בימים אלו מציינים בארץ ובחו"ל את חודש המודעות לשתי מחלות מעי דלקתיות כרוניות - קרוהן וקוליטיס כיבית. מדובר בשתי מחלות קשות, הגורמות לחולים סבל רב ופגיעה באיכות החיים, שכן הם נאלצים להתמודד עם יציאות תכופות ודחופות, כאבי בטן, דימום רקטלי וכאבי פרקים. כל אלה מגבילים מאוד את פעילותם, מה שמוביל להשלכות בהיבט הפיזי, החברתי והנפשי ופוגע בשגרת חייהם.
קראו עוד:
הגסטרואנטרולוגית פרופ' אפרת ברוידא – מומחית לבעיות במערכת העיכול ולמחלות כבד, מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים ומומחית גסטרו מבוגרים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) בבאר יעקב, מסבירה: "המחלות הללו מתאפיינות בקיומה של דלקת כרונית הפוגעת במעיים. מחלת הקרוהן יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול – מחלל הפה ועד פי הטבעת – אבל אצל רוב החולים הדלקת מופיעה בחלק הסופי של המעי הדק, במעבר בינו לבין המעי הגס. במחלת הקוליטיס, הדלקת מתפתחת ברירית המעי הגס – בשכבה המצפה את החלל שלו".
3 צפייה בגלריה
"חומרת התסמינים ואי-הוודאות סביב ההתקפים גורמות לחולה נטל משמעותי ולעיתים אף מהווים נכות"
(צילום: Shutterstock)
היא מוסיפה: "התסמינים השכיחים ביותר של המחלות הנובעים מנזקי הרירית הם דימום רקטלי, שלשולים מרובים – לעיתים עם ריר ודם – תחושה של צורך מתמיד ביציאות וקושי להתאפק, כאב באזור פי הטבעת, כאבי בטן, עייפות, חולשה, תשישות וחום.
"מעבר לתסמינים במערכת העיכול, יש חולים הסובלים מתסמינים נוספים כגון פגיעה במפרקים, מעורבות עורית, מחלות עיניים ועוד. במקרים שבהם המחלה אינה בשליטה, עלולות להיות השלכות ארוכות טווח כגון סיכון יתר להתפתחות סרטן, ניתוחים חוזרים לכריתות קטעי מעי חולה – עד לכדי כריתת המעי הגס והחלפתו בשקית התפנות חוץ-גופית - נזק מבני במערכת העיכול וסיבוכים נוספים".
3 צפייה בגלריה
"מטרת הטיפול היא לשמור על איכות חייו של המטופל, להשאיר אותו במסגרת העבודה ולאפשר לו לנהל שגרת חיים טובה עם הפסד כספי מינימלי"
(ציום: shutterstock)
ולכל אלו יש השלכות פסיכולוגיות. "החולים מרגישים שהם מאבדים שליטה על ניהול חייהם, והמחלה היא זו שמנהלת אותם, מה שמשפיע על ההתנהלות היומיומית הבסיסית ביותר וגם על המצב הנפשי ומצב הרוח", אומרת פרופ' ברוידא. "ההתעסקות המתמדת בחשש ש'יברח לי', בפחד להתלכלך, בחרדה מלהיות במקום ציבורי ללא שירותים, חוסר היכולת לתכנן קדימה – כל אלו מהווים מצב שעלול להיות בלתי נסבל, פיזית ונפשית, ולהוביל לתחושת בושה עד כדי הימנעות מיציאה מהבית וממפגשים חברתיים.
"לא רק זאת. לכל אלה מצטרפת בעיה נוספת – העמוס הגדול על מערכת הבריאות. כתוצאה ממנו, לוקח זמן להצליח לקבוע תור לרופא גסטרו מומחה. היות שיש חשיבות רבה לאבחון מוקדם, העומס יוצר מקרים של עיכוב בטיפול, מה שעלול להוביל לפגיעה עוד יותר קשה באיכות החיים ולסיבוכים. הטיפולים עצמם מהווים נטל כלכלי הן על המערכת והן על המטופל, ועם כל הטיפולים, עדיין קשה לאזן חולים רבים ולשמור אותם במצב יציב לאורך זמן".
המחלות פוקדות גברים ונשים במידה שווה, בעיקר בעשור השלישי והשישי. "לצערנו, המחלה מאוד שכיחה בקרב צעירים בשנות ה-20 לחייהם. בתקופה הזו אנשים משתחררים מהצבא, לומדים מקצוע, מפתחים קריירה, מקימים משפחה – והמחלה עלולה לעצור אותם"
"ככלל, מחלות כרוניות מתאפיינות בעומס קליני משמעותי: יש בדיקות מעבדה, בדיקות אנדוסקופיות, אשפוזים, ניתוחים. יש גם עומס כלכלי עקב צריכה גבוהה של שירותי בריאות ואובדן כושר תעסוקתי חלקי או מלא. המחלה עלולה להיות קשה מאוד. חומרת התסמינים ואי-הוודאות סביב ההתקפים גורמות לחולה נטל משמעותי ולעיתים אף מגיעים לכדי נכות. אנחנו, הרופאים, מנסים להקל על החולים בכך שאנחנו מעודדים אותם לבצע בדיקות ביתיות ומעקב מרחוק כדי לצמצם את הפסד ימי העבודה. המטרה שלנו בטיפול היא לשמור על איכות חייו של המטופל, להשאיר אותו במסגרת העבודה ולאפשר לו לנהל שגרת חיים טובה עם הפסד כספי מינימלי".
3 צפייה בגלריה
"אדם הסובל משלשולים תכופים למשך שבועיים-שלושה, חייב לפנות לרופא. זהו מצב לא תקין"
(צילום: Shutterstock)
50 אלף חולים בישראל
פרופ' ברוידא אומרת שבכל העולם יש עלייה מתמדת במספר החולים בקרוהן ובקוליטיס כיבית, כשבישראל יש 50 אלף חולים – יותר מהממוצע בעולם ביחס לאוכלוסייה. המחלות, לדבריה, פוקדות גברים ונשים במידה שווה, בעיקר בעשור השלישי והשישי. "לצערנו, המחלה מאוד שכיחה בקרב צעירים בשנות ה-20 לחייהם", היא אומרת. "בתקופה הזו אנשים משתחררים מהצבא, לומדים מקצוע, מפתחים קריירה, מקימים משפחה – והמחלה עלולה לעצור אותם".
מהן הנורות האדומות שצריך לשים לב אליהן? איך אפשר לדעת אם יש לי רק זיהום חריף במערכת העיכול, או שמדובר במחלת מעי דלקתית?
"בראש ובראשונה, צריך להתייחס למשך הזמן. אדם הסובל משלשולים תכופים למשך שבועיים-שלושה, חייב לפנות לרופא. זהו מצב לא תקין. אם סובלים משלשול דמי, ובבדיקת הצואה יצאו התרביות שליליות, ולא נמצא מחולל לתופעה – זו בהחלט נורה אדומה. דגל אדום משמעותי נוסף הוא מצב שבו התסמינים מופיעים בלילה ומעירים אותנו מהשינה. כאבי בטן, הקאות ושלשולים המתרחשים בלילה עשויים להעיד על מחלת מעיים דלקתית כרונית. צריך גם לבדוק אם יש בן משפחה הסובל מאחת המחלות, אם רואים פיגור בגדילה אצל ילדים, ואם יש תופעות המערבות את אזור פי הטבעת כמו פיסורה או מורסה. בכל אחד מהמקרים האלו חשוב לפנות לרופא מומחה כמה שיותר מהר".
"כאבי בטן, הקאות ושלשולים המתרחשים בלילה עשויים להעיד על מחלת מעיים דלקתית כרונית. צריך גם לבדוק אם יש בן משפחה הסובל מאחת המחלות, אם רואים פיגור בגדילה אצל ילדים, ואם יש תופעות המערבות את אזור פי הטבעת"
אם גיליתי שאני אכן חולה, מה הכי חשוב שאדע? איך ייראו חיי מעתה?
"כמו בכל מחלה, גם כאן כל חולה הוא מקרה לגופו, לפי השלב שבו נמצאת המחלה, חומרתה, מחלות הרקע ומצב הבריאות הכללי. חולים מגיעים היום לרופא עם המון ידע שקראו בגוגל, וגוגל הוא לא רופא מוסמך. לעיתים חולה מגיע מבוהל בעקבות מידע שקרא, והוא לא מבין שהוא עוד לא הגיע לשלב הזה. בגדול, הדבר הראשון שחשוב שהחולה יבין הוא שמדובר במחלות בעלות אופי כרוני, ללא יכולת ריפוי, אבל בעזרת טיפולים נכונים ניתן להשיג שליטה בתסמינים אצל חלק גדול מהחולים. המטרה היא להגיע לכמה שיותר הפוגות ולהפחתת התקפים. מטרת העל היא ריפוי של רירית המעי. לצערנו, חלק מהחולים הם ברמה בינונית עד קשה, והתסמינים שלהם נמשכים למרות הטיפולים.
"לקוליטיס ברמה בינונית עד קשה יש מגוון טיפולים – קונבנציונליים, ביולוגיים וכירורגיים. במקרים רבים הם מובילים להפסקת התסמינים – מה שנקרא בשפה המקצועית 'הפוגה קלינית' – אבל יש חולים שעדיין חווים התקפים בתדירויות שונות. חלקם משלימים עם המצב ומקבלים זאת כגזירה. אחרים נאלצים ליטול סטרואידים כדי לתת מענה מהיר בזמן התקף, מה שגורם לתופעות לוואי קשות וארוכות טווח. חלק מהחולים אף מפתחים תלות בסטרואידים. מטרתנו כמטפלים היא למנוע שימוש בסטרואידים על ידי מתן טיפולים אחרים ושמירה על הפוגה ארוכה.
"מכיוון שהיעדר תסמינים לא מעיד בהכרח על הפסקת המחלה, הרופאים מתמקדים במטרה טיפולית עמוקה יותר: ריפוי רירית המעי – כלומר, ריפוי אנדוסקופי. טיפול כזה ישפיע לטובה גם על התסמינים, ויותר חשוב: יוביל להפוגה אנדוסקופית ואף להעלמת הדלקת. כל זה יוביל להרגשת הקלה, ליכולת שליטה במחלה, לשיפור איכות חייו של המטופל ולמניעת סיבוכים, אשפוזים ושימוש מוגבר בסטרואידים".
