תרומה אלטרואיסטית והשתלת כליות בהצלבה
(צילום: דוברות בתי החולים בילינסון וסורוקה)
שלושה ישראלים העניקו חיים לשלושה חולים בתרומת איברים אלטרואיסטית: שלשום (יום ב') התקיים בבתי החולים בילינסון וסורוקה מרתון תרומות והשתלות כליה צולבות לא שגרתי, שבסיומו קיבלו שלושה אנשים כליה מן החי. אחד התורמים האלטרואיסטים היה העיתונאי ארנון סגל, אחיו של עמית סגל ובנו של העיתונאי חגי סגל. הוא הסביר טרם הניתוח כי "התנאי היחיד שלי היה שהכליה תלך ליהודי. זה העם שלי, וזו הקהילה שלי". בבילינסון עדכנו כי מצבם של כל התורמים והמושתלים טוב, וכי כל ההשתלות בוצעו כמתוכנן.
המרכז הלאומי להשתלות הבהיר בעקבות דברי ארנון סגל, כי "מבחינתנו, הצלת חיים היא ערך עליון ללא קשר לדתו, מינו או לכל מאפיין אחר של התורם או הנתרם. אנו מנהלים את מערך תרומות האיברים וחלוקת האיברים בישראל באופן מקצועי ובהתאם לרשימות ההמתנה. כאשר מדובר בתורמים חיים, עומדת לתורם זכותו לבחור את הנתרם". לחתימה על כרטיס אדי – לחצו כאן.
8 צפייה בגלריה
"רציתי לעשות דבר קטן טוב למען החברה". ארנון סגל בדרך לניתוח תרומת הכליה
(צילום: דוברות בילינסון)
מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, ד"ר תמר אשכנזי, הוסיפה: "מאגר ההצלבות שלנו מוכיח את עצמו שוב ושוב ומעניק הזדמנות לבני משפחה שלא נמצאה ביניהם התאמה, למצוא זוגות תואמים ולבצע את ההשתלות. לאחרונה התבצעה בהצלחה הצלבה בין זוג מדובאי לזוג ישראלי שאושפז בהדסה, והשבוע תתבצע הצלבה בינלאומית נוספת, מול צ'כיה ואוסטריה".
ד"ר תמר אשכנזיקראו עוד:
הניתוח שעבר הוא חלק מהצלבת כליה משולשת: סגל תרם בבית החולים בילינסון בפתח תקווה עבור חולה בשם רפאל ישראל, המאושפז בבית החולים סורוקה בבאר שבע; שגיב ישראל, בנו, תרם בסורוקה את כלייתו לבת שבע קריף, חולה באי-ספיקת כליות המאושפזת בבילינסון; ואורלי לוזובר, בתה, תרמה לחולה נוסף, אילן אסולין, שנולד עם כליה אחת בתפקוד בינוני.
"כל השתלת כליה מרגשת אותי מחדש", אמר ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון. "המעשה האצילי הזה שמעניק חיים לאדם אחר. בישראל חיים כיום יותר מ-1,000 אנשים שמחכים לתרומת כליה כאשר זמן ההמתנה הממוצע לכליה עומד על חמש שנים וחצי, אבל לצערי לא כולם יספיקו להגיע לניתוח לכן כל תרומה כזו היא משנת חיים.
ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות של בילינסוןצילום: יאיר שגיא"בזכות פרויקט ההצלבות מן החי, כל מועמד להשתלה שנמצא ברשימת ההמתנה יכול להביא תורם כליה פוטנציאלי שקרוב אליו, ואם יימצא כמתאים רפואית - הוא יוכל להיכנס לתוכנית ההצלבות ולהגביר את הסיכוי למציאת כליה מתאימה ולקצר משמעותית את ההמתנה", הוסיף ד"ר נשר.
לעשות דבר טוב למען החברה
ארנון סגל (43), תושב ירושלים, אב לשמונה, הוא איש ימין, עיתונאי הפועל למען עליית יהודים להר הבית. בבחירות האחרונות התמודד במסגרת הציונות הדתית והגיע למקום התשיעי. "כבר מזמן רציתי לתרום כליה", סיפר לפני הניתוח. "לפני כמה שנים מילאתי טפסים, אבל איכשהו התעכבתי. בשנה האחרונה ראיתי מודעה על אב שזקוק לתרומת כליה, אז החלטתי לעשות מעשה והתחלתי בתהליך".
זה לא תהליך פשוט, לתרום חלק מגופך, ועוד לאדם זר. לא פחדת?
"אני אישית לא פחדתי. לילדים שלי יש חששות, אבל אני בטוח בעצמי ונחוש. הרבה אנשים תורמים למדינה בהרבה אופנים, בסיירת מטכ"ל או בשייטת. אני לא הייתי שם, אז רציתי לעשות דבר קטן טוב למען החברה. נרשמתי לעמותת 'מתנת חיים', ומראש החלטתי לתרום לאדם שאני לא מכיר".
ייתכן שהכליה תגיע לאדם שאתה לא מסכים עם דעותיו או עם אורח חייו. אתה מודע לכך?
"התנאי היחיד שלי היה שהכליה תלך ליהודי. זה העם שלי, וזו הקהילה שלי. אשתי עובדת כאחות בבית החולים שערי צדק ומטפלת בכולם, גם ביהודים וגם בערבים, אבל כשמדובר בחלק מגופי, אני רוצה לתרום אותו ליהודי. אני לא יודע מי זה יהיה. אני מכבד את כולם. כולנו אחים, וגם המריבות הן בתוך המשפחה".
"כבר מזמן רציתי לתרום כליה, לפני כמה שנים מילאתי טפסים, אבל איכשהו התעכבתי. בשנה האחרונה ראיתי מודעה על אב שזקוק לתרומת כליה, אז החלטתי לעשות מעשה והתחלתי בתהליך. זה לא צעד קל. אני גם לא צעיר כל כך"
איך תגיב אם יתברר שמקבל הכליה הוא חילוני, איש שמאל או להט"ב?
"אבא שלי כתב ספר, 'רק לא מלחמת אחים', על מלחמת האחים שכמעט פרצה במהלך מלחמת העצמאות. אח של סבא שלי נהרג בגלל המאבק שהיה אז ביישוב היהודי. המחויבות שלנו היא שנהיה עם אחד, עם כל המחלוקות, וזה גובר על כל נושא סורר. אני לא מתייפייף: אני עיתונאי פעיל, מתעסק עם הר הבית ביום-יום, הדעות שלי גלויות, אבל בכל הנוגע להצלת חיים, אני מכבד את כולם".
8 צפייה בגלריה
ד"ר ולדימיר טנק, סגן מנהל מחלקת השתלות בבילינסון, יחד עם בת שבע קריף מושתלת כליה
(צילום: דוברות בילינסון)
לקראת התרומה עבר סדרת בדיקות וגם ריאיון מול ועדה. "לא הקלו עליי את ההחלטה", הוא אומר. "המדינה מגינה עליך. זה לא צעד קל, ויש הקרבה גדולה שצריכה להיעשות אחרי חשיבה. אני גם לא צעיר כל כך".
אפשר לחיות עם כליה אחת?
"כן. יש כאלה שאפילו נולדים עם כליה אחת. אחרי הניתוח הכליה הנותרת גדלה וממלאת עד 80% מהפונקציות של שתי הכליות יחד, כך שמותר לקחת את הסיכון המסוים הזה כדי שהחברה תהיה יותר טובה, ואנשים יחיו יותר טוב".
כל תרומה כזו משנה חיים
"השתלות בהצלבות פותרות בעיה לחולים שיש להם תורם במשפחה, אבל הוא לא מתאים לתרומה מבחינת סוג דם או מסיבה אחרת", אומר ד"ר הדר מרחב, מרכז תחום השתלות הכליה בסורוקה. "בזכות ההצלבות הוא יכול לקבל תרומת כליה מתורם אחר. זה הישג עצום. אנחנו מבצעים הצלבות גם עם מדינות אחרות שיש לנו איתן הסכמים בנושא.
8 צפייה בגלריה
"נדרשת דקדקנות, מיומנות וארגון עד לפרטים הקטנים". במהלך הניתוח בסורוקה
(צילום: דוברות סורוקה)
8 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר הדר מרחב, מרכז תחום ההשתלות בסורוקה לצד ד"ר עבד אבוגנים, משתיל בכיר בבית החולים, שביצעו את הניתוח
(צילום: דוברות סורוקה)
"התורמים משתחררים לביתם בדרך כלל בתוך יומיים-שלושה. בתקופת ההחלמה יש כאבים, אבל ההתאוששות היא מהירה, ורוב התורמים חוזרים לשגרה בתוך חודש. מקבלי הכליות חוזרים לביתם בתוך מספר ימים, וגם אצלם החזרה לשגרה מתרחשת במהירות".
ד"ר הדר מרחב, סורוקה: "התורמים משתחררים לביתם בדרך כלל בתוך יומיים-שלושה. בתקופת ההחלמה יש כאבים, אבל ההתאוששות היא מהירה, ורוב התורמים חוזרים לשגרה בתוך חודש. מקבלי הכליות חוזרים לביתם בתוך מספר ימים, וגם אצלם החזרה לשגרה מתרחשת במהירות"
ד"ר עבד אבוגנים, משתיל בכיר במערך השתלות הכליה בסורוקה, סיפר ש"השתלה בהצלבה מחייבת שיתוף פעולה מלא בין בתי החולים המשתתפים בה. מעבר לכך, נדרשת דקדקנות, מיומנות וארגון עד לפרטים הקטנים ובעדכון כל הגורמים הרלוונטים בכל שלב בתהליך. זה קריטי להצלחה מלאה אצל כל המטופלים המעורבים ".
הכליה הפגומה נותרת בגוף
לדברי ד"ר אבוגנים, לפני השתלת כליה גם התורם וגם הנתרם עוברים הערכה רפואית מקיפה שכוללת את תפקודי הלב והריאות, כולל הדמיות שבוחנות את האנטומיה של הכליות וכלי הדם, וכן בדיקות סוג דם ורקמות, לבדיקת ההתאמה בין התורם לנתרם "כשבמצב של אי-התאמה ניתן לבצע הצלבה (החלפת כליות) - של תורמים ונתרמים שונים שמתאימים זה לזה".
בנוסף, מתבצעת הערכה פסיכולוגית וסוציאלית במטרה לוודא שהנתרם מסוגל לעבור ניתוח מורכב, להיות אחראי על בריאותו ולהתמיד במעקב הרפואי. בסיום כל הבדיקות הנדרשות, יעברו התורם והנתרם ועדה המאשרת את כשירות הליך ההשתלה.
"ניתוח התורם נעשה בגישה לפרוסקופית- זעיר פולשנית", מסביר ד"ר אבוגנים. "מבצעים שלושה-ארבעה חתכים בגודל חמישה עד עשרה מ"מ בבטן, שדרכם מוכנסים מצלמה ומכשור ניתוחי. לאחר שהכליה מוצאת מהגוף היא נשטפת ונשמרת בתמיסה מתאימה ובקרח".
ניתוח השתלת הכליה נעשה בגישה פתוחה, "חתך בגודל של כ-15 ס"מ בצד ימין או שמאל של הבטן, כשבמרבית המקרים הכליה הפגומה, שחדלה לתפקד, נשארת במקומה, והכליה הנתרמת מושתלת בבטן התחתונה וכלי הדם שלה מחוברים לאלו של הנתרם, השופכן מחובר אל שלפוחית השתן ואז מגיע הרגע שכולנו מייחלים לו - הכליה מקבלת אספקת דם ומתחילה לייצר שתן, מה שמעיד על התחלת התפקוד שלה".
מבצע ההשתלות המורכב עבר בשלום - הרבה בזכות הצוותים המקצועיים בבילינסון ובסורוקה. בצוות בילינסון היו: סגן מנהל מחלקת השתלות ד"ר ולדימיר טנק, ד"ר אביעד גרביץ, כירורג בכיר במחלקת השתלות איברים, ד"ר גיא רווה, רופא בכיר מתמחה במחלקת ההשתלות בבילינסון. צוות המרדימים: ד"ר אנדריי חינצ'וק וד"ר יעקב פולק. האחיות והאחים: אדלה פרלמוטר שהיא ראש צוות השתלות, האח רועי חמדי והאחות טל יעקובוביץ. בבית החולים סורוקה הובילו את מבצע ההשתלות ד"ר עבד אבו גנים, משתיל בכיר במערך ההשתלות ולצדו ד"ר הדר מרחב, מומחה בכיר בהשתלות ומרכז תחום השתלות הכליה בסורוקה. עוד בצוות בסורוקה: ד"ר עזאלדין אבו זיד, מומחה במחלקה לכירורגיה א' ומשתיל במערך השתלות הכליה.
