האם מערכת החיסון נחלשת בצל מחלה פסיכיאטרית? חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) מצאו כי קיים סיכון מוגבר להידבק בקורונה לאחר חיסון בקרב מטופלים בבריאות הנפש. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת לפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית האמריקנית.
קראו עוד:
החוקרים בדקו מסמכים רפואיים של כ-263 אלף חולים של המחלקה האמריקנית לענייני חיילים משוחררים, שהשלימו את החיסונים שלהם לקורונה. מעט יותר מ-51 אחוזים מהם קיבלו לפחות אבחנה פסיכיאטרית אחת בחמש השנים האחרונות ו-14.8 אחוזים חוו הדבקה בקורונה למרות חיסון בתוקף.
הגיל הממוצע של המטופלים במחקר הוא 66 וכמעט 91 אחוזים מהם גברים. החוקרים התאימו את הנתונים לגיל, מין, גזע, מוצא אתני וסוג החיסון וכן לעישון ולמצבים בסיסיים כמו השמנת יתר, סוכרת, דום נשימה בשינה, מחלות לב וכלי דם, ריאות, כליות וכבד, HIV וסרטן.
אאויף דונובן, מחברת המחקר: "ייתכן שהחסינות בעקבות החיסון דועכת מהר יותר אצל אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות או שיכולה להיות להם הגנה פחותה מפני וריאנטים חדשים"
נמצא כי מטופלים מעל גיל 65 עם הפרעת שימוש בסמים, הפרעות פסיכוטיות, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת הסתגלות וחרדה - היו בסיכון מוגבר של עד 24 אחוזים להידבק בקורונה, בעוד שחולים מתחת לגיל 65 עמדו בפני סיכון גבוה ב-11 אחוז להידבקות בהשוואה לאוכלוסייה ללא היסטוריה של מחלות נפש.
"המחקר מצביע על כך שלא ניתן להסביר לחלוטין זיהומים פורצי דרך באנשים עם הפרעות פסיכיאטריות על ידי גורמים סוציו-דמוגרפיים או תנאים קיימים", אמרה המחברת הבכירה של המחקר, אאויף אודונובן. "ייתכן שהחסינות בעקבות חיסון דועכת מהר יותר אצל אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות או שיכולה להיות להם הגנה פחותה מפני וריאנטים חדשים. חשוב לקחת בחשבון את בריאות הנפש בשילוב עם גורמי סיכון אחרים ולהחשיב אותם באוכלוסיית הסיכון להידבקות".
1 צפייה בגלריה
חשוב לקחת בחשבון את בריאות הנפש בשילוב עם גורמי סיכון אחרים. בדיקות קורונה בוושינגטון
(צילום: gettyimages)
החוקרת קריסטן נישימי ייחסה את השכיחות הגבוהה יותר של מקרי הידבקות במבוגרים מעל גיל 65 ל"ירידה בתגובה אימונולוגית לחיסון שנקשרה להפרעות פסיכיאטריות מסוימות, שעשויות להיות משמעותיות יותר בקרב מבוגרים".
"עד כה לא הייתה הוכחה מובהקת לפעילות חיסונית ירודה אצל חולים פסיכיאטרים", מסבירה הד"ר מרים פינק, מנהלת בריאות הנפש במחוז ירושלים של קופת חולים לאומית, "מנגד, לחולים פסיכיאטריים יש נטייה לגורמי סיכון רבים, ובהם השמנת יתר, עישון, סוכרת ואיזון לא תקין של השומנים בדם - כולם עלולים להגביר את הסיכון להידבקות מחדש".
"גם מערכת הבריאות נוטה לעיתים, בשל סטיגמות, לא לטפל מספיק במחלות הרקע אצל אוכלוסייה בעלת תחלואה נפשית", מוסיפה ד"ר פינק. "המחקר מעלה נקודה חשובה שיש להמשיך ולחקור, אולם ברור שחייבים להתייחס לאוכלוסיית המטופלים בבריאות הנפש בזהירות יתרה, להקפיד לא רק על בריאותם הנפשית אלא גם הגופנית, לשמר אצלם את חיזוק הקשרים הבין-אישיים והתמיכה החברתית, לאזן את מחלות הרקע. תהיה הסיבה אשר תהיה, אין ספק שהחולים הללו זקוקים לתמיכה צמודה גם במניעת ההדבקה המחודשת".
הקשר בין קורונה לבריאות הנפש
המחקר מצטרף לעדויות הולכות וגוברות על הקשר בין קורונה לבריאות הנפש. מחקר נוסף שפורסם מוקדם יותר השבוע על ידי חוקרי UCSF, הגיע למסקנה שכמעט מחצית מהמבוגרים הצעירים חוו תסמינים של בריאות הנפש במהלך השנה השנייה של המגפה, זאת במקביל לירידה משמעותית במספר הצוותים המטפלים בבריאות הנפש בארה"ב. מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מצא כי 63 אחוז מהמבוגרים הצעירים חוו תסמינים של דיכאון או חרדה ביוני 2020.
