ההכרח, כך מתברר, יוצר לפעמים פתרונות רפואיים יוצאי דופן. כך גילתה טובה שוסטר, שלטענת רופאיה היא החולה הישראלית השנייה בארץ, ובין הבודדות בעולם, שעברה צנתור כדי לתקן את הלב המלאכותי שמושתל בבית החזה שלה.
קראו עוד:
שוסטר (72) - נשואה, אם לשלושה, סבתא לעשרה וסבתא רבתא לחמישה - לקתה באי־ספיקת לב לפני כשש שנים. "למען הדיוק, זמן רב קודם לכן כבר סבלתי ממחלות רקע שונות וקשות, ולא נחשבתי אישה בריאה", היא מסבירה, "אבל הבעיות שהתחילו להתפתח לי בלב, ממש דירדרו את מצבי".
2 צפייה בגלריה
טובה שוסטר. "הנשימה, ההליכה, כל מה שהיה קשה - הסתדר. אני מאוד מרוצה"
(צילום: ריאן פרויס)
היו לה בעיות בעורקי הלב כבר ב-2004. היא עברה צנתור שלא עזר מספיק להתגבר על הבעיה הרפואית, והובהלה לניתוח מעקפים. "התאוששתי מהניתוח הקשה, אבל לצערי אני לא יכולה להגיד שהוא חולל שינוי דרמטי לטובה במצבי", היא אומרת. "מקסימום הרגשתי סביר, אבל לא טוב".
ב-2017 חלה החמרה רצינית במצבה. "טובה טופלה אצלנו לאורך שנים, וכשהגיעה ב־2017 במצב של החמרה, הבחנו באי־ספיקת לב סופנית והבנו שרק השתלת לב תציל אותה מתמותה", אומר ד"ר בן בן־אברהם, רופא בכיר ביחידה להשתלות לב במרכז הרפואי בילינסון ומי שטיפל בשוסטר לאורך השנים. מאחר שיש מחסור עולמי בלבבות אדם להשתלה, הרופאים החליטו מיד שיש להשתיל בגופה לב מלאכותי על מנת להציל את חייה. "הבנתי את הסיכון, אבל ישר הסכמתי להשתלה, איזו ברירה כבר הייתה לי?" היא אומרת. "ובאמת, חמש וחצי השנים עם הלב המלאכותי אפשרו לי חיי איכות ופעילות. בישלתי, תליתי כביסה והתהלכתי בכוחות עצמי. הנשימה הוקלה, והייתי במצב של שיפור כללי".
בחודשים האחרונים היא החלה להרגיש רע, וביום כיפור הובהלה לבילינסון על ידי בני משפחתה. "היו לי כאבים בחזה, קשיי נשימה ותחושת שריפה בבית החזה", היא נזכרת. "כל צעד לווה במאמץ. השפתיים שלי הכחילו. בנוסף, חיישן המשאבה של הלב המלאכותי ציפצף והתריע על בעיה. הייתי במצב רע מאוד".
ביום כיפור הובהלה שוסטר לבילינסון. "היו לי כאבים בחזה, קשיי נשימה ותחושת שריפה בבית החזה", היא נזכרת. "כל צעד לווה במאמץ. השפתיים שלי הכחילו. בנוסף, חיישן המשאבה של הלב המלאכותי ציפצף והתריע על בעיה. הייתי במצב רע מאוד"
הקרדיולוגים ביצעו בה הדמיות וגילו שיש חסימה בלב המלאכותי. "זיהינו את החסימה בנקודת החיבור בצינור הראשי של הלב המלאכותי לאבי העורקים. לפי הדמיית הסי.טי זו הייתה היצרות קריטית, מסכנת חיים, ממש כפי שמתרחשת בלב טבעי", מסביר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי והמכון לצנתורי לב בבילינסון. "החסימה גרמה לקשיים בהזרמת הדם לגוף, ומצבה היה בכי רע. לכן התכנסנו לסיעור מוחות בניסיון למצוא פתרון מיידי, יעיל ובטוח, היה ברור לנו שצריך גם חשיבה מחוץ לקופסה".
האופציה הכמעט יחידה שקיימת במצב זה - החלפת הלב המלאכותי שנפגם, בלב אחר - הייתה בעייתית. "ידענו שהחולה, במצבה הנוכחי, לא תעמוד בזה", מסביר פרופ' קורנובסקי, "ולכן ה'אין ברירה' הוא שהכתיב את המהלך, והחלטנו לתקן את הלב המלאכותי הפגום ללא פתיחת בית החזה, באמצעות טכניקה צנתורית שהמצאנו במיוחד לצורך הפעולה הזאת".
הצנתור היה זהה ברוב שלביו לזה שמתבצע בלב טבעי, עם הבדל אחד גדול: במקום לפתוח את העורק ולהחדיר לתוכו סטנט, פעולה שקרדיולוגים עושים עשרות פעמים בחודש, פה היה צריך לתקן מכשיר רפואי מסובך - בתוך גופה של החולה. פרופ' קרנובסקי מסביר: "בעודה ערה, החדרנו לה צנתר דרך המפשעה, ואיתו נכנסנו לצינור הראשי, הקנולה, של משאבת הלב המלאכותי, שהיה סתום וגרם להפרעה קשה בתפקוד משאבת הלב. לאחר ניפוח בלון השתלנו צינורית חליפית באמצעות סטנט מצופה בממברנה, ומשאבת הלב חידשה את יכולתה להזרים דם עשיר בחמצן לכל איברי הגוף, ממש כמו שקורה בלב רגיל".
2 צפייה בגלריה
"השתלת לב מלאכותי מוצעת לחולים באי־ספיקת לב קשה עד סופנית, כשהטיפול התרופתי כבר מיצה את יכולותיו. היא נחשבת מאריכת חיים ומשפרת איכות חיים"
(צילום: shutterstock)
ההליך נערך לפני כחודש, ובסיומו עברה שוסטר למחלקה. אחרי יומיים שוחררה לביתה. "אני מרגישה הרבה יותר טוב", סיפרה לנו כשפגשנו אותה בשבוע שעבר, כשהגיעה לביקורת. "הנשימה, ההליכה, כל מה שהיה קשה - הסתדר. אני מאוד מרוצה".
"מדובר בהליך לא פחות ממהפכני", קובע פרופ' קורנובסקי, שעמד בראש הצוות שביצע את הצנתור המהפכני, "אוכלוסיית המטופלים שאצלם הושתל לב מלאכותי צפויה לגדול בעשור הקרוב, ולכן הטכניקות החדשות של הצנתור לתיקון תקלות בלב המלאכותי יהפכו לחשובות, משמעותיות וחיוניות ביותר".
ד"ר בן־אברהם מוסיף: "בכל שנה עוברים בישראל 40 חולים השתלת לב מלאכותי. אצל חלקם ההשתלה היא גשר זמני עד להגעת תרומת לב מן החי, ואילו אצל האחרים, כמו טובה, שלא יכולים לעמוד בהשתלה נוספת, זו האופציה היחידה". לדבריו, בישראל חיים כיום 140 מושתלי לב מלאכותי, חלקם ילדים.
מהו לב מלאכותי?
מודל האב של הלב המלאכותי הראשון הושתל לראשונה בחולה ב-1982 באופן ניסיוני. מאז שודרג המכשור והתעדכן. מדובר במכשיר זעיר, שמשקלו עד 200 גרם. הוא מכיל משאבה שמוחדרת לבית החזה ומחוברת לקצה של החדר השמאלי בלב. המטרה היא להחליף את פעילותו הפגומה של החדר השמאלי, שעלולה לסכן חיים.
את המשאבה מפעילות סוללות המוחלפות כל 15 שעות ונישאות על ידי החולה בתיק כתף. "השתלת לב מלאכותי מוצעת לחולים באי־ספיקת לב קשה עד סופנית, כשהטיפול התרופתי כבר מיצה את יכולותיו. היא נחשבת מאריכת חיים ומשפרת איכות חיים", אומר ד"ר בן בן־אברהם מבילינסון.
על פי הערכה, בישראל מאובחנים בכל שנה כ־12 אלף מקרים חדשים של חולים באי־ספיקת לב. כ־2,500 מתוכם חולים באי־ספיקת לב בדרגת חומרה מרבית. "ולכן, על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלה, טכנולוגיית הצנתור לתיקון לב מלאכותי ללא ספק תתפוס תאוצה", מסכם הרופא.
