קיצור זמני ההמתנה לניתוח, פישוט התהליך מול קופות החולים והכשרת הצוותים הרפואיים לטיפול בקהילה הטרנסג'נדרית. אלו הם עיקרי התוכנית להקלה על נשים וגברים טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות שהציג הבוקר (ג') שר הבריאות ניצן הורוביץ במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
"הקשיים שסטרנג'דרים מתמודדים איתם הם עצומים", אמר הורוביץ. "אין כמעט טרנסית שלא חטפה צעקות, קללות, ואלימות פיזית. עבור טרנסים וטרנסיות, זה דבר שבשגרה. על פי התוכנית, שעות הפעילות של חדרי הניתוח שבו מתבצעים הניתוחים יוכפלו. "יש מצוקה של ממש בזמינות של הניתוחים לשינוי מין", אמר הורוביץ.
בהמשך פירט על התוכנית, אם כי יש להדגיש, כי לא הציב יעדים ברורים להשלמה והוצאתה לפועל. "ניתוחים להתאמה מגדרית הם לא ניתוחים קוסמטיים", אמר. "אלו ניתוחים משני חיים וניתוחים מצילי חיים. אנו נרחיב את מספר הניתוחים ונקצר את התורים לניתוחים החשובים האלו כאן בישראל. נשפר את השירות הרפואי, ונתאים אותו לצרכי הקהילה הגאה, והקהילה הטרנסית בפרט"
הורוביץ המשיך ואמר: "נפעל להקצאה מתאמי טיפול שילוו בהליך שינוי המין, ויקלו על המטופל ככל האפשר. נכשיר את הצוותים הרפואיים במערת הבריאות הציבורית למפגש עם הקהילה הגאה, לצרכים הייחודיים שלה, להתאמות המקצועיות ולרגישויות הנדרשות. בנוסף, נקדם מתן מענה רפואי ראוי לקהילה על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, ונקל על הליך האישור של ניתוחים וטיפולים נדרשים בהליך הכולל של שינוי המין".
רק לפני כשבועיים נחשף ב-ynet סיפורה של הודיה בן שמעון, אישה טרנסית מקרית עקרון, שתיאלץ להמתין הכל ארבע שנים עד שיגיע תורה לעבור את הניתוח להתאמה מגדרית. לאחרונה החליטה בן־שמעון לעשות סוף לתופעה ובסיוע ארגון "רופאים לזכויות אדם"' היא תובעת את קופת החולים שבה היא מבוטחת בדרישה להקדים את הניתוח שלה, ובמקביל פנתה לשר הורוביץ, בבקשה להסדיר את פעילות הוועדה.
"פניתי לוועדה בסוף 2019", מספרת בן־שמעון, "במשך שנה וחצי נפגשתי עם פסיכולוגית ועם כל הרופאים בוועדה, בהם אורולוג, רופאת נשים, מנתח ואנדוקרינולוג. בחודש יוני 2020 קיבלתי תשובה שאני מתאימה לניתוח – והמועד שנקבע לו הוא מאי 2024. הייתי מאושרת מהאישור, אבל לא הבנתי למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. למה לא נותנים עוד תקנים ולא מכשירים עוד מנתחים כדי שיעזרו לאנשים כמוני? לכן החלטתי לתבוע. בשבילי, אך גם בשביל שאר הנשים הטרנסיות. המצב בישראל אבסורדי: יש רק מנתח אחד שעושה את הניתוח הזה, והוא מתבצע פעמיים בחודש".
בכתב התביעה נכתב כי "זו אינה תביעה ל'קיצור תורים', או להעדפת התובעת על פני טראנסג'נדרים אחרים. התביעה היא לפתרון מצוקה ולתיקון העיוות הקיים בכל הנוגע לזמן המתנה בלתי סביר של טרנסג'נדרים לניתוח תחתון, העומד כיום על כארבע שנים".
בארגון "גילה" להעצמה טרנסית בירכו היום על הכוונה להקל על טרנסים וטרנסיות בתהליך – אך הצביעו על הבעיות העיקריות כרגע. "המנגנון שמאשר את הניתוחים הוא מסורבל, מאיים ולא שקוף", כתבה עו"ס מיכל סטולר מהארגון.
"זה לא הגיוני לצפות ממטופלות להגיע שוב ושוב לפגישות במרכז הארץ, גם כאלו שאינן רלוונטיות כלל לניתוח המבוקש, כי קופות החולים לא מכירות את הוועדה ומקשות במתן התחייבויות. כי בהיעדר הנגשת מידע מצד מערכת הבריאות, הקהילה שלנו נסמכת על מידע שעובר מפה לאוזן, והוא פעמים רבות לא מידע חיובי.
"כבר שבע שנים אנחנו מחכות שנוהל המסדיר את פעילות הוועדה יתפרסם, כפי שנדרש על ידי מנכ"ל המשרד. הוועדה הזו היא שארית מתקופה חשוכה שבה יחסים הומוסקסואלים עוד היו מחוץ לחוק בישראל. תקופה שבה משרד הבריאות פעל להגביל את החופש של נשים טרנסיות לעצב את גופן. הניתוחים הגניטליים הם הניתוחים היחידים בישראל שמשרד הבריאות אוסר לבצע אותם בבתי חולים פרטיים".
מהאיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית נמסר: "אנו מברכים את שר הבריאות, הורוביץ על הצהרתו בנושא קהילת הטרנסג'נדרים ותומכים בצעד אשר נותן תקווה להפחתת הבירוקרטיה וקיצור התורים. כמנתחים פלסטיים אנחנו נכונים להירתם למאמץ הנפשי, ההורמונלי והגופני לטובת הנשים והגברים על הקשת הטרנסית. הניתוחים לצד הטיפולים האסתטיים הם חיוניים עבור אלו הזקוקים להתאמה מגדרית על מנת לחיות בהשלמה עם הזהות החדשה ורובם נתקלו עד היום בסרבול בירוקרטי. לכן עבורם המתווה הוא צעד מבורך וכל שיפור לרבות הרחבת המענה לניתוחים, צריך להיעשות תחת מגבלה של הכשרה קפדנית כפי שמתבצעת אצלנו באיגוד, אשר תמנע מראש סיכון חיי אדם או חלילה תגרום לפירצה בתחום. כבר היום הניתוחים שמתבצעים על ידי פלסטיקאים חברי האיגוד הם טובים מבחינה אסתטית ותפקודית, קצרים ומלווים בפחות סיבוכים וזמן החלמה ובראשם חברנו ד"ר אלון לירן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית מהמרכז הרפואי שיבא אשר מוביל את התחום בישראל. הניתוחים מתבצעים במרפאות מתקדמות של פלסטיקאים שעברו הכשרה ראויה ולכן נקודת המוצא של הצעד החשוב, תביא את ישראל למקום מתקדם עוד יותר. כרופאים פלסטיקאים במערכת הבריאות, אנו מודעים ושותפים לאתגרים של התהליך. לכן נתמוך בהכשרה של עוד עוסקים במלאכה החשובה על מנת להקל את סבלם של חברי הקהילה, כמובן בכפוף להכשרה קפדנית".