנו להשיג בשבילם מסמכים גרמנים שלא היו להם. לרוב זה לוקח לא מעט זמן בגלל בירוקרטיה, אבל בגלל המצב המיוחד הצלחנו לעזור להם במהירות. אני מאוד מעורב ומחובר רגשית לחלק מהמשפחות. אתה לא יכול להתעלם. זה בלתי אפשרי. זה הופך להיות המטרה שלך בדיוק כמו המטרה שלהם".
אחד הסיפורים המוכרים והטרגיים של המלחמה, הוא סיפורה של שני לוק ז"ל, ישראלית בעלת אזרחות גרמנית, שסרטון שלה מובלת מחוסרת הכרה ברחובות עזה התפרסם ברשת. רק מאוחר יותר התגלה, ששני אינה בין החיים. זייברט מכיר את הסיפור באופן אישי, וגם הוא מצר על הסוף המר.
"בסוף כל מה שיכולנו לעשות זה ללכת לשבעה שלה", הוא אומר בצער. "היינו בקשר קרוב עם המשפחה, וכשהם קיבלו את החדשות הקשות, זה היה רגע קשה מאוד. כשהאמא ישבה שבעה הלכנו לניחום אבלים. אין משהו שניתן להגיד, משהו שיוכל לתת נחמה. זאת הסיטואציה ללא מעט משפחות".
ד"ר איתן וירטהיים, מנהל בתי החולים בילינסון והשרון: "התרגשתי לשמוע שמאז 7 באוקטובר, שגריר גרמניה שטפן זייברט, עובד בנחישות מסביב לשעון בפעילות למען החזרת החטופים. הוא סיפר שהחליט להגיע אחרי שנחשף ב-ynet למבצע ההסברה הייחודי של ד"ר פליקס בנינגר מול הקולגות שלו בגרמניה ונגד האנטישמיות. הרצון שלו להכיר לעומק את החיילים המאושפזים ואת סיפורם, והסולידריות שלו עם הציבור בישראל - מרגשים מאוד".