בשיתוף אסם נסטלה
לכל ארגון דרך משלו להטמיע חדשנות אבל המשותף לכולם זה הצורך לפרק מבנים ישנים ולשבור פרדיגמות ולהטמיע את השינוי בארגון. במסגרת כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה, התארחו באולפן פרופ' אופירה אילון, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון ד"ר נועם ארקינד, מייסד חברת Arbe ועדי קוהלי, מנהלת פעילות טבעול באסם נסטלה, לדון בשאלת החדשנות בעולם התעשייה המסורתי.
"חדשנות בזירת ה-CORE מתייחסת לשימוש בטכנולוגיות קיימות, בקטלוג מוצרים קיימים, במותגים קיימים", מסבירה קוהלי. "לדוגמה, חטיף פיטנס שהושק לא מזמן והוא חטיף בריאותי יותר, וטוב יותר תזונתית, שנשען בעצם על טכנולוגיות שיש אצלנו בארגון", היא מסבירה ומוסיפה: "לעומת שימוש בטכנולוגיות חדשות שלא קיימות בארגון, למשל חברת חלב שמייצרת תחליפי חלב, בתחום הבשר אנחנו מכירים טכנולוגיה של יצור בשר מתורבת. זו יציאה מעבר לזירה בה אנחנו פעילים. חשוב לדעת שבמידת מה זהו תהליך אבולוציוני. מה שנמצא ב-beyond the core הופך עם הזמן ל-core – מתרחבים לעולמות חדשים שהופכים מהר לבסיס שלנו".
חדשנות בעולם מסורתי של שוק הרכב
תחום נוסף בו נפגשים העולם המסורתי עם חדשנות פורצת דרך הוא עולם הרכב. "עולם הרכב הוא עולם מסורתי, של ברזלים – דלתות, פנסים אבל לאט לאט הופך עולם הרכב לעולם של טכנולוגיות, עם יותר יכולות, הרכב יכול לקבל החלטות לבד וזה בעצם הופך לגמרי את המשוואה", מסביר ד"ר ארקינד.
"יש מהפכה בעולם הרכב ובחלק מהמקרים הוא לא יודע לטפל בה. אנחנו מנסים להביא טכנולוגיה מהחזית ולהכניס אותה לעולם מסורתי ובעצם המטרה היא להביא יותר בטיחות לרכב. לפעמים זה יכול להיות כרכב אוטונומי ולפעמים מוגדר כמונע תאונות", אומר ארקינד.
"אנחנו מפתחים חיישן שהתחלנו לפתח לדרישות הרכב האוטונומי והבנו שאנחנו צריכים לפתח חיישן בטיחות", מסביר ארקינד, "פיתחנו חיישן מבוסס רדאר, שמיועד לחלק הקדמי ברכב ואמור למפות את כל מה שקורה בחלק הקדמי של הרכב ובצדדיו ונותן לרכב תמונה מאד מדויקת על מה שקורה סביבו, איזה סכנות וממה עליו להיזהר".
ארקינד מציין את המכשלה הרגולטורית שקיימת בפיתוחים הללו ומסביר: "אחת הבעיות בקבלת הטכנולוגיות בעולם הרכב היא לקיחת האחריות – אצל מי היא נמצאת. ככל שהטכנולוגיה תהיה טובה יותר, ותדע לפרש יותר מצבים היא תציל חיים. שאלת האחריות כאן ועדיין יש יתרונות בהכנסת הטכנולוגיות לפני שמחליטים על מי ייקח את האחריות. כרגע, בתעשיית הרכב לא לוקחים אחריות בכלל ומבקשים תמיד לתת אזהרה. טסלה למשל הוציאה פיצ'רים חדשים ומכריזה במקביל שהאחריות היא תמיד על הנהג והוא חייב להיות תמיד עם ידיים על ההגה, למרות שהמערכות של טסלה הן המתקדמות בעולם", הוא מסביר.
חדשנות ופודטק
"בפודטק יש השקעות רבות", אומרת קוהלי. "השקנו לפני שנה את הסנסיישנל – המבורגר שמדמה בשר. טבעול היתה חלוצה בזה והבריף היה להגיע לבשר ולכן לקחנו בחשבון טעם, ריח, אפילו את הצליל שנוצר מהמפגש על המחבת והצבע האדמומי שהופך לחום. היתה כאן חדשנות פורצת דרך. אנחנו יודעים שיש הרבה שחקנים שמנסים להגיע לתחליף הבשר. יש כאן עניין של קיימות, של אג'נדה, של קהל הרבה יותר רחב שאותו רוצים להכניס".
קוהלי מסבירה שהאתגר הוא להגיע לדבר האמיתי ולהכניס יותר ויותר קהלים לקטגוריה. "אנחנו לא רוצים שצריכת הבשר תגדל בעולם כי העולם לא יודע להתמודד עם זה. אנחנו רוצים שיותר אנשים ישלבו בתפריט היומי שלהם מזון מבוסס מהצומח כאג'נדה, לא רק צמחונים וטבעונים", היא מסבירה.
"אפתיע ואומר שישראל לא כזו אומה בשרית ביחס לעולם. אנחנו תחת הדיאטה הים תיכונית, שכוללת הרבה ירקות אבל זה מצליח. בשנה שעברה גדלה הקטגוריה ב-20% והשנה הקטגוריה ממשיכה לצמוח, קהלים חדשים ממשיכים להיכנס כל הזמן לקטגוריה. אנחנו רואים קהלים חדשים בקטגוריה, אנחנו רואים חדשנות בקטגוריה, שנותנת מענה לצרכים".
כמה ישראלים הפחיתו את צריכת הבשר?
"בעקבות המוצרים אנחנו יודעים, שבסיס הלקוחות של הקטגוריה גדל ב-10%. הקטגוריה בישראל היא בחדירה גדולה מכל מה שקורה במדינות אירופה. אולי זה בגלל ההיסטוריה של טבעול, אולי בגלל צרכני כשרות שמחפשים מזון פרווה אבל למעלה מ-50% מהצרכנים בישראל צורכים מהקטגוריה כבר היום", מסבירה קוהלי.
דעת האקדמיה על שילוב החדשנות על התעשייה המסורתית
"שתי התעשיות הללו – הרכב והמזון – הן התעשיות המזהמות ביותר סביבתית. הן משתמשות בהרבה אנרגיה, בעיקר בדלקים פוסיליים. הן אחראיות לזיהום אוויר, לפליטת גזי חממה, שימוש במתכות, במתכות כבדות, שימוש בחומרים מסוכנים ובנוסף זו תעשייה", נותנת פרספקטיבה פרופ' אילון. "למרות כל הפיתוחים החדשנים, הן כוללות שרשרת אספקה שלמה והתעשיות האלה הבינו את הדרישות מלמעלה, של הרגולציה וגם את הדרישות מלמטה, של הצרכנים, והחליטו להציע דרכים להפחתת ההשפעה שלהם. חלק מהדברים הם Green Wash (מרוק מצפון אקולוגי, ל.ז.) וחלק הם אכן מהותיים לפעילות החברה ומסייעים להפחתה של ההשפעות המזיקות".
איך לוקחים את זה צעד אחד קדימה, שאלנו את פרופ' אילון. "הרבה מאד מהחברות הללו מאמצות את 17 העקרונות של פיתוח בר הקיימא של האו"ם, ובעצם מודדות בכל פעם את המרחק בין המציאות למטרות שהציבו לעצמן. דרך כזו יכולה גם עבורנו, הצרכנים, לשפר את המידע של אותו יצרן וגם לחברה לראות היכן היא עומדת ביחס ליעדים".
פרופ' אילון נותנת לכך דוגמאות: "מזון מקומי – אם החברה מגדירה לעצמה את נפח היצור המקומי שהיא משתמשת בו, הרי שבכך היא מקצרת את שרשרת האספקה, היא מספקת פרנסה ותעסוקה לשוק המקומי והיא בעצם מפחיתה פליטות לאורך כל השרשרת הזו. הקורונה היתה מקרה מצוין לתעשיית המזון בכל קיצור שרשראות האספקה. אנחנו רואים שגם באירופה משאירים את התהליכים הישנים ומתקדמים לעולם בריא יותר, עם פחות חומרי הדברה, עם ערכים תזונתיים גבוהים יותר. גם הבישול הביתי הפחית את צריכת האוכל המתועש וכד'. תעשיית המזון היא תעשיה ארוכה, אבל מספיק שחברות מבינות את הצורך ומציעות מוצרים שהם פחות מעובדים".
מבט אל עתיד חדשני יותר
"אין ספק שככל שחברות ייקחו על עצמן אג'נדות של קיימות זה יעשה לכולם את החיים טובים", אומרת קוהלי, "אריזות מתכלות ומתמחזרות שהיום פערי העלויות שלהן הולכים ומצטמצמים ייקלו על כל התעשייה לאמץ אריזות כאלה. הצרכנים בישראל לא מבקשים את זה, להבדיל מאירופה, אבל זה יבוא".
"גם בתעשיית הרכב, הנשלטת על ידי כלי רכב פרטיים, הטרנדים היום מדברים על ויתור על הרכב האישי והחידושים יוכלו להקל עלינו. בסוף נצטרך לוותר על הרכב", אומרת פרופ' אילון.
"כשאנחנו מדברים על פחות זיהום אוויר ועל שותפות של רכב אנחנו צריכים שהרכב יהיה יותר אוטונומי. ככל שרכבים יסעו באופן יעיל, זה גם ייקל בפקקים. הכל קשור האחד לשני", אומר ארקינד. "קשה להעריך מתי יהיה רכב אוטונומי מלא מפני שכל הזמן יש תקלות ועוד אתגרים אבל הדרך לשם הוא בהפיכת הרכבים לבטוחים יותר. הרכבים יהיו יעילים, חכמים, בטוחים יותר".
פיתוח החדשנות
"פיתוח של מוצר חדש יכול להגיע מכל מיני עולמות תוכן", אומרת קוהלי. "אנחנו תמיד יוצאים מצורך של הצרכנים – מודע או לא מודע. בתחילת השנה השקנו מוצר של נאגטס ירקות – לקחנו רעיון שכל ההורים רוצים שהילדים יאכלו כמה שיותר ירקות ובדרך כלל מתאכזבים כשהילד אוכל רק מלפפון ועגבניה, ותחת התובנה הזו רצינו לחשוף את הילדים לעוד טעמים אבל לשלב בתפריט ילדים כרובית, דלעת או ברוקולי זו לא משימה פשוטה.
"אחרי תהליך פיתוח ארוך פיתחנו מוצר שענה על הדרישות לקלוע לטעם של ילדים והורים. זה מוצר שנתפס משפחתי. יש לנו צוות תזונה שמלווה אותנו ומנחה מה אפשר ומה אי אפשר להכניס למוצרים. בהנחה שהמוצר עונה לקריטיריונים ושהצלחנו לפצח אותו, כנראה שנצליח איתו גם בשוק, כמו הנאגטס, אבל היו גם מוצרים שעזבנו באמצע תהליך כי לא הצלחנו לפצח את הבריף של המוצר. מבחינה שיווקית, אנחנו ממשיכים את הבריף של הפיתוח. במקרה של הנאגטס, שיווקנו אותו כ'ירקות שילדים אוהבים'", מסיימת קוהלי.
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 09:21, 09.08.21
