עצלנות מוגדרת כיכולת נמוכה, אי יכולת או חוסר רצון לעשות משימות ומטלות בזמן ולפי הנדרש. דחיינות, מושג לא רחוק, היא דחייה או אי ביצוע של מטלות, לפעמים באופן דומה. מדי שנה מצוין ב-10 באוגוסט "יום העצלנות העולמי", שקורא להוריד את הלחץ הכבד מעל כתפינו ולנוח בעצלנות, לפחות יום אחד בשנה.
אז מהי בעצם עצלנות? קודם כול - מה היא לא. עצלנות היא לא רגש. כלומר היא לא דבר אוטומטי שקורה לנו, כמו למשל להרגיש עצובים או לבכות. היא גם לא מחשבה אחת ברורה, כמו - אסור לאכול הרבה ממתקים. עצלנות קרובה יותר להיות תוצאה התנהגותית שיושבת על מגוון רחב של גורמים רגשיים, התפתחותיים ותלויי סיטואציה, ובכך היא גם ניתנת לשינוי.
נתחיל עם הגורמים הרגשיים. הימנעות מלעשות דבר מסוים, בעיקר משימה, יכולה לנבוע ממנעד רחב של אפשריות. למשל, אם יש לי הערכה עצמית נמוכה, אני עלול למצוא את עצמי מפחד מאוד מאי-הצלחה, בעיקר אם כבר נכשלתי בעבר וזה השאיר לי זיכרון רע במיוחד. במקרה הזה, יכול להיות שאני פשוט אמנע מלנסות או שאתחיל ואכשיל את עצמי מבלי לרצות או להתכוון לכך. בפועל, אנחנו יכולים לראות אנשים שיספרו לעצמם או לאחרים מגוון רחב של תירוצים, לפעמים אפילו לא קשורים, כדי לא להגיע לנקודה שבה הם נכשלים שוב.
1 צפייה בגלריה
עצלנות מוגדרת כיכולת נמוכה, אי יכולת או חוסר רצון לעשות משימות ומטלות בזמן ולפי הנדרש
(צילום: Shutterstock)
זו רק דוגמה אחת מני רבות. אפשר בוודאי לנחש מה יעשה אדם שראה את אחד מהוריו מצליח ונופל, או אדם שנוטה להיות עצוב או עגמומי, ולרוב אין לו חשק לעשות דברים. ברור שאדם כזה יעשה פחות דברים או ידחה אותם. הקצה השני של הסקלה הוא כעס או חוסר סבלנות. "אין לי כוח כי אני מתעצבן ואל תפריעו לי בלהיות עצלן".
נעבור לגורמים המחשבתיים. פעמים רבות אנשים מתסרטים בראש את מה שקורה להם כשלילי ואפילו מסוכן, למשל, לא ענו לי לטלפון - אז אולי קרה משהו רע. כך אדם הנוטה לתסרט את תוצאות הדברים שהוא עושה כשלילי, למשל: בסוף אני תמיד פוגע באנשים או נפגע מהם. לפעמים המחשבות הללו אוטומטיות ואנחנו לא מודעים להן בכלל, כך שמבחוץ זה נראה כעצלנות ובפנים מתחוללת סערה אחרת.
ויש גם גורמים ביולוגיים. כמו למשל מחלות המתבטאות בעייפות. גם אנשים עם בעיות שינה מרגישים לאות וחוסר כוח.
חשוב מאוד להדגיש שיש הרבה גורמים שקשורים לסיטואציה מסוימת. כך למשל, נוכל לראות אנשים בסיטואציה אחת מאוד עצלים - למשל כשההורים מנדנדים לעשות שיעורי בית, אבל בסיטואציה אחרת הם יהיו הכי חרוצים בעולם, כמו למשל לעבוד אחרי הצוהריים כדי לחסוך כסף ל-Xbox חדש.
איך מבררים ומתמודדים? הסוד טמון במוטיבציה - מה אנחנו באמת רוצים. הרבה אנשים יגידו שהם מעדיפים שלא להימנע או לדחות משימות. בטיפול נפשי פעמים רבות עובדים עם המטופל כדי לברר איך מה שהוא עושה מתאים למה שהוא רוצה, ואם אין התאמה בין השניים - למשל רוצה להשיג משהו אבל "מתעצל" - איך לעזור לו רגשית והתנהגותית להשיג זאת. פה נכנסים גם גורמים משפחתיים וזוגיים מורכבים, הקשורים ביחסים בתוך כל משפחה ומשפחה.
ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית
