בשיתוף הדסה
מחלות הכבד נמצאות במוקד עולם הרפואה בשנים האחרונות, על רקע חידושים ויכולות הולכות וגוברות בכל הנוגע להשתלות, טיפולים ואבחונים, וזאת לצד עלייה בתחלואה, בעיקר במחלת הכבד השומני, הנובע ממגמת ההשמנה ברחבי העולם.
פרופ' ריפעת ספדי, מנהל מכון הכבד במרכז הרפואי הדסה, מספר על המערך המיוחד אותו הוא מוביל, למען החולים.
"מגיעים אלינו חולים קשים מישראל ומהעולם"
"השירות הקליני של מכון הכבד מוענק למגוון חולים מכלל האוכלוסייה, בעיקר חולים קשים, אשר מגיעים מכל רחבי הארץ וגם מהעולם. בכל יום נתון מאושפזים אצלנו כ-50 חולים במערך הכבד.
"מכל הערים בארץ מגיעים לאבחון, חוות דעת וטיפולים כאשר המכון מפעיל מרכז לוויין בנצרת הצפונית, אליו אני מגיע בכל יום שישי כדי לראות את המטופלים מקרוב", מספר פרופ' ספדי.
"כחלק משגרת העבודה, אנחנו מעריכים את החולים מבחינה רפואית מקיפה, ובכללה גם תזונתית, על כן פועלות חמש דיאטניות במכון המספקות ייעוץ לחולים, משום שתזונה היא חלק חשוב מאוד עבור חולי כבד", מדגיש פרופ' ספדי. "הליווי של כל מטופלת ומטופל כולל ישיבות שבועיות של אנשי הצוות הרלוונטיים, בהן מתקבלות החלטות על הטיפול המתאים ביותר באופן אינדיבידואלי. לכל תחום, החל משחמת הכבד, סרטן הכבד ושאר המחלות בתחום, מתקיימת ישיבה ייעודית בעקבות שוני משמעותי באופן הטיפול, בצוות ובמומחיות הנדרשת".
פרופ' ספדי שהוא גם בין היתר, חבר מועצת הנהלה ומנהל משותף של הארגון האירופאי לחקר הכבד, העוסק בקידום קווים טיפוליים מנחים משותפים לארגון האירופאי והאמריקאי, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, חבר בוועד ההנהלה של האיגוד הישראלי לדרכי עיכול כבד ותזונה ואף מוביל כנסים ישראליים ובינלאומיים בתחום כבד שומני, תומך בעמותות המייצגות את החולים, מתוך מודעות לחשיבות הרבה שלהן לשיח, וסייע רבות בהקמת ניסאן, העמותה הישראלית לבעיות בדרכי עיכול, כבד ותזונה.
"אנחנו החוט שמקשר בין כל הגורמים, ועושים הכל למען המטופל ומשפחתו"
טובה נשר, אחות ראשית במכון הכבד בהדסה, העובדת במכון כבר 17 שנים, מספרת כי ייחודו של המכון הוא בגישה המכילה והמקיפה. "אני רואה לנגד עיניי לא רק את המטופל, אלא גם את משפחתו. מדובר על יחידה אחת של טיפול - האחיות נמצאות שם עבור כולם יחד. תפקיד האחות", אומרת נשר, "הוא להעניק טיפול מקצועי בשטח אך גם להיות הגורם המתאם בין הרופא לבין המטופל והמשפחה, בין המטופל למחלקות האשפוז והמכונים, העובדים הסוציאליים, גורמים בקהילה כמו קופות החולים, בתי חולים אחרים ועוד. אנחנו החוט שמקשר בין כולם".
היא מוסיפה: "אנחנו מרחיבות בהסברים, בעל פה ובכתב למטופל ולמשפחה, לקראת כל פרוצדורה וכל הליך. אחרי הביקור אצל הרופא, אנחנו שם כדי לשבת באופן פרטני עם כל מטופל, בין היתר באמצעות דפי הסבר שתורגמו למגוון שפות.
"האחיות שותפות לכל הטיפולים והרוטינות, בדיקות הדם, דיווחי הרופאים, מעקב אחרי בדיקות ובחינה של צורך בשינוי של תרופה. אנחנו לוקחות חלק בישיבות השבועיות של הצוות הרפואי הרב-תחומי ומכינות חלק מהן", אומרת נשר.
היא מסבירה כי כאשר מתקבלת החלטה על טיפול כלשהו, האחות היא זו שמתאמת את הטיפולים והאשפוזים. "חשוב לנהל עבורם מהלך מסודר כדי שהמטופלים לא יצטרכו לנוע ולנוד בין הגורמים", אומרת נשר ומוסיפה: "לכל מטופל יש כרטיס ביקור עם טלפון של המרפאה וטלפון אישי שלי. אני רואה בתפקיד אחריות רבה לשלומו של כל אחד ועל כן אנחנו זמינות לאורך כל היממה עבורם.
"רק לפני מספר שבועות אחד החולים קיבל תשובה מקופת החולים באחת בלילה, נכנס להיסטריה והתקשר אליי. בדיוק בשביל זה יש לחולים את המספר שלי ואני יודעת כמה צריך את איש המקצוע באותו הרגע, כשמקבלים בשורה קשה או חלילה לא מרגישים טוב".
מחקר ופיתוח תחום רפואת הכבד בארץ ובעולם
"המכון שלנו בהדסה משתתף במחקרים קליניים בינלאומיים הבוחנים טיפולים ותרופות חדשות, בשיתוף חברות מובילות מהעולם ונוגעים בכל קשת מחלות הכבד הנפוצות - לרבות מחלות כבד נגיפיות, חיסוניות, מולדות, מחלות כבד הנובעות מנזק תרופתי, מחלות הנובעות משימוש יתר באלכוהול וכבד שומני", מספר פרופ' ספדי. "המחקרים מתמקדים בפתרונות למצבים שאין להם טיפולים אפקטיביים או תרופות רשומות, כמו כבד שומני, מחלות כבד בדרכי המרה ומחלות נגיף הכבד מסוג D".
לדבריו, מחלות הכבד לכשעצמן, ללא קשר לגורם, גורמות לצלקת בכבד. "אם לא מטפלים בהן הן ממשיכות להיערם וניתן להגיע למצב של שחמת הכבד, המשבשת את התפקוד התקין של הכבד ועלולה להוביל למצב מסכן חיים.
"מטרת המחקרים היא להבין כיצד אפשר לאבחן, למנוע ולשפר את הטיפולים הקיימים. למזלנו, הכבד הוא איבר מתחדש, כך שהרבה פעמים ניתן להגיע למצב של תיקון הרקמה", מדגיש פרופ' ספדי בסיפוק.
חלק מהיתרון של ביצוע מחקרים בשיתוף המכון הוא הנגישות למטופלים. "אנחנו קוראים לזה מחקר תרגומי", אומר פרופ' ספדי. "אני מזהה את הבעיה במיטת המטופל, מביא את הסוגייה לשולחן המעבדה דרך לקיחת דגימה של הרקמות שלו, ומחזיר מהמעבדה פתרון למיטת המטופל".
הוא מסביר: "בכל מקרה, כדי לקבל אישור למחקר קליני אני בוחן לעומק שני מרכיבים קריטיים - בטיחות בשימוש ושהטיפול לא נופל מהחלופה הקיימת בשוק".
מן המעבדה בהדסה אל הטיפול החדשני
"פונים אלינו למכון בהדסה מדענים מחברות שיש להן רעיון מצוין לטיפול או טכנולוגיה שתקדם את תחום רפואת הכבד, אבל אין להן את הכלים לבחינה ולמימוש הרעיון. אנחנו מפתחים אותם יחד איתן. יש חברות שמגיעות עם מחשבה שאפתנית ומעט הוכחה, והמכון מעשיר את ההוכחה – בהקפדה על בטיחות ועל כל דרישות האתיקה בהן אין פשרות כמובן, ומביא את הרעיון לניסוי מתקדם שממנו מטופלים רבים רק יכולים להרוויח ולזכות בטיפול מתקדם".
אבחון מתקדם ולא-פולשני משפר את איכות החיים של המטופלים
יכולות האבחון בקרב חולי כבד כרוניים התפתחה בשנים האחרונות, ובמכון הכבד משתמשים במכשיר Fibroscan מתקדם וייחודי, אשר מודד באמצעות אולטרסאונד את החומרה של הנזק הצלקתי בכבד ונמצא בשימוש רק בקומץ בתי חולים בישראל. "כך ניתן לאבחן את המצב בלי לדקור ובלי לעשות ביופסיה חודרנית, מה שמקל רבות על החולים", אומר פרופ' ספדי.
זמינות מסביב לשעון - כל רגע חשוב עבור מטופלים המחכים בתור להשתלת כבד
"אצל חולים המועמדים לעבור השתלת כבד חייבים לדעת מה קורה בכל רגע נתון ועלינו להיות מוכנים לכל החמרה" , מדגיש פרופ' ספדי. "תגובות הצוות כולו צריכות להיות מהירות, אחרת החולה יכול להידרדר במהירות. לכן, אני זמין 24 שעות ביממה בכל הנוגע לחולים האלו- מהמיון, מהאחיות, מהחולים והמשפחות שלהם. כל החלטה יכולה להציל או להוביל לחלילה לסיכון חיים מיידי".
"כאשר מחליטים על הליך של השתלה צריך להכין את המטופל", אומרת נשר, "משום שמדובר בשוק עבור המטופל והמשפחה, ויש צורך בבדיקות דם רבות, צנתורים, אולטרסאונד, תיאומים מול עובדת סוציאלית- הכל כדי שהמטופל יגיע בצורה האופטימלית להשתלה".
ההכנה, אומרת נשר, מבוצעת ברובה על ידי האחות מבחינת מעקב, עזרה בקביעת תורים ובדיקות. "חולים הנמצאים בתור להשתלת כבד צריכים ליווי פעיל על מנת לשמור על מקום גבוה בתור להשתלה. האחיות הן גורם מרכזי שעוזר להם בכך".
נשר מספרת שהאחריות על מצבו של החולה מתקיימת גם כאשר הוא מאושפז במחלקה אחרת בבית החולים. "גם אם המטופל מאושפז במחלקות אחרות, אנחנו ממשיכות במעקב הסיעודי. החולה שלי לא רק כשהוא מגיע למכון הכבד, אלא בכל מקום בו הוא נמצא - באשפוז, בקהילה ובבית. בחלק מהפרוצדורות אני דואגת לקבל אותם במכון ולא במחלקה בה ההליך יבוצע, כדי לתת למטופל תחושה שהוא מקבל את הטיפול ב'בית', אצל מי שאחראי על הליווי שלו.
"ויש מקרים בהם המטופלים לא ממש יודעים להגדיר מה לא תקין אצלם, ולכן אנחנו יוזמים שיחות אחרי פרוצדורות ובנקודות זמן קריטיות. קרה לא פעם ולא פעמיים שבעקבות מה שהמטופל דיווח בשיחה היזומה, שלחתי אותו למיון. המטופלים האלו ממש ניצלו בעקבות היוזמה של צוות המכון".
במבט קדימה, מסכם פרופ' ספדי, השאיפה של צוות המכון היא להגיע כמה שיותר מוקדם לבעיות הכרוניות, כדי להעניק את הטיפול המיטבי.
"לשם כך אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם קהילת הרופאים, עם קופות החולים ועם האוכלוסייה הכללית, כדי להעלות את המודעות. גם בשלבים מתקדמים של המחלה, ככל שאנחנו נכנסים לתמונה בשלב מוקדם יותר, כך אפשר לעזור יותר".
בשיתוף הדסה
