כשבתי הבכורה נולדה והניחו אותה בחיקי, זה היה רגע של שיא האושר, אבל גם שיא הגמלוניות. לא הייתי מהילדות האלה שגדלו תמיד בסביבת תינוקות, כאלה שידעו באופן טבעי לחתל ולערסל תינוקת. החזקתי את התינוקת שלי בחיל ורעדה, כמו חרדי שמחלץ אתרוג מהקופסה.
הייתי צריכה ללמוד שפה חדשה, לברוא את האמהות מתוכי, לפחות מכל ההיבט התיפעולי. הגוף שלי כיוון אותי לאט לאט. באופן מפתיע, בן הזוג שלי דווקא ידע את זה מהר מהר.
ביום השני בתל השומר כרזו במערכת: "הדרכה על אמבטיה לתינוקות נערכת כעת בתינוקייה. כולם מוזמנים". אני הייתי עם תפרים של אחרי קיסרי והאצתי בו כמי שמפספסת מראש את הסיכוי להצליח בחמש יחידות מתמטיקה - "רוץ רוץ, אחרת לא נדע איך לעשות לה אמבטיה", פקדתי בבהילות. אבל הוא חייך אלי בשלווה עם התינוקת בחיקו ובמבט מלא פליאה פטר את עצמו מההזמנה הזו: "אני צריך שיסבירו לי?? בכלל לא נראית לי בעיה לעשות לה אמבטיה…".
העצות של שירלי:
אין ספק שהיה לי מזל גדול איתו. הייתה בו "אימהות גברית" מראש, כפי שהיטיב לתאר עלי מוהר בשירו הנפלא. אבל זה לא תמיד ככה.
יש נשים שונות ממני, וגברים שונים ממנו. יש אמהות-אדמה כאלה שילדו טבעי, שהניקו טבעי, שהגוף שלהן התברג לתוך התפקיד החדש הזה ברגע הלידה. יש גברים שלוקח להם זמן רב להתמקם לצד החיבור הסימביוטי הזה שבין גוף האמא לגוף התינוק החדש ולברוא להם תפקיד במערכה הזו.
לידה של תינוק חדש היא לידה משולשת. יחד איתו נולדים גם אמא חדשה ואבא חדש. על הולדת אמא כתבו בלי סוף. גם בספרות הפסיכולוגית וגם במרחבי השיח הציבורי. על הולדת אבא - ממש רק עכשיו.
לאחרונה יצא ספר נהדר שמביא לקדמת הבמה את קולותיהם של 12 גברים צעירים, שמנסחים את מחשבותיו ורגשותיו של האבא החדש, בעידן שבו גברים רוצים לקחת חלק פעיל ושוויוני בגידול ילדיהם ובקירבה הנפשית והפיזית שלהם אליהם.
כדי לדבר על שלומו של אבא - הזמנתי את ענת הררי לשיחה בפודקאסט שלי. מה מספרים הגברים על הדרמה של המעבר לאבהות? איזה מודלים של גבריות ואבהות חדשה הם רוצים ליצור עבור ילדיהם, מה הם לוקחים מהאבות שגידלו אותם? מה חשוב שנשים ישמעו על הדרמה הפרטית הזו של הגבר שלצידן? ואיזה מעגלי תמיכה כדאי לגייס כדי לעטוף אבא חדש, בדיוק כפי שאמא חדשה נעטפת?
האזינו לפודקאסט:
איך גבר הופך לאבא?
"הולדת אב", הוא ספרה של ענת הררי, פסיכולוגית, מטפלת משפחתית ומנחה של סדנאות כתיבה. הספר נולד כמעט במקרה, כשבאחת מסדנאות הכתיבה שהנחתה, ענת ביקשה מהמשתתפים לכתוב על אירוע מכונן בחייהם (אירוע מכונן הוא אירוע שבעקבותיו החיים משתנים). ענת ביקשה שיתארו את החוויה שלהם באירוע הלידה של הילד הבכור שלהם. במקרה, רוב המשתתפים שנכחו בסדנה באותו יום היו גברים.
"כשהם סיימו לכתוב ועברו להקראה, קרה משהו חדש בחדר", היא מספרת, "גבר אחרי גבר הם מקריאים את סיפורי הלידה מזווית שמעולם לא שמעתי. התרגשות, מתח, פחד, מבוכה, אשמה, עצב, קנאה – הכול נמצא שם. ובזמן שהם מקריאים, האווירה בחדר משתנה והופכת למשהו שבין חרדת קודש לשחרור מבורך. מילים שהיו כבושות יוצאות סוף סוף לאוויר העולם.
עם התחושה הזו שנפתחה כאן דלת לאיזה גן נעלם, ועם הרוח הגבית של הוצאת הספרים בבל - ענת פתחה את סדנת הכתיבה "הולדת אב", שיועדה לגברים בלבד, במטרה לתת במה לטקסטים בנושאים שנחשבים 'נשיים' – היריון, לידה וחופשת לידה. חמש פעמים הם נפגשו כל מפגש יועד לכתיבה סביב אחד הנושאים. ענת הקשיבה ותיעדה את הסיפורים שנפתחו שם. "חוויתי ביחד איתם את האופן שבו הם נעמדים מול ההיריון הפלאי ואחר כך, ליד הלידה, מחפשים את מקומם", היא מספרת.
"קראתי אותם חוזרים לעבודה ומשאירים בבית אמא ותינוק, נאלצים להמשיך עסקים כרגיל, תרתי משמע. והבנתי, שהמילים האלה שהם מבטאים במרחב הקבוצתי שלנו - כמעט לא מדוברות בבית ולכן, לא מייצרות שינוי.הנשים עוברות טלטלה אדירה במעבר לאימהות, ויש להן מספיק מרחבים לחלוק ולבטא את זה. הגברים עוברים טלטלה דומה, אבל נשארים חסרי מילים. העובדה הזו מייצרת מרחק ופער בין האימהות לאבות", ענת מוסיפה.
"אתם בטח מכירים את הגברים שמספרים 'אנחנו בהיריון' – התשובה השגורה הזו (שהיא בוודאי לא נכונה – הגברים לא בהיריון, אף פעם) אבל היא משקפת את היעדר השפה שתבטא את התודעה". אחת התגובות הכי מרגשות שענת קיבלה בעקבות הספר הגיע מחברה שלה, כאשר אשתו של בנה נכנסה לחדר לידה, ללדת את בנם הבכור. הלידה התארכה והבן התקשר לאימו לעדכן. כששאלה אותו "מה שלומו", נכנס לפרטי פרטים על מצבה של היולדת וכמה קשה וכואב לה. "נכון, ענתה לו אמא שלו, זו חוויה כואבת ללדת, אבל שאלתי גם מה שלומך? מה שלומך אתה?", אולי לשם מתנקזים הדברים, אולי זו בעצם השאלה הפשוטה שאנחנו לא שואלים מספיק - מה שלומך אבא? מה שלומך בתור אבא?
הספר מסתיים בקריאה לגברים לפנות לעצמם את הזמן כדי להקים את המרחב שבו יבלו ביחד, ייתנו מילים לחוויות האבהות וימציאו את שפת התודעה האבהית. שכן, גם 'גבר לא נולד אבא, הוא נעשה אבא'.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
