בשיתוף אסטרהזניקה
"נוירופיברומטוזיס" (או בקיצור NF) היא תסמונת גנטית שנגרמת כתוצאה משינוי בגנים הנקראים NF1 או NF2. למעשה התסמונת מתחלקת למספר סוגים וביניהם NF1 – שהיא התסמונת השכיחה יותר ומופיעה אחת ל2500-3,000 לידות. התסמונת גורמת להופעת כתמים בעור ולפגיעה במערכת העצבים. ישנן תסמונות נוספות וביניהן תסמונת 2NF –נדירה יותר ומתבטאת בגידולים בעצב השמיעה ובמערכת העצבים.
תסמונת נוירופיברומטוזיס מסוג 1 נגרמת כאשר יש שינוי (מוטציה) בגן הנקרא NF1 שהתפקיד שלו ליצר חלבון שאחראי על תהליך דיכוי גדילת תאים מהירה מדי. כשיש פגיעה באותו החלבון עלולים להתפתח גידולים שפירים. למרות שבדרך כלל מדובר בגידולים שאינם סרטניים, הם עדיין יכולים לגרום לנזק במערכות שונות בגוף.
"כתמי קפה בחלב"
הביטוי הקליני העיקרי של התסמונת הוא כתמים על העור, המכונים כתמי "קפה-בחלב" (café au lait) – אלו נגעים כהים יותר מהעור שסביבם. כתמים אלו מופיעים בקרב רובם של החולים כבר בגילאי הינקות ומספרם עולה במהלך שנות הילדות. תסמינים נוספים של התסמונת כוללים נמשים הדומים לכתמי "קפה בחלב" אך קטנים יותר, גידולים שפירים על העור או בתת העור, ועוד.
השינוי הגנטי בגן NF1 יכול לעבור בתורשה מאחד ההורים לילד (תורשה דומיננטית); על פי הספרות הרפואית, כ-50% מהחולים הם ילדים להורה עם התסמונת NF1. ישנם מקרים בהם השינוי הגנטי בגן יכול להופיע אצל חולה ללא סיפור משפחתי. למעשה ייתכנו מקרי תחלואה גם אם הוריו של החולה בריאים ולא הורישו לו את השינוי הגנטי (מצב המכונה 'דה-נובו').
אומנם אין לנו מידע מדויק על מספר החולים בישראל, אך ניתן להעריך שישנם אלפי אנשים עם תסמונת NF1. לצערנו, קיים אלמנט של בושה והעדר סובלנות חברתית סביב התסמונת, וכן לא מעט ילדים ומבוגרים נמנעים מלחשוף אותה. חולים רבים מתביישים בכתמי העור שעל גופם, וחוששים ללכת לים ולבריכה או אפילו להפשיל שרוולים. הורים רבים מכירים מחלות אחרות כמו דושן או סיסטיק פיברוזיס, אך רק מעטים מכירים את תסמונת 1NF. הם אינם יודעים שמשפחות בהן המחלה מוכרת ניתן לבצע אבחון גנטי בשלב תכנון ההיריון, ואינם מכירים את הסימנים המופיעים לאחר הלידה אשר עלולים להעלות את החשד.
תהליך האבחון:
ככלל, ילדים או תינוקות מגיעים לברור רפואי של תסמונת NF1 כאשר מופיעים מספר רב של כתמים חומים על גופם. אבחון המחלה מתבצע כאשר יש שניים מתוך שבעה קריטריונים: הופעת כתמי עור ספציפיים (לפחות ששה); נמשים קטנטנים באזור בית השחי או המפשעות; גידולים שפירים על פני העור או בתת העור; גידול בעצב הראיה; ממצאים בקשתית בעין או על פני הרשתית; פגיעה בהתפתחות העצמות; התסמונת קיימת אצל אחד מההורים, אבחון קליני זה נערך בד״כ ע״י נוירולוג הילדים. בנוסף, ניתן לאשר את האבחנה באמצעות בדיקה גנטית שממצאיה מלמדים על השינוי הגנטי בגן NF1.
כאמור, הסימפטום המרכזי של המחלה מתבטא בהופעת כתמים חומים על הגוף. מרבית החולים לא יחוו סיבוכים חמורים יותר, אך כמעט כמחצית מהחולים מפתחים לקות למידה כלשהיא (הפרעות קשב וריכוז, קושי במוטוריקה עדינה או גסה וכדומה). קשיים אלו מופיעים בדרך כלל כבר בילדות ונמשכים לאורך כל החיים. בנוסף, למרות שמרבית הגידולים שנוצרים בקרב החולים בתסמונת הם שפירים, חולי נוירופיברומטוזיס נמצאו כבעלי שכיחות גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית לתחלואה בסרטן.
מעקב רפואי קבוע – בעיקר בילדים
מאחר ותסמונת NF1 עלולה להוביל לסיבוכים רפואיים שונים, כל חולה צריך להיות במעקב רפואי צמוד כבר מגילאי הינקות. הניסיון הרפואי מלמד שאסור לחכות להתפתחות של מחלה או היווצרות סיבוכים אלא יש להקפיד לבצע בדיקות סדורות באופן יזום ומתוכנן מראש. קיימת חשיבות רבה – בעיקר בגילאי הילדות – לבצע מעקב קבוע, מאחר והילדים לא תמיד יודעים להעיד על שינויים בגופם. הצוותים הרפואיים שמנהלים מעקב אחר המטופלים משתייכים לתחומים רבים כמו נוירולוגית ילדים, עיניים, אורתופדיה, נוירוכירורגיה, אנדוקרינולוגיה, פסיכולוגיה ועוד.
אחד הסיבוכים הנפוצים בתסמונת NF1 הוא הופעת גידולים שפירים בעצבי ראייה גידול זה נקרא OPG-Optic Pathway Glioma. הסיכון לפגיעה ואף אבדן הראייה בגידול זה משמעותי וישנם מקרים בהם מטפלים בילדים מאוחר מכיוון שילדים צעירים לא יכולים לדווח ולהתלונן על ההידרדרות בראייתם ומכאן ישנה חשיבות בהקפדה על מעקב סדיר על מנת למנוע החמרה וסיבוכים רפואיים של התסמונת.
הטיפול בחולים עם NF1 הוא אינדיבידואלי בהתאם למצבו ושל החולה. בשנים האחרונות המחקר מתמקד במציאת טיפולים ייעודיים לתסמונת NF1 ולסיבוכיה. חלק מהטיפולים מבוססים על תרופות המעכבות את אחד המסלולים התוך תאיים הגורמים להופעת גידולים בחולים ולמעשה ניתן למנוע מצבים בהם ניתן לטפל בגושים ברקמות שיכולים לפגוע בתפקוד האיברים. בנוסף, במקרים של סיבוכים במערכת העצבים המרכזית, לדוגמא גידולים הגורמים לחסימת מעבר הנוזלים בחדרי המוח וגורמים ללחץ פנימי מוגבר, ניתן לבצע טיפול כירורגי על מנת לנקז את הנוזלים. אנו מקווים שבעתיד יתווספו פיתוחים חדשים שיסייעו להתמודד עם סיבוכים שונים של המחלה.
חשוב לציין שמעבר לפן הרפואי, קיים קושי משמעותי בהתמודדות עם התסמונת גם בהיבט הנפשי בשל הסיכון לפגיעה בביטחון העצמי שנגרם כתוצאה מהביטוי החיצוני של התסמונת. בנוסף, ההורים לילדים החולים חווים מעמסה קשה ובלתי רגילה, עקב הצורך ללוות את ילדיהם לביקורים תכופים בבתי חולים ובמרפאות השונות, וקושי בהתמודדות עם בירוקרטיה רפואית מסובכת ובמיוחד עם הצורך להתמודד עם מתן ההפניות וטפסי ה17 המרובים להם הם נזקקים.
כדי להקל על הטיפול בתסמונת זו, הוחלט כבר לפני יותר עשור להקים בבית החולים איכילוב מרכז ייעודי לטיפול בתסמונת זו – "המרכז הישראלי ע״ש גילברט לנוירופיברומטוזיס ותסמונות נוירוקוטנאיות". מרכז זה מאגד בתוכו את הטיפולים הרפואיים עבור החולים. המרכז הוקם במקביל עם מרכז ע״ש גילברט בוושינגטון בארה״ב ולאורך השנים מקיים קשרי עבודה קבועים עם מרכזים רפואיים בחו״ל. מעבר לזמינות של רופאים מומחים מהתמחויות שונות, זמינות גבוהה ושיתוף פעולה יומיומי בין התחומים השונים, המרכז גם מאפשר גישה לצוותים פסיכולוגיים שמסייעים לחולים בהיבט הרגשי, וכן צוותי עבודה סוציאלית שמסייעים למשפחות בהתמודדות עם הצרכים הייחודיים שלהם. מענה רב תחומי תחת קורת גג אחת מסייע למרכז לתת את הטיפול הטוב ביותר עבור המטופלים, ובד בבד להמשיך ללמוד ולחקור על המחלה ודרכי ההתמודדות איתה. חשוב לדעת שיש למי לפנות, ובמקרים ועולה חשד, לא לחשוש לפנות לרופא המשפחה לבירור ראשוני.
בחסות אסטרהזניקה
הכותבת הינה מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, מנהלת המרכז לנוירופיברומטוזיס ותסמונות נוירוקוטנאיות בבית החולים דנה דואק לילדים, איכילוב
פורסם לראשונה: 14:46, 26.05.24
