בשבועות האחרונים ובמהלך ימי חג הפסח הנוכחיים, אנו עדים להתגברות פעולות הטרור המופנות כלפי אוכלוסייה אזרחית בכמה חזיתות, שעלולות לפגוע באופן משמעותי בתחושת הביטחון. משפחות רבות תוהות אם לממש את תוכניות החג הכוללות טיולים בטבע, אירוח אצל בני משפחה, בילויים ברחובות הערים והשתתפות באירועים הומי אדם במרחב הציבורי. לצד הרצון לבלות בחיק המשפחה והחברים, עולה החשש הטבעי מפני הסלמה ביטחונית ומפני אירועים שלא ניתן לצפות אותם. כך נסייע לעצמנו ולילדינו לשמור על שגרה בריאה ואיתנה.
אז איך משפיעים אירועים ביטחוניים על הבריאות?
אירועי הסלמה ביטחונית שמאופיינים באלימות קיצונית שמתרחשת ללא הכנה מוקדמת, באופן שרירותי, חסרת הבחנה ובלתי ניתן לשליטה, עלולים להוביל לחרדה עוצמתית ואף להתבטא במחשבות טורדניות ומבהילות, ברגשות פחד וחוסר אונים. הם עלולים להתבטא גם בתסמינים גופניים כגון דופק מואץ, הזעה, סחרחורת כאבי בטן ועוד. מצבים רגשיים אלו הם תגובה נורמלית למצבי קיצון כמו אירועי טרור, ואצל רוב האנשים המצוקה תחלוף ככל שההסלמה תישכח והמציאות תחזור לשגרה.
איך ניתן להתמודד עם החרדה?
ראשית, ההמלצה הבסיסית היא לעקוב אחר ההנחיות של גופי הביטחון המוסמכים לצד ניסיון לשמור על שגרת חג ובילוי ככל הניתן, ובמידת הצורך ניתן להמיר תוכנית בילוי אחת באחרת במקום לבטלה כליל. ניתן לצאת למקומות שאנחנו מרגישים בטוחים בהם, למשל בקרבת מעטפת משפחתית או בקרבת מקום מבחינה גיאוגרפית.
במהלך ימי החגים ובחופשות, הילדים זקוקים לתשומת לב משפחתית ששונה מהשגרה היומיומית. אנחנו ההורים נוטים לחשוב שהילדים זקוקים להפקות גדולות, אולם דווקא פעילות פשוטה ושוברת שגרה תהיה משמעותית לא פחות. המטרה היא לאפשר להם אווירת חג והפגת השגרה, ולשם כך יספיקו גם פיקניק בפארק השכונתי או משחק משפחתי בסלון הבית.
עוד בנושא זה:
איך נסייע לבן משפחה שחווה עלייה במתח, חרדה ופחד?
- לאפשר שיח פתוח על המתרחש, באופן כן ואותנטי. הסתרת מידע עלולה דווקא להגביר חרדה, שכן הילדים חשופים למתרחש בכל רגע נתון באמצעות התקשורת והרשתות החברתיות. לצד המלצה על הגבלת החשיפה לתקשורת כשמדובר בילדים צעירים, שיחה על המצב יכולה לשמש מסגרת מארגנת ומרגיעה. אפשרו לילדים לשאול את אשר על לבם ולשתף ברגשות ופחדים, ונסו לתת תוקף לתחושותיהם. סביר שילד ירגיש טוב יותר כשאומרים לו: "אני מבין את הפחד שלך, זה באמת לא נעים, בוא נחשוב יחד מה יכול לעזור לך", מאשר המשפט: "הכול בסדר, אין לך שום סיבה לפחד, לך כלום לא יקרה".
- אנשים בכל גיל מרגישים שדאגתם פוחתת כשיש בידיהם מידע אמין על האירועים המתרחשים. מתן מידע יכול לסייע בהרגעת החרדה, אך חשוב למסור מידע באופן מותאם לגיל, ואין צורך להרבות בפרטים, בוודאי שלא פרטים ויזואליים ומפחידים. ניתן לסייע לילדים ולמבוגרים כאחד על ידי חיזוק חשיבה רציונלית. חשוב להזכיר כי יש כוחות סיוע והצלה הפועלים כדי לשמור על הביטחון.
- העבירו לילדים תחושת אחריות ותפקיד אקטיבי, לשם השפעה על מצבם ועודדו אותם לפעילות ולעשייה. ניתן ללמדם לתרגל נשימות עמוקות ואיטיות (בשונה מנשימות מהירות שמאפיינות מצבי לחץ) או להציע תרגילי כיווץ והרפיית שרירים. ניתן לתרגל החלפה של מחשבות מפחידות במחשבות חיוביות. אפשר לבנות יחד רשימת פעילויות מפיגות מתח כגון משחקים, פעילות גופנית או צפייה בסדרה מצחיקה, ולהציע לילד לבחור מרשימה זו בעת שהוא מרגיש חרד או מתוח. ניתן גם לבקש את עזרתם, למשל בטיפול באחים צעירים או בעזרה במטלות בית פשוטות, באופן שמסיח את דעתם ונותן תחושת אחריות ושליטה ובכך מפחית מצוקה ודאגה.
אולי שניידר, פסיכולוגית קלינית במכביצילום: יח"צ מכבי- ניתן לעזור לילד לפתח פרספקטיבה של זמן, ולהזכיר כי תקופה מתוחה זו אמנם לא נעימה, אך היא זמנית ותחלוף.
- העבירו מסר של שמירה על שגרה, לצד הקפדה על ערנות. שגרה יומיומית יציבה הכוללת סדר יום קבוע של פעילות, מסייעת בבניית החוסן הנפשי בהתמודדות עם משברים ואירועי חירום. הימנעות מפעילויות עלולה לאורך זמן דווקא לפגום בתחושת החוסן ולהעצים חרדה.
- לבסוף, כהורים נרצה להדגיש בפני ילדינו את המחויבות שלנו להיות כאן עבורם, לתמוך בהם ולשמור על ביטחונם. עבור רוב הילדים - לקרבה פיזית, חיבוק וקשר עין להורה יש השפעה מנחמת ומרגיעה.
באמצעות כלים אלו, נסייע לילד למצוא כוחות חוסן המצויים בו לצורך התמודדות עם מצבים קשים, ואף עם מצבי קיצון. זכרו, אחד הדברים שמשפיעים באופן המרבי על חוסן של ילדים, הוא התגובה שלכם, ההורים. אם אנחנו כמבוגרים נצליח לגייס חשיבה רציונלית ורגועה, נוכל לסייע לתחושת החוסן המשפחתית.
חג שמח ובטוח.
אולי שניידר היא פסיכולוגית קלינית במרפאה לבריאות הנפש לילדים ונוער רחובות של מכבי שירותי בריאות
