בשיתוף חברת טקדה ישראל בע״מ
לימפומה מסוג הודג'קין מהווה אומנם רק 10% מכלל מקרי הלימפומה בישראל, אבל היא נפוצה דווקא בצעירים בגילאי 15-35. המחלה הינה ממאירות של לימפוציטים, המתאפיינת בכך שתאי הגידול (תאים הנקראים תאי Reed-Sternberg) מעורבים ברקע של תאי דלקת מרובים. לימפומה מסוג הודג'קין מתבטאת לרוב בהגדלה של קשרי הלימפה או כמסה לימפטית באזור בית החזה. קשרי לימפה הם מבנים השייכים למערכת החיסון ופזורים בכל הגוף. ניתן למשש ולהרגיש אותם באזורים כמו הצוואר, בתי השחי והמפשעות, אך הם עשויים לגדול גם במקומות אחרים בגוף כגון בית החזה או אף בבטן. גם הטחול הוא מבנה לימפטי ועשוי להיות מעורב במחלה.
מסיבה שאינה ברורה, בשני העשורים האחרונים אנו רואים ירידה של 1% בשנה בשכיחות המחלה. ברוב המקרים, לא ניתן למצוא גורמי סיכון המובילים להתפתחות המחלה, אם כי ידוע על קשר מסוים לווירוס EBV (ממשפחת נגיפי ההרפס) כמו גם לווירוסים אחרים, מצבי דיכוי חיסוני, וכן ששיעור המחלה גבוה יותר באזורים גיאוגרפיים בעל מאפיינים סוציואקונומיים נמוכים. בנוסף, שכיחות המחלה גבוהה יותר במשפחות בהן נמצא חולה עם הודג'קין.
איך מאבחנים
אחד המאפיינים של המחלה – אם כי אינו ייחודי רק ללימפומה מסוג זה – הוא ביטוי של תהליכי דלקת שכולל חום, ירידה במשקל, גרד, פריחה, התפתחות אנמיה, שקיעת דם מוחשת (בדיקת מעבדה המעידה על תהליכי דלקת) ועוד.
אבחון המחלה, בדומה ללימפומות אחרות, מתבצע באמצעות ביופסיה. שלב המחלה נקבע בהתאם לפיזורה בקשרי לימפה ובמקומות אחרים בגוף (כגון מח עצם, כבד, ועוד). סיווג המחלה לשלביה נעשה על ידי בדיקת PET-CT שהיא בדיקה משמעותית, לא רק בשלב האבחנה אלא גם בקביעת התגובה של המטופל במהלך ובסוף הטיפול.
ד"ר גלעד יצחקי מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר.צילום: דוברות המרכז הרפואי מאירשלב I של המחלה מוגדר כאשר ישנה מעורבות של אזור קשרי לימפה אחד, שלב II כאשר ישנם שני אזורים של קשרי לימפה מעורבים מאותו צד של הסרעפת, בשלב III יש קשריות מעורבות משני צידי הסרעפת ובשלב IV יש אזור מעורב בגוף שאינו קשר ללימפה. פרקטית אנו מחלקים את המטופלים לכאלו בשלב מוקדם (early stage) ולכאלו בשלב מתקדם (advanced stage).
ניתן לרפא כ 80% מהחולים בלימפומה מסוג הוג'דקין
למרבה השמחה, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בעצירת המחלה הודות לטיפולים המתקדמים שהצטרפו לארסנל התרופות. שיעור הריפוי תלוי בשלב המחלה ובגורמי סיכון נוספים הנבדקים אצל כל מטופל. בכנס מטופלים שנערך לאחרונה במכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר, בשיתוף עמותת החולים 'חליל האור', נערכה סקירה של החידושים בלימפומה כולל בלימפומה מסוג הודג'קין.
הטיפול המקובל בקו הטיפול הראשון עדיין מבוסס על כימותרפיה. המשלב הבסיסי מכונה ABVD ונמצא בשימוש כבר מעל 40 שנה. בחולים עם מחלה בשלב מוקדם, נהוג לתת בין 2-4 סבבי טיפול עם או בלי קרינה, בעוד חולים בשלב מתקדם נזקקים ל 6 מחזורים לרוב. בחולים צעירים עם מחלה מתקדמת ובסיכון גבוה, קיימת אפשרות למתן פרוטוקולים אינטנסיביים יותר.
ככלל ניתן לרפא כ 80% מהמטופלים ממחלתם. אך עם זאת, הטיפול בחולים בכל גיל, ובכללם חולים צעירים, הוא לפעמים מורכב ומאתגר. ככל שהטיפול הכימותרפי יעיל, עלולה להיות לו רעילות ניכרת בחלק מהחולים, כגון פגיעה עצבית (נוירופתיה) או פגיעה ריאתית משמעותית, שלעיתים עשויה להיות אף בלתי הפיכה. זאת בנוסף לתופעות הלוואי המוכרות יותר של הכימותראפיה הכוללות בחילה, עייפות, חולשה, נשירת שיער וירידה בספירות הדם.
איכות החיים של המטופלים נפגעת משמעותית לאורך הטיפול ולעיתים גם אחריו. יש להוסיף על כך את הקושי הנפשי בהתמודדות עם מחלה ממארת בגיל צעיר. בנוסף כ-20% מהחולים מהמטופלים המאובחנים בשלב מתקדם לא יגיעו לתגובה מלאה מהטיפולים (complete response) או יחוו הישנות של המחלה לאחר השלמת הטיפול.
בשנים האחרונות קיימת האפשרות לשנות מעט את הפרוטוקול הבסיסי ולהוסיף לו טיפול עם נוגדן מצומד לכימותרפיה. מנגנון זה מאפשר הגעה של החומר ישירות לתוך התא הממאיר בלי לפגוע ברקמות בריאות ובכך להפחית ברעילות המשלב. פריצת דרך נוספת בהודג'קין לימפומה הינה השימוש בנוגדנים ממוקדי מטרה מסוג check point inhibitors, שגורמים להפעלת מערכת החיסון של הגוף כנגד בסרטן. אומנם טיפולים אלו שמורים למצבים בהם המחלה חוזרת, אך כיום ישנם מחקרים אשר משתמשים בהן בהצלחה מרובה יחד עם כימותרפיה כבר בשלבים הראשונים של המחלה.
שימור פוריות בחולים הצעירים
אחד מהנושאים שאנו נותנים עליהם את הדעת במיוחד בטיפול בצעירים הוא שימור פוריות. אנו מציעים לכל החולים הצעירים את האפשרות לבצע שימור פוריות, אם כי ישנם חולים, ובעיקר חולות אשר מצבם דחוף ואינו מאפשר את הזמן לצורך ביצוע הפרוצדורות המיטביות. למרבה השמחה, גם בנושא זה חלה התקדמות רבה, וכיום ניתן לבצע שימור של מקטע שחלה גם לאחר התחלת הטיפול הכימותרפי. חשוב לציין כי, הטיפול המבוסס על כימותרפיה (פרוטוקול ABVD) אינו כרוך בשיעור גבוה של אי פריון. עם זאת, משלבים אינטנסיביים יותר של כימותרפיה הניתנים בקו ראשון או מתקדם (לרבות השתלת מח עצם עצמית) עלולים לגרום לפגיעה בפריון בשכיחות גבוהה. דבר זה מחזק את הצורך במתן טיפול יעיל ובלתי רעיל ככל שניתן כבר בהתחלה.
העתיד הוא שילובים של תרופות
על אף שיעורי ההחלמה הגבוהים יחסית של חולים עם לימפומה מסוג הוג'דקין יש עדיין מקום לשיפור. כיום כבר קיימות מספר התפתחויות משמעותיות בתחום הטיפול במחלה. העתיד בטיפול יכלול שילוב של תרופות ביולוגיות יחד עם כימותרפיה, בכדי להוביל לשיפור נוסף בתוצאות הטיפול יחד עם הפחתת רעילותו. טיפול מיטבי בשלבים הראשונים של המחלה ימנע את הצורך במתן טיפולים אינטנסיביים בהמשך, ובתקווה ישפר את איכות החיים של המטופלים.
- הכותב הוא מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר.
בחסות חברת טקדה ישראל בע"מ - מוגש כשירות לציבור
