מחקר שנערך בהובלת מכון רדיותרפיה בבית החולים אסותא אשדוד פורסם באחרונה בכתב העת של האיגוד האמריקני לקרינה (Advances in Radiation Oncology) והוא עוסק בטיפול בחולי סרטן בזמן המלחמה בישראל. המחקר שנערך בחודשים הראשונים של אחרי זוועות 7 באוקטובר, בשיא המלחמה בעזה, העלה שהאמון בצוות המטפל ניצח את הפחד - והוא שגרם להתמדה בטיפול הרפואי.
מכון רדיותרפיה עוסק בטיפול בחולי סרטן על-ידי קרינה, לעיתים בשילוב עם ניתוח או טיפולים אונקולוגיים (כימותרפיה, תרופות ביולוגיות וכו'). יותר ממחצית מחולי הסרטן יזדקקו לקרינה במהלך מחלתם. הקרינה ניתנת על-ידי קרני רנטגן וברוב המקרים במספר רב של מקטעים, לעיתים עד שבעה שבועות של טיפולים יומיים. טיפול זה ניתן למטרות שונות: הקטנת גידול לפני הסרה ניתוחית, כטיפול מרפא בפני עצמו, טיפול מונע לאחר ניתוח או גם לצורך הקלה על סבל. יש חשיבות רבה לשמירה על רצף הטיפולים לצורך הצלחת הטיפול, בכל אחת ממטרותיו.
במכון הרדיותרפיה שלנו, אחד משני מכונים בלבד במחוז הדרומי, מטפלים באוכלוסייה שמגיעה מאזורים גאוגרפיים נרחבים - ממרכז הארץ ועד לבאר שבע, לעיתים אף דרומה מכך. עם פרוץ המלחמה, המטופלים שלנו, חולי סרטן שחיים תחת האיום של מחלתם, ורבים מהם מגיעים מאזור עוטף עזה ואשקלון, היו צריכים להמשיך להגיע לטיפולים הקבועים שלהם תחת איום חדש של טילים ואזעקות ובימים הראשונים אף חשש מחדירת מחבלים. מספר מטופלים לא קטן פונה מביתו, והיו גם מטופלים שחוו אובדן אישי בעקבות המלחמה.
נתקלנו בכמה קשיים מקבילים שדרשו פתרונות שונים. עם פרוץ המלחמה, צורכי המטופלים עמדו לנגד עינינו. בעיקר הצורך לשמר רצף טיפולים תוך כדי ראיית החששות של המטופלים והקשיים שהם חווים. ביצענו שינויים והתאמות לטיפולים כבר ב-8 באוקטובר. נקטנו אמצעים לאפשר את המשך ורצף הטיפול: טיפולים במקלט מוגן, אירוח במלונות ובדיור בסמוך לבית החולים, הסעות, תמיכה סוציאלית וטיפולים פסיכולוגיים, התאמת שעות טיפול נוחות יותר ואף תיאום טיפולים בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. כל הצוותים במכון נרתמו ועבדו בשיתוף פעולה בכדי להצליח במטרתנו, לרבות צוות אדמיניסטרטיבי, סיעוד, צוות סוציאלי, פסיכולוגים, טכנאים, פיזיקאים ורופאים.
למלחמה קדמו חגי תשרי שבהם ניכרת ירידה טבעית במספר המטופלים, כ-30% של המטופלים שהיו כבר במהלך הטיפול דחו או ביטלו את הטיפול שלהם. בכל יום שעבר מספר הביטולים הלך וירד וכעבור שבועיים בלבד, ובזכות האמצעים שנקט המכון, היו פחות מ-6% ביטולים בלבד, למרות שהמלחמה הייתה בעיצומה.
המחקר הישראלי הותאם לנסיבות המיוחדות על-ידי קבוצת מיקוד ייעודית והנושאים שנחקרו פותחו כדי לשקף את צורכי המטופל במהלך המלחמה. הכוונה הראשונית של הסקר הייתה להבין את חששות המטופלים ושיטות ההסתגלות לטיפול בזמן מלחמה. המחקר כלל נתונים דמוגרפיים (גיל, מגדר, מצב משפחתי, אזור מגורים) וכן נתונים ייעודים בעקבות הלחימה, בדגש על השאלה אם המטופל או משפחתו פונו מבתיהם במהלך הלחימה ואם הם מתגוררים באזורי סיכון מוגבר. לאחר מכן הגדיר המחקר כמה פרמטרים המעריכים את חוויית המטופל במהלך המלחמה.
47 מטופלים השתתפו במחקר ומילאו את השאלון, כמחציתם היו גברים והגיל החציוני של המשתתפים הוא 67. ביטחון במקצועיות הצוות ויעילות הטיפול דורגו במקום הגבוה ביותר מבחינת ציון שניתן על-ידי המשתתפים. המטופלים חשו שההשפעה של המצב הלאומי על מצבם הבריאותי נמוכה מאוד. 41 מטופלים (87%) העידו על כך שהמשיכו את הטיפול הקרינתי בשל החשיבות של המשך מאבק במחלתם. הסיבה העיקרית להמשך טיפול באותו מוסד הייתה אמון בצוות המטפל, כפי שהעידו 55% מהמטופלים.
מלבד שיטות סטטיסטיות סטנדרטיות לבדיקת תוצאות מחקרים, תוצאות המחקר העיקריות תוארו בשיטה מעניינת בשם SSA שממפה באופן גרפי את חוזק הקשר בין המאפיינים הכמותיים והאיכותיים השונים וחשיבותם עבור המטופלים שמילאו את השאלון. מתוך התוצאות ניתן לראות כי המאפיין החשוב ביותר מביניהם היה יצירת קשר של אמון בצוות המטפל. במילים אחרות ניתן לומר שייתכן כי למטופלים סייעה כל העזרה שניתנה להם אך המאפיין החשוב ביותר עבורם היה האמון שנוצר בצוות.
"ההבנה לגבי האמון ותחושות המטופלים לגבי הפתרונות הנוספים שסיפקנו בחודשים הראשונים למלחמה היא ההישג הגדול. תוך כדי מלחמה, במצב קשה שבו היה שרוי גם הצוות המטפל, התקבלה הבנה אמיתית וכנה של המטופלים וצורכיהם השונים"
ההבנה לגבי האמון ותחושות המטופלים לגבי הפתרונות הנוספים שסיפקנו בחודשים הראשונים למלחמה היא ההישג הגדול. תוך כדי מלחמה, במצב קשה שבו היה שרוי גם הצוות המטפל, התקבלה הבנה אמיתית וכנה של המטופלים וצורכיהם השונים.
מנהל המכון, ד"ר אלי ספיר, אמר בתגובה למחקר: "האמון ביחסים בין הצוותים הרפואיים לבין המטופלים חיוני לפעמים לא פחות מהטיפול עצמו. הופתעתי לגלות בעקבות המחקר שהאמון של החולים במטפלים שלהם היה אחד הגורמים שהניע אותם להמשיך להגיע לטיפול על אף המתקפות הכבדות שחווינו בתחילת המלחמה".
ד"ר ליאורה ברזג פרו, רופאה בכירה במכון רדיותרפיה ומרים סולטן, רנטגנאית ריפוי במכון רדיותרפיה, בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד
