ליה נשואה לדוד שנמצא בסבב השלישי של שירות המילואים בגבול הלבנון. היא צמודה למהדורות החדשות, מלקטת פיסות מידע ברשתות החברתיות, ומאד חרדה שבן זוגה ייפצע בגוף, בנפש או חלילה ייהרג. מיכל, בת זוגו של יניב אשר משלים מעל מאתיים ימי מילואים בשנה הנוכחית, חשה עצבות תהומית כשהיא חושבת על השלכות ההיעדרות של יניב על ילדיהם. היא תוהה האם בכלל יהיה אפשרי להחזיר את חיי המשפחה למה שהיו לפני המלחמה.
יעל, נשואה לרונן שנלחם כבר חודשים ארוכים ברצועת עזה. היא חווה תחושות בדידות, דאגה, עייפות ושחיקה מתמשכת מחודשים של אי-ודאות וניהול משק בית לבדה. הטלפון מהעבודה שמבהיר לה שלא תוכל לצאת היום מוקדם, מגביר עוד יותר את תחושת המועקה הקבועה שלה.
מאז 7 באוקטובר 2023 גויסו יותר מ-350 אלף חיילי מילואים בצווי 8 למלחמת "חרבות ברזל". רבים מהם נקראו לשרת במשך חודשים ארוכים באזורי המלחמה ברצועת עזה, לבנון וביהודה ושומרון.
נשות חיילי המילואים נדרשו להיערך לפרידה של מספר חודשים ולהסתגלות מהירה להיעדר בני זוגם ולשינויים בתפקידים וחלוקת האחריות במערכת המשפחתית, שאליהם מעולם לא תורגלו. נשים רבות נותרו כשהן מתמודדות לבדן בניהול משק הבית, בטיפול בילדים, לרוב תוך כדי המשך עבודה – כל זאת בזמן שבני זוגן נמצאים במצב סכנה מתמדת.
מחקר חדש חושף את הלחצים והקשיים הנפשיים שחוות נשות חיילי המילואים בישראל, שנקראו לשירות מבצעי חסר תקדים במלחמה המתמשכת. המחקר, בהובלתי, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי הבינלאומי Stress and Health התמקד בגורמי התמיכה שעשויים לסייע לנשות המילואים להתמודד עם הלחצים הרבים ואתגרי בריאות הנפש בתקופה המורכבת הזו.
"מבט מעמיק יותר על גורמי הסיכון הקשורים בשירות המבצעי של בן הזוג מעלה חמישה אתגרים עיקריים שתרמו לתחושת הדחק המוגבר: השתתפות בן הזוג בקרב והחשש שייפצע או ימות, בדידות וקושי לשמור על קשר ופחד שבן הזוג יפתח בעיות פסיכולוגיות או יהפוך להיות אדם שונה"
לחצים מתמשכים ואי-ודאות
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם עמותת "מאמאטכ"ל" וכלל 293 משתתפות מרחבי ישראל, שהוערכו באמצעות שאלונים לדיווח עצמי בין אפריל ליוני 2024. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמכלל המדגם, יותר מ-40% מנשות חיילי המילואים דיווחו על תסמיני דיכאון משמעותיים ואילו כרבע מהן דיווחו על תסמיני חרדה משמעותיים.
כמו כן, מצא המחקר כי ניתן לחלק את נשות חיילי המילואים לשלוש קבוצות מרכזיות בהתאם לפרופיל הלחץ הנתפס אותו הן חוות: נמוך, בינוני וגבוה. כך, ניתן להצביע על נשים בקבוצת פרופיל הלחץ הנתפס גבוה, כקבוצה אשר נמצאת בסיכון לאתגרי בריאות נפש רבים יותר וביניהם עצבות, חוסר אנרגיה וחוסר תקווה כמו גם עצבנות, קושי להירגע ודאגה מתמשכת.
מבט מעמיק יותר על גורמי הסיכון הקשורים בשירות המבצעי של בן הזוג מעלה חמישה אתגרים עיקריים שתרמו לתחושת הדחק המוגבר: השתתפות בן הזוג בקרב והחשש שייפצע או ימות, בדידות וקושי לשמור על קשר ופחד שבן הזוג יפתח בעיות פסיכולוגיות או יהפוך להיות אדם שונה. אם כך, נשים אשר בן זוגם משרת כלוחם ושדיווחו על הצטברות של גורמי סיכון רבים יותר, בעת שמאופיינת בחוסר ודאות ועמימות באשר למשך שירות המילואים ומצבו פיזי והרגשי של בן זוגם, חוו דחק נתפס ברמה גבוהה יותר כמו גם תסמיני דיכאון וחרדה.
"נשות חיילי מילואים אשר אופיינו בפרופיל דחק נמוך, דיווחו על רמות גבוהות בשלושה משאבי התמודדות פסיכולוגיים: חוסן נפשי, חמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת"
חשיבותם של משפחה וחברים
במחקר גילינו שלנשות חיילי מילואים מבוגרות יותר, עם יותר ניסיון חיים ופרספקטיבה רחבה, כמו גם כמות גדולה יותר של משאבים, ישנו יתרון בהתמודדות עם דחק. מעבר לכך, מצאנו כי תפיסה סובייקטיבית של הצלחה בניהול משק הבית בזמן היעדרות בן הזוג נמצאה קשורה לפרופיל דחק נתפס נמוך.
כך, ההנחה היא שנשות חיילי המילואים שהצליחו לשמור ביעילות על שגרות וטקסים משפחתיים סיפקו יציבות וביטחון גם לבני הזוג וגם לילדיהם. במובן הזה, ייתכן שיעילות והצלחה בתחומים הניתנים לשליטה, כמו טיפול במטלות ומשימות של ילדים, שימשו כ"תרופה נגד" לחוסר יכולת השליטה והלחץ המוגבר בזמן מלחמה.
מעניין במיוחד לגלות שנשות חיילי מילואים שאופיינו בפרופיל דחק נמוך, דיווחו על רמות גבוהות בשלושה משאבי התמודדות פסיכולוגיים: חוסן נפשי, חמלה עצמית ותמיכה חברתית נתפסת.
תמיכה חברתית נתפסת היא גורם בין-אישי וידועה כמועילה לבנות זוג של חיילי מילואים בתקופות לחוצות. נשות חיילי מילואים עם מערכות תמיכה חברתיות חזקות, כולל משפחה, חברים, קהילה וקבוצות תמיכה של נשות חיילים נוספות, נוטות לחוות רמות לחץ נמוכות יותר. חיזוק מערכות הסיוע והתמיכה הבין-אישית, ברמה הפורמלית (קבוצות תמיכה לסיוע רגשי) והבלתי פורמלית (למשל סיוע ממשי בניהול משק הבית), עשויים להפחית את הדחק הנתפס של נשות חיילי המילואים ולהקל על מצוקה רגשית.
פרופ' גדי זרחצילום: הרימוניםחמלה עצמית מוגדרת כחמלה שמופנית פנימה, היינו, פתיחות וקבלת הסבל האישי של אדם תוך כדי יכולת לחוות רגשות של אכפתיות ודאגה כלפי עצמו ללא שיפוטיות או הימנעות. פרופ' קריסטין נף, מחלוצות המחקר אודות חמלה עצמית ניסחה ברהיטות כי "כאשר יוצאים לקרב, אמיתי או דימיוני, להיות בעל ברית של עצמו יגרום לאדם להיות חזק וחסין יותר מאשר להתייחס אל עצמו כאל האויב". לפיכך, לאור הצרכים המשפחתיים הגוברים ולנוכח גורמי הלחץ הקשורים לשירות המילואים בזמן המלחמה, נראה כי נשים שהתייחסו לכאב ולסבל שלהם בצורה ידידותית וחמימה יותר, יכלו לחוש פחות בודדות ולהתמודד בצורה יותר אדפטיבית עם האתגרים שלפניהן.
תפיסת חוסן נפשי משקף את יכולתה של האישה להתאושש בצורה טובה ממשברים וקשיים משמעותיים לאורך הדרך ולחזור לתפקוד תקין אחרי פרק זמן סביר. אין הממצא אומר שנשים אשר מפגינות חוסן נפשי ניכר אינן חוות לחץ, כאב או מצוקה. עדיין, למרות כל אלו, הן מאופיינות ביכולת לדבוק בראיית עולם אופטימית למרות הקשיים כמו גם יכולת לסגל מנגנוני התמודדות מיטיבים (יכולת להרגעה עצמית, תפיסת פרספקטיבה נכונה, יכולת בקשת עזרה), אשר יכולים להקל על הלחץ הנחווה.
השלכות המחקר – פיתוח תוכניות תמיכה
לממצאי מחקר זה מספר היבטים יישומיים שחשוב לתת עליהם את הדעת. ראשית, חשיבות ההכרה בהשלכות המתמשכות של המלחמה גם על נשות חיילי המילואים בעורף, אשר לצד החוסן הנפשי הרב שאותו הן מפגינות, מתמודדות עם הצטברות גורמי דחק, לחץ ושחיקה משמעותיים.
שנית, בעוד כלל נשות חיילי המילואים יכולות להיתרם מקבוצות תמיכה חברתית, יש לתת קדימות בניטור ובטיפול באותן נשים אשר מדווחות על רמות גבוהות של דחק ועשויות לסבול מאתגרי בריאות נפש של דיכאון, חרדה ופגיעה בתפקוד. מנגנוני סיוע, כגון מתן תמיכה וטיפול רגשי למצוקות הילדים או למערכת הזוגית, ובמקרים מסוימים אף סיוע כלכלי ומנהלתי, עשויים להפחית את מידת העומס והמצוקה הנלווית אליו.
שלישית, מוצע לשלב בתוכניות התמיכה מרכיבים לחיזוק החמלה העצמית. חמלה עצמית היא מיומנות היכולה להילמד ולהיות מתורגלת וכך עשויה להפחית את תחושות הלחץ. למשל, תרגול חווית הקושי כמות שהוא, מבלי להימנע ממנו או להזדהות עימו יתר על המידה ("עברה בי מחשבה שאני לא עושה מספיק. איזו מחשבה לא נעימה זאת"), בעמדה תומכת וידידותית ("אני עושה את מה שאני יכולה במצב באמת בלתי אפשרי"), ובהכרה כי נשים נמצאות באותה סירה ("לחוות תחושות כאלה זה חלק מהיותי אנושית, אני לא לבד").
התייחסות מערכתית להמלצות יישומיות אלו עשויה להוות צעד משמעותי לחיזוק החוסן הנפשי של נשות חיילי המילואים המתמודדות עם אתגרים חסרי תקדים במלחמה הנוכחית.
הכותב הוא פסיכולוג, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל
