דם הוא נוזל החיים. בכל רגע נתון, מנות דם מצילות חיים של חולים, פצועים ונפגעים בבתי חולים ובזירות חירום. אך אספקת הדם תלויה לחלוטין בתרומות. משברים עולמיים כמו מגפות, מלחמות או אסונות טבע חושפים את שבריריותה של המערכת הזו. על רקע המחסור הגובר במנות דם והאתגרים הלוגיסטיים הכרוכים באספקתן, עולה צורך הדחוף בפיתוחים חדשניים שיבטיחו אספקת דם יציבה ונגישה בכל עת.
חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה טכנולוגיה שמהווה בסיס לייצור תאי דם אדומים איכותיים, בטוחים ובמחיר תחרותי באמצעות תהליכי ייצור מסיביים מתאי גזע. החברה - RedC Biotech שמה - מייצרת תאי דם אדומים המתאימים לכל אדם ללא בדיקה, ללא חשש לגורמים מזהמים או לשיירי דם מסוכנים מהתורם. החזון, כך מקווים מנהלי החברה, הוא לתת מענה מקיף לבעיית מחסור מנות הדם העולמית בטווח של כחמש שנים מהיום. צפו בתהליך המורכב של אספקת דם בישראל:
מנהלת שירותי הדם מספרת על ההליך המורכב של אספקת דם בישראל
הסטארט-אפ הייחודי הגיע באחרונה לעשירייה הראשונה בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" של פורום Reboot בשיתוף ynet ו"ידיעות אחרונות".
"תאי הדם האדומים בגוף שלנו מהווים בערך חצי מנפח הדם שלנו", מסביר ד"ר ארי גרגיר, מייסד החברה. "יש עוד כל מיני מרכיבים כמו פלסמה וטסיות, אבל תאי הדם האדומים הם אותו מרכיב בדם שנושא חמצן ולכן להצלת חיים יש להם חשיבות עליונה. לא שלא צריך את המרכיבים האחרים, הם חשובים מאוד, אבל להחייאה ולקיום כל מיני אנשים שסובלים מאנמיה כדוריות הדם האדומות הן החשובות ביותר. מה שאנחנו עושים הוא מפתחים תהליך תעשייתי לייצור בלתי מוגבל של תאי דם אדומים אוניברסליים ללא צורך בתורמים. מה זה אומר אוניברסליים? המטרה היא לעשות בהם שימוש לעירויי דם מצילי חיים בנוסף לכל מיני תרפיות מתקדמות".
לדבריו של גרגיר, הצורך בעירויים של תאי דם אדומים בוער ועומד על סדר היום דרך קבע. "אין מחלקה בבתי החולים שלא משתמשת בעירויים של תאי דם אדומים לטיפול בחולים. הדבר הראשון שעולה על דעתם של אנשים הוא שהם משמשים לטיפול באנשים שנפצעו בקרב ואיבדו דם, מה שנקרא טראומה. לאנשים האלה חשוב מאוד להחזיר נפח של נוזלים וגם את כושר נשיאת החמצן. פעם היו נותנים רק אינפוזיות, והרבה יותר אנשים שנפצעו היו מתים פשוט כי לא היה להם את כושר נשיאת החמצן".
אך זו רק דוגמה אחת. "שימוש נוסף הוא בניתוחים, למשל", הוא מוסיף, "אנשים מאבדים לא מעט דם. גם נשים בלידה. זה דבר שלא כולם מודעים אליו, אבל בערך מאתיים אלף נשים מתות מדי שנה מאיבוד דם כתוצאה מסיבוכי לידה. שימוש נוסף הוא לטיפול באנשים הסובלים מאנמיה הנובעת ממחלות כמו אנמיה חרמשית או תלסמיה, מחלות תורשתיות שמתבטאות בפגמים בייצור של תאי הדם האדומים, אנשים עם סוגים שונים של צהבת, עם מחלות כליה. האנשים האלה זקוקים למנות דם על מנת לשרוד. אלה יכולות להיות מנות בודדות בשנה עד אנשים שמקבלים עשרות מנות בשנה – לפעמים מנה-שתיים בשבוע".
אוכלוסייה נוספת היא אוכלוסיית חולי הסרטן. "אנשים עם לוקמיה – סרטן הדם, להרבה מהם יש תקלות בייצור של תאי אדומים. להרבה חולי סרטן שמקבלים כימותרפיה והקרנות היכולת לייצר דם גם נפגעת. דיברתי לאחרונה עם אדם שסובל מסוג מסוים של לוקמיה. מאז אוגוסט האחרון הוא קיבל כמעט מאתיים מנות דם".
אך אל מול הדרישה ההולכת וגוברת לאספקת מנות דם באוכלוסייה קיימים גם חסמים לא פשוטים שלהם מתכוון גרגיר לתת מענה באמצעות הפיתוח הטכנולוגי החדש. "כיום דם מגיע אך ורק מתורמים אנושיים, אך גם לאנשים הטובים שתורמים דם יש מגבלות", הוא מדגיש, "הם יכולים לתרום רק פעם בשלושה חודשים, וגם הם יכולים לסבול מאנמיה אם הם תורמים יותר מדי מכיוון שהם מכלים את הרזרבה של הברזל שיש להם בדם.
ד"ר ארי גרגיר: "כל מנת דם שנלקחת עוברת בדיקות כנגד שבע או שמונה גורמי זיהום ולכן עלותן גבוהה. למחיר הזה מתווספים עלויות של כל מיני פקטורים אחרים. תאר לך שבנאדם נכנס לניתוח ונזקק לעשר מנות דם: זה יכול להגיע ל-6,000 דולר"
"דבר שני, אנשים לא תמיד זמינים. כשיש חגים או אירוע מזג אוויר או כשיש מלחמה או קורונה אנשים לא יבואו לתרום דם. תאר לך שהיו מומטרים על המדינה אלפי טילים ואנשים לא היו יכולים לצאת מהממ"דים ולא היו יכולים להגיע לתרום, או במקרה של רעידת אדמה קשה - היינו בקטסטרופה. גם במקרים של מחלה שלא עוברת דרך רסס ומגע אלא דרך הדם כל אספקת הדם מתפוררת".
חסם נוסף הוא חיי המדף היחסית קצרים של מנות דם. "לדם יש חיי מדף של כ-32 יום, דבר שהופך את הלוגיסטיקה לקשה יותר. ניתן לשמור דם אך ורק במקרר, אפשר להקפיא אותו, אך זה מאוד לא נוח כי צריך להוסיף לו כל מיני מונעי קיפאון שגורמים נזקים לדם. יש גם את סוג הדם שמהווה אתגר בפני עצמו".
ויש, כמובן, גם חסם כלכלי. האם אי פעם תהיתם מהו שווייה של מנת דם? "כל מנת דם שנלקחת עוברת בדיקות כנגד שבע או שמונה גורמי זיהום. זה עניין עונתי או עניין של כל מיני מחלות מזדמנות כמו הזיקה שהייתה בארה"ב לא מזמן ולכן עלות מנת הדם גבוהה. היא שונה בכל מקום כי זה בהתאם לטיפולים שעושים בגלל עלות כוח האדם והלוגיסטיקה. בארץ למשל זה מסובסד, אבל המחיר הממוצע בעולם למנות דם הוא בערך 200 דולר.
"למחיר הזה מתווספים עלויות של כל מיני פקטורים אחרים, כך שבסופו של דבר זה לא מסתכם רק בזה, זה יכול לעלות עוד 400 דולר לכל מנה. תאר לך שבנאדם נכנס לניתוח ונזקק לעשר מנות דם: זה יכול להגיע ל-6,000 דולר. אם אנחנו מדברים על ארגוני תרומות דם קיים אתגר ענק באספקה של דם. רק היום פורסם שלמד"א יש מחסור במנות דם".
דם אנושי בייצור מלאכותי
לגרגיר זיקה אישית לנושא תרומות הדם. לפני 30 שנה כשהיה סטודנט לתואר ראשון עבר תאונת צניחה שגרמה לו להתוודע מקרוב לאתגרים שהתחום הזה מייצר. "עסקתי במצנחי רחיפה והייתי טייס נוראי", הוא נזכר, "יצאתי באיזו שבת לטוס עם חברים שלי, עשיתי תנועת תיקון הפוכה ופשוט הסתחררתי למטה מגובה של 40 מטר. בזכות האימונים בבית ספר לצניחה עשיתי גלגול צנחנים ולא שברתי אף עצם, אך התפוצצו לי הריאות.
"גררו אותי החוצה מהמצוק, שם הגיע מסוק עם רופא צבאי. אותו רופא עשה לי ניתוח שדה, מין ניקוז של הריאה. התעוררתי מתישהו בהליקופטר וגיליתי שמחוברת אליי מנת דם. אני ממש זוכר איך בבירור שאלתי את הרופא באמצע הטיסה 'תגיד, בדקו את הדם הזה?'. זה היה בדיוק בתחילת התקופה שבה פרצה מגפת ה-HIV. הוא אמר לי לא לדאוג והדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בתוך מכונת הסיטי ברמב"ם. זה עורר בי עניין על כל התהליך של אספקת הדם. למדתי עד כמה זה מורכב ושברירי. אגב, במשך שנים ניסיתי למצוא את אותו רופא ולהגיד לו תודה. אולי בזכות הכתבה הזאת אצליח להגיע אליו".
ד"ר ארי גרגיר: "אנחנו בוחרים את התורם – תורם אוניברסלי, אדם שתכונות הדם שלו מתאימות לכל אדם, מגדלים את התאים, יוצרים כמות גדולה מאוד שלהם וממיינים אותם. במקרה שלנו, אנו מחקים את מה שקורה בגוף, בעיקר במח העצמות והופכים את תאי הגזע האלה לתאי דם אדומים"
הייצור של כדוריות הדם האדומות כאמור מתבצע בתהליך מלאכותי באמצעות שימוש בתאי גזע. "מדובר בתאים מיוחדים", מסביר גרגיר, "ביצית מופרית לצורך העניין היא תא גזע אולטימטיבי, זאת מפני שמהביצית הזאת אתה יכול לייצר אדם שלם על כל מרכיביו. תא הגזע הזה יכול להתחלק במשך 120 שנה, והוא יוצר עוד ועוד תאים מבלי להפסיק. יש לו את הידע להפוך לכל תא בגוף שלנו, לכל תא שאתה צריך".
גרגיר מפרט: "אנחנו משתמשים בתאי גזע מיוחדים. אנחנו בוחרים את התורם – תורם אוניברסלי, אדם שתכונות הדם שלו מתאימות לכל אדם כמעט ללא צורך בבדיקה. אנחנו מגדלים את התאים, יוצרים כמות גדולה מאוד שלהם וממיינים אותם לתאי דם אדומים. אם אתה יודע את המסלול ההתפתחותי של תא הגזע, אתה יכול להפוך אותו לתא שריר או לתא עור. במקרה שלנו, אנו מחקים את מה שקורה בגוף, בעיקר במח העצמות והופכים את תאי הגזע האלה לתאי דם אדומים".
לצורך הדגמה, גרגיר ממשיל את זה לתהליך דומה שנחל הצלחה בשנים האחרונות – גידול בשר מתורבת. "הרעיון הוא מאוד דומה. כמו שבבשר מתורבת לוקחים תאי גזע או פיברובלסטים של פרה וממיינים אותם לשריר, שומן או רקמת חיבור כדי שיהיה לזה את הטעם והמרקם של סטייק או המבורגר, אנחנו עושים אותו דבר.
"כרגע אנחנו עושים את זה במעבדה בקנה מידה קטן באופן יחסי, והתכנון הוא לעלות לאט-לאט בקנה המידה במהלך השנים הקרובות עד שנוכל להגיע למסלולים הפרה-קליניים, לניסויים קליניים לאחר מכן, ובסופו של דבר לקנה מידה תעשייתי. הרבה מעבדות הצליחו לייצר תאי דם אדומים אך הן לא הצליחו לתעש את התהליך ולהגיע לקנה מידה תעשייתי שיאפשר ייצור של מנות במחיר שיתחרה בדם הנתרם. בנוסף, היו בעבר ניסיונות לייצר תחליפים סינתטיים אבל כרגע אין שום מוצר כזה בשוק. הרבה מהחומרים שנוצרו בעבר היו רעילים, הרגו יותר אנשים מאשר הצילו".
האתגרים שעומדים בפני החברה עצומים וגם הדרך לייצור תעשייתי של דם רחוקה ונראית עדיין כמו מדע בדיוני. גרגיר אופטימי ומעריך כי בעוד שנתיים יוכלו להגיע לניסויים פרה-קליניים, ושנה נוספת נדרשת לניסויים קליניים. "בסופו של דבר נצא עם מוצר שנרצה לכוון אותו לאותן אוכלוסיות של אנשים שמקבלים את מנות הדם הגדולות, וככל שכושר הייצור יגדל נרחיב את זה לאוכלוסיות אחרות. כרגע אנחנו בעיצומו של קמפיין גיוס המונים דרך פלטפורמת פיפלביז כדי לאפשר את זה. החזון הגדול הוא שיהיו מפעלים בכל רחבי העולם שישתמשו בידע שלנו וימכרו את הדם ישירות לבתי החולים או לארגוני תרומות הדם. תחשוב שבאפריקה יהיו 3-2 מפעלים כאלה, באסיה, בארה"ב. הם יהיו בטווח לוגיסטי מבתי החולים, וייצרו תחת הרגולציות המקומיות".
ומה התכנון לעתיד הרחוק?
"יש שני דברים שאני חושב שמאוד חשוב שנגיע אליהם. אחד הוא לייצר תחליף לדם מלא, כי כמו שראינו במלחמה האחרונה – אספקת דם מלא הייתה קריטית בהצלה של חיילים. אין שום סיבה שלא ניישם את זה על אנשים שנפצעים בכל אירוע שבו הם מאבדים דם. הערוץ השני הוא היכולת לשמר את הדם בייבוש בטמפ' החדר ולהפוך אותו לזמין יותר בכל מקום ובכל זמן, ככה שגם יחידות לוחמות שנמצאות רחוק מאוד ממקורות אספקה, ואנשים שגרים באזורי פריפריאליים יוכלו להגיע למנות הדם. החלום שלי הוא לשלוח מנות דם כאלה לתחנות החלל וכשאנשים יצאו לטיסות מחוץ לכדור הארץ יהיה להם דם זמין למקרי חירום".
