מריוס פסאס בן החצי שנה נולד לתוך מצב חירום. כבר כשהגיח לאוויר העולם הרופאים ראו שרמת החמצן בדמו הייתה נמוכה כל כך, שמצבו הוגדר קריטי. עורקי הריאה שלו לא התפתחו כהלכה במהלך ההיריון, מה שלא אפשר ללבו לעבוד כמו שצריך. בעצה אחת עם הצוותים הרפואיים בקפריסין, הוריו של מריוס, אירן וקריוס, הגיעו עם בנם לבית החולים ספרא בישראל לטיפול.
ד"ר אביתר חוברה, רופא מומחה בכיר בתחום טיפול נמרץ לב ילדים בבית החולים ספרא, מספר כי לאחר שהגיעו לישראל, מריוס והוריו שהו במחלקה במשך זמן קצר ולאחר שהתייצב מבחינה רפואית, שוחררו למעקב למדינתם. "ההורים שלו מקסימים, נקשרנו אליהם מיד. הם מסורים מאוד ולא זזו ממיטתו", הוא אומר, "לפעמים, במום כזה אפשר בהתחלה להמתין שעורקי הריאה יגדלו, ללא צורך בניתוח. אבל בסוף דצמבר, באירוע בלתי צפוי, מריוס הכחיל במקלחת, הוא עבר החייאה והובהל בדחיפות חזרה לישראל. הוא הוטס בטיסה רפואית מיוחדת, וכשהגיע חזרה הבנו שהוא יזדקק להתערבות ניתוחית".
ד"ר אביתר חוברה: "בקפריסין יש מענה קרדיולוגי לילדים, אבל לא מבוצעים ניתוחי לב מורכבים, ולכן ילדים אלו מועברים אלינו. אנחנו רואים בזה שליחות. יש לנו שיתוף פעולה מקצועי ורפואי הדוק עם מערכת הבריאות של קפריסין ובזכותו ניצלו חייהם של ילדים רבים"
בינואר, לאחר מספר ימים שבהם הוא היה מאושפז, מריוס עבר שני ניתוחים של יוניפוקליזציה (איחוד עורקי הריאה) כל פעם בצד אחד, בהפרש של יומיים. הניתוחים נועדו להרחיב את כלי הדם הקטנים של הריאות. "מדובר במקרה יחסית נדיר והליך בעל סיכון גבוה מאוד. לאחר הניתוחים, הוא נשאר לא יציב ונזקק לתמיכה של מכשיר האקמו", מסביר ד"ר חוברה.
לאחר שירד מהאקמו, הוא נותר מונשם לתקופה ארוכה ואי אפשר היה לנתקו ממכונת ההנשמה. "במהלך הזמן הזה, עבר גם שני צנתורים נוספים להרחבת עורקי הריאה. לאחר שנכשל מספר פעמים מגמילה ממכשיר ההנשמה, הוחלט לבצע טרכאוסטומיה, כלומר הוכנסה קנולת נשימה באיזור הצוואר. כיום, מריוס נמצא בשלב השיקומי ואנחנו בתהליך של גמילה הדרגתית ממכשיר ההנשמה. הוא ער, מתקשר עם הסביבה ואוכל מבקבוק. כשייגמל לחלוטין ממכונת ההנשמה, נוכל לשלוח אותו הביתה. אנחנו מקווים שעם הזמן הוא יגדל ומצבו ישתפר. בעתיד, יצטרך צנתורים נוספים כדי להרחיב את עורקי הריאה".
ד"ר חוברה אומר כי מריוס הוא לא הילד הראשון מקפריסין שמגיע לניתוח לב בספרא. "בקפריסין יש מענה קרדיולוגי לילדים, אבל לא מבוצעים ניתוחי לב מורכבים, ולכן ילדים אלו מועברים אלינו. אנחנו רואים בזה שליחות. המחלקה שלנו היא בינלאומית ומקבלת ילדים ממדינות שונות. יש לנו שיתוף פעולה מקצועי ורפואי הדוק עם מערכת הבריאות של קפריסין ובזכותו ניצלו חייהם של ילדים רבים".
ד"ר אביתר חוברהצילום: יחידת הצילום שיבאהוריו של מריוס התינוק יכולים עכשיו סוף, סוף קצת לנשום לרווחה, אחרי החודשים המטלטלים שעברו. "הם נאבקו באתגרים רבים, נתונים במצב של אי-ודאות מתמדת עם הודעות חוזרות ונשנות על כך שחיי בנם בסכנה. לאחר התקופה הקשה הזו, אחת מהאחיות בצוות, נרבינה בדראן, החליטה לקחת יוזמה ולהעניק להם רגע של שלווה ונורמליות. זו הפכה למשימה שהובילה אותם, בשבוע האחרון, לקיים פיקניק משפחתי ליד האגם בשיבא, בליווי שלי ושל האחות", מספר בגאווה ד"ר חוברה. "האירוע הזה היה מרגש ומשמח, מלא ברגעי נחת ותקווה. החוויה חיזקה את רוחם וההפוגה הצליחה להוציא אותם מהאווירה הלחוצה של המחלקה ולתת להם אופטימיות לקראת ההמשך.
האם אירן הודתה לצוות ואמרה: "אנחנו אסירי תודה על שיקולי הדעת המדויקים והמהלכים הרפואיים שבוצעו, כמו גם היחס האישי והרגיש כלפינו לאורך כל הדרך. בננו התקדם מאוד ובזכותם אנחנו מלאי תקווה לגבי עתידו הבריאותי".
