העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם: הוא לא רק מעטפת חיצונית, אלא גם משתתף בתהליכים ביולוגיים של ספיגה והפרשה, הגנה, התחדשות ותיקון תקלות. כשהתאים מתפתחים ומתחדשים ללא תקלות, העור נראה אחיד, ללא כתמים או פגמים. בשל גורמים שונים, חיצוניים ופנימיים, קורה שאחד מסוגי התאים שמרכיבים אותו מתרבה ללא בקרה או תיקון עצמי, ואז מתפתח גידול.
עוד בנושא:
הממצאים העיקריים שאנחנו רואים בעור הם נמשים – כתמים צהבהבים שנוצרים אצל אנשים רגישים לקרינת שמש לאחר חשיפה לה. כתמי שמש קבועים שמופיעים אצל מבוגרים (לנטיגו, כתמי גיל) מייצגים תגובת עור לחשיפה חוזרת לשמש.
נקודות חן או שומות הן גידולים שפירים, שיכולים להופיע מלידה או במהלך החיים, בדרך כלל בשני העשורים הראשונים. הן אמורות להפסיק להופיע במהלך העשור השלישי. נקודות חן לא חייבות להיחשב מסוכנות, ולא כולן בהכרח "חשודות", אבל אנשים עם שומות מרובות, לא סדירות או לא סימטריות צריכים להתייחס אליהן ברצינות ולעבור מעקב אצל רופא עור.
הנזקים של קרינת השמש
חשיפה פתאומית לא מבוקרת לשמש גורמת לכוויה – אדמומית ונפיחות המלווים בצריבה ובכאב. לעיתים יופיעו שלפוחיות, ובהמשך, עם ההחלמה, התקלפות של העור. לאחר החלמה מכוויות שמש מופיעים לעיתים כתמים ונקודות חן בצורות שונות. אירועים של כוויות שמש קשורים בעליית הסיכון לסרטן עור, ולכן חשוב מאוד להימנע מהם.
חשיפה חוזרת ממושכת לקרינת שמש מזרזת את הזדקנות העור: יש פגיעה בגמישותו, והוא גם מתחספס ומתעבה, בעיקר בשכבות העליונות, כך שבמישוש נרגיש שהוא יבש יותר, גס. בבדיקה מיקרוסקופית של עור פגוע שמש ייראו השטחה של שכבות העור וירידה בסיבי הקולגן (סיבי הכוח של העור) ובסיבי האלסטיקה. התוצאה: קמטים ושינויים באחידות הפיגמנטציה בעור – כלומר, הופעת כתמים בהירים, צהובים וחומים.
גידולי עור שכיחים יותר בקרב מבוגרים, ושכיחותם עולה עם הגיל. גורמי הסיכון הם חשיפה לא מבוקרת לקרינת שמש, כוויות שמש, גוון עור בהיר במיוחד, ריבוי נקודות חן ונטייה משפחתית לגידולי עור. בגיל מבוגר יש ירידה ביכולת ההתחדשות של תאי העור, ירידה ביכולת הבקרה על "תקלות" המופיעות בתאים, וירידה בתפקוד מערכת החיסון המקומית ובמערכת תיקון תקלות ה-DNA.
את גידולי העור ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: גידולי עור שפירים וגידולים סרטניים-ממאירים.
גידולי העור השפירים
קבוצה זו כוללת נקודות חן ושומות "רגילות", תבלולי עור ושומות אפידרמליות (שאינן מורכבות מתאים מלנוציטיים – התאים שיוצרים את צבע העור). רוב השומות ונקודות החן מורכבות מריבוי מוקדי של תאים מלנוציטיים. צורתן היא לרוב מעגלית או אליפטית, הגודל הוא פחות מסנטימטר אחד, והצבע חום אחיד. שומה סדירה ותקינה אמורה להיות עם קווים סימטריים, בצבע אחיד ועם שוליים עדינים. נקודות או שומות שאינן סימטריות, אלא משוננות, ושפיזור הגוון שלהן אינו אחיד, נחשבות לחשודות ("אטיפיות" בשפה המקצועית) ומחייבות אבחון אצל רופא עור מומחה.
בקבוצת הגידולים השפירים נמצאים גם הנמשים – כתמים צהבהבים האופייניים לילדים, מופיעים לאחר חשיפה לשמש ומתבהרים אם אין חשיפה חוזרת. לנטיגו וכתמי גיל הם כתמים דומים, כהים יותר, שמופיעים בשל חשיפה חוזרת או לא מבוקרת לשמש ואינם נעלמים. כתמי הגיל יכולים להופיע שנים אחרי החשיפות.
בישראל שטופת השמש שכיחים מאוד נגעים טרום-סרטניים, שפעמים רבות נחבאים בין כתמי הלנטיגו. בדרך כלל הכוונה היא לקרטוזות סולאריות – כתמים ובליטות קטנים ומחוספסים, על פי רוב בצבע אדמדם או צהבהב. הם לא בהכרח יעברו מהפך סרטני, אבל מהווים סימן לצורך במעקב ובטיפול.
גידולי העור הסרטניים
אלו מהווים אחוז נכבד מכלל הגידולים שמתפתחים בגוף האדם. השכיחים ביותר הם קרצינומת תאי הבסיס (BCC) וקרצינומת תאי הקשקש (SCC). לעיתים קרובות הגידולים משני הסוגים דומים במראה ונראים כמו בליטות ורודות קשות, עם גלד המדמם לעיתים, או ככיבים צלקתיים אדמדמים. הם מופיעים בעיקר באזורים חשופים לקרינת שמש, כמו המצח, האף, הלחיים והאוזניים, והטיפול בהם מסתכם בדרך כלל באבחון, בכריתה ובמעקב בלבד, שכן המהלך הביולוגי שלהם אינו מסוכן במיוחד.
מלנומה ממאירה היא מקרה אחר: זהו אחד הגידולים הסרטניים הקשים ביותר לטיפול. שכיחותו עולה מאוד בעשורים האחרונים, במיוחד בארץ, וידוע שחשיפה לא מבוקרת לקרינת שמש מעלה את הסיכון להתפתחותו.
מקור המחלה הוא תאים מלנוציטיים בשומות חשודות שהשתנו, בשומות מולדות גדולות שהשתנו, בכתם חדש או בנקודה מוזרה, לרוב כהה.
כך נבדוק את נגעי העור
נקודה ותיקה שהופיעו בה שינוים בשוליים, במרקם או בצבע, או שמעוררת תחושה מוזרה – נעשית מיד חשודה.
אלו הפרמטרים שבהם ניתן להשתמש כשבוחנים נקודות חן:
- סימטריה. בודקים אם ניתן לחצות את הנקודה ולקבל שני חלקים דומים.
- גבולות. השוליים של נקודת החן אמורים להיות ברורים, ללא שלוחות.
- צבע. אמור להיות אחיד, ללא שינויים בפיזור הגוונים עם הזמן.
- קוטר. אמור להיות פחות מ-6 מ"מ.
פרמטרים אלו גסים מאוד ואמורים לתת אינדיקציות לגבי בריאותן של הנקודות. אין תבנית שמתאימה לאבחון כל הנקודות, ולכן מומלץ לפנות לרופא עור ולעקוב בעזרתו אחר הממצאים.
כיצד ניתן להתגונן מפני סרטן העור?
ראשית, אבחון מוקדם. זה לא שכיח ששומות רגילות הופכות למלנומה, אבל כדאי לדון עם רופא על כל שינוי שמתרחש בהן, מאחר שבדרך כלל ניתן לטפל היטב במלנומה אם היא מאובחנת בשלב מוקדם. כדאי לדון עם רופא על כל שינוי בשומות בנוסף למעקב תקופתי קבוע.
שנית, מכיוון שישראל היא מדינה שטופת שמש, עדיף לשהות כמה שיותר בצל וכן לחבוש כובע, להרכיב משקפי שמש וללבוש בגדים ארוכים. בשמש יש לשהות בשעות הבטוחות, להשתמש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה (לפחות SPF30) ולמרוח שכבה לא דקה מדי.
אם יש במשפחה אדם שחלה במלנומה, מומלץ להתייעץ בנושא עם רופא עור ולעבור בדיקות עור תקופתיות.
הכותב הוא מומחה ברפואת עור וילדים ומנהל השירות לרפואת עור בילדים במרכז הרפואי על שם וולפסון בחולון