במעונות היום השיקומיים לא בירכו אתמול (א') על התוכנית החדשה של הממשלה לסבסוד החינוך לגיל הרך. בוועד של המעונות הללו מתחו ביקורת על התוכנית המוצעת וטענו ששכחו אותם לחלוטין. "ילדים עם מוגבלויות נשכחו, ומעונות היום השיקומיים נותרו ללא כל התייחסות, ללא בשורה ובסכנת סגירה מיידית", נטען.
קראו עוד:
אחת הטענות נוגעת לשכר הסייעות במעונות היום השיקומיים, שלא זוכה לשיפור במסגרת התוכנית החדשה, אף שסייעות במוסדות האחרים צפויות לקבל העלאת שכר. עמיר לרנר, מנכ"ל בית איזי שפירא, ממובילי המאבק בנושא, ותום גביש, אב לילד בן שלוש שמתמודד עם שיתוק מוחין והולך למעון יום שיקומי, התייחסו למצוקת הסייעות בריאיון ל-ynet radio והסבירו את ההשלכות החמורות שהמצב החדש יוצר.
"בני דניאל נכנס למעון יום שיקומי של עמותת אלווין בחיפה לפני כשנתיים, בגיל שנה וקצת, אחרי המון לבטים שלי ושל אמו", סיפר גביש. "היום אני יכול להגיד שזו הייתה אחת הבחירות הכי נכונות שעשינו: קיבל אותנו צוות של מטפלות מדהימות שסייעו לנו להתמודד עם התהליך בצורה פנומנלית והעניקו לדניאל חום ואהבה שאין שניים להם. דניאל מתמודד עם שיתוק מוחין מורכב. הוא עם פגיעה בארבע גפיים, ממש תלוי במטפלות שלו, והן מעניקות לו אפשרות להשתלב ולשחק עם ילדים הולכים".
כמה אנשים עוטפים אותו במעון?
"מלבד גננת מובילה יש ארבע-חמש סייעות לצד אחות, פיזיותרפיסטיות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ותזונאית. זה צוות מדהים שמעניק לדניאל ולחבריו את כל מה שהם צריכים וגם להתפתח ולהתקדם למרות המגבלה. ההתקדמות של דניאל מפעימה אותנו כל פעם מחדש".
הבעיה היא שכאשר נחתם הסכם השכר, לא נכללו בו האנשים שמסייעים להתקדמות הזו.
עמיר לרנר: "בדיוק. גם בתוכנית שהוצגה אתמול לא שמענו שום אזכור לסייעות של מעונות היום השיקומיים. מדובר במסגרות טיפוליות שהן קריטיות להתפתחות של הילדים האלה. מדובר בכ-4,000 ילדים ברחבי הארץ המטופלים על ידי כ-2,000 סייעות. הסכומים הם לא גדולים יחסית לתוכנית המיליארדים שהוצגה אתמול: 100 מיליון שקל בלבד יאפשרו לנו להפעיל את המסגרות האלה, לגייס עוד עובדים ולשלם להם את השכר שמגיע להם על העבודה הקשה והמשמעותית הזו.
"כבר היום יש כיתות ריקות, כי אין צוות. אנחנו לא מצליחים לגייס צוות. כל יום עוזבות סייעות, עוברות את הכביש למוסדות אחרים ומקבלות 20% יותר ממה שאנחנו יכולים לשלם להן. מי שמפעיל את מעונות היום השיקומיים הוא משרד הרווחה, לא החינוך, והוא הגוף שאליו אנחנו פונים בבקשה להגדלת התקציב".
עמיר לרנר, ממובילי המאבק: "כבר היום יש כיתות ריקות, כי אין צוות. אנחנו לא מצליחים לגייס צוות. כל יום עוזבות סייעות, עוברות את הכביש למוסדות אחרים ומקבלות שכר גבוה יותר ב-20%"
איך קרה שנשארתם מחוץ להסכם השכר?
"את זה צריך לשאול את ההסתדרות, את משרד האוצר, את משרד הרווחה. אנחנו מוכרים, אנחנו גם נמצאים בשיח מתמיד עם כל הגורמים הרלוונטיים ומקבלים הרבה מאוד הבנה ואמפתיה. פשוט לא לקחו אותנו בחשבון, כמו שלא לקחו הרבה גופים אחרים. רק שאצלנו זה שירות קריטי שהמדינה מחויבת אליו. אני חושב שכולם מסכימים איתנו וחושבים שצריך למצוא פתרון, רק שאף אחד עוד לא מצא את הדרך לעשות את זה".
עמיר לרנרמהי המשכורת של אדם שעובד ונותן טיפול מסביב לשעון לילד עם צרכים מיוחדים?
"מטפלת וסייעת מתחילות יקבלו משכורת של 5,000 עד 6,000 שקל לחודש. ההסכמים החדשים מדברים על העלאת השכר ל-8,000 שקל, רק שאנחנו לא נכללים בהם. אני מדגיש שההסכם החדש ראוי וטוב. מגיע לסייעות לקבל את השכר הזה. אם גם הסייעות אצלנו יקבלו אותו, נוכל להביא עוד עובדות ולהפעיל את המעונות כמו שצריך".
תום, אתם מתכוונים לעזור לארגונים במאבק הזה?
תום גביש: "כל דבר שהם יבקשו - אנחנו איתם. אני מזמין אתכם להציץ בפייסבוק שלי ולראות תמונות של דניאל. אי אפשר להגיד לא לעיניים האלה ולאושר שהילד מקרין - וזה המון בזכות המעון ובזכות הצוות המדהים שעוטף אותו".
