ועידת הבריאות צעיר לנצח פרופ' כהן, פולה בליק, דבורה שרר, ורד כץ
(צילום: שמוליק דודפור, טל אזולאי)
צעיר לנצח: האם יש אפשרות לא רק לחיות יותר שנים, אלא גם באיכות טובה יותר? בריאיון אופטימי בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" היום (ג'), מסבירים מומחים בתחום על הקשר בין גוף לנפש ועל הדרכים לשמור על איכות חיים גם בגילים המבוגרים.
עוד בוועידת הבריאות:
במחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן, הצליחו להאריך את תוחלת החיים של עכבר. האם משהו כזה יוכל גם להגיע לאדם בהמשך?
פרופ' חיים כהן, ראש מרכז סגול להזדקנות בריאה באדם, אוניברסיטת בר אילן, מסביר: "בהחלט כן. החלבון שאנחנו עשינו איתו את העבודה, הגברנו את הפעילות שלו, הוא חלבון שמתווך את הארכת החיים על ידי הגבלת קלוריות. אם אנחנו אוכלים פחות, אנחנו חיים יותר. זה נכון לאורך כל האבולוציה. לא הרבה פחות, טיפה פחות. אנחנו פשוט הגברנו את הרמה שלו והצלחנו להאריך לעכברים לא רק תוחלת החיים ב-30 אחוז, גם את הבריאות.
"לעניין השאלה של בני האדם, אותו חלבון נמצא אצל כל אחד מאיתנו, בכל אחד מהתאים, ובעצם מה שאנחנו עושים עכשיו, זה מוצאים דרכים להגביר את אותו חלבון בבני אדם, בדיוק כמו שעשינו בעכברים. נקווה שבקרוב נגיע לשיאים בבני אדם".
הרבה חברות משקיעות המון כסף בדבר הזה שנקרא "צעירים לנצח".
פרופ' חיים כהן: "יש הרבה חברות גדולות שבעצם פתחו לעצמן חברות בהזדקנות. גוגל פתחה חברת הזדקנות בשם קליקו, אמזון פתחה חברה למניעת הזדקנות. יש הרבה מאוד חברות וגם כל חברות הבת פותחות עכשיו ענפים שמתעסקים או בהזדקנות או מחלות של הזדקנות. המטרה היא כמובן להאריך את תוחלת החיים הבריאה, לא להוסיף לך שנים בלוח שנה, אלא להוסיף לך שנים בריאות".
2 צפייה בגלריה
ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות". מימין: פרופ' חיים כהן, דקל ורד כץ, פולה בליק, דבורה שרר
(צילום: יאיר שגיא)
דבורה שרר, כחלק מתפקידייך הרבים את הדוברת של המרכז הלאומי להשתלת איברים. ולפי מה שדיברתי איתך הבנתי שלהשתלת איברים יש קשר ישיר להארכת תוחלת החיים.
"אם אדם ממתין להשתלה, והוא בין חיים למוות, זאת אומרת שהזמן שלו הוא קצוב, הוא לא זקוק להשתלה, הוא ברשימת הממתינים של המרכז להשתלות, אחרי שמושתל לו איבר כלשהו, זה מאריך לו את תוחלת החיים, אבל מאוד חשוב לציין שגם חשוב להאריך את איכות החיים, ולשמור על איזון בין תוחלת החיים לבין איכות החיים. כי להאריך חיים שאין להם איכות זה בסדר, כל אחד רוצה לחיות, אבל אנחנו יכולים גם לדאוג שגם איכות החיים תהיה סבירה ומרגשת".
דקל ורד כץ: "זה דבר שהוא כל כך אולי טריוויאלי אבל אנשים לא שמים לב, הם רק שמים לב מה אנחנו אוכלים, מה אנחנו מכניסים לפה שלנו. אנשים לא מספיק שמים את הדגש למה הם מורחים על העור. והפעולה הזאת של מריחת חומר על העור, יש לה גם השפעות על תוך הגוף שלנו"
אני רוצה לפנות לאושיית הקרם הגנה החשובה שלנו, זו דקל. התחלת את הדרך המקצועית שלך מסיפור אישי, בעצם היית נערה עם בעיית אקנה שנלחמה בתופעה הזו בכל מיני דרכים ועם האמצעים שאת גילית, הפכת להיות באמת אחת הנשים המשפיעות בארץ, בעניין אסתטיקה.
דקל ורד כץ, מהנדסת ביו רפואה, מדענית, ובעלת קהילת הטיפוח הגדולה בישראל: "כשהייתי בת 15 התפרץ לי האקנה הראשון. זה השפיע עליי המון מכל מיני בחינות, בעיקר גם, זה מאוד התכתב קצת עם החוסר ביטחון שהיה לי באותה תקופה. אני מקשרת את זה גם לחרם שעברתי, זה ממש ממש הפך להיות מרכז החיים שלי עד שהצלחתי להיפטר מזה בעזרת כדורים שרופא עוד רשם לי, כדורי רואקוטן, הם מאוד מוכרים היום. וכמה שנים קדימה שוב האקנה חזר לי, שוב פעם נטלתי כדורי רואקוטן, ובפעם השלישית החלטתי שיש פה איזשהו מן התנהגות שחוזרת על עצמה שאם כל פעם אני אקח כדורים, אוקיי זה כנראה יחזור. ואני צריכה להבין על עצמי איך אני פותרת את זה לבד, כי בסופו של דבר הרבה דברים מעבר לכדורים שניסיתי לא עבדו עליי, והלכתי גם למקומות שהיום אני מאוד לא ממליצה עליהם, עשיתי את כל הטעויות האפשריות, מרחתי דברים מהמטבח ישירות על הפנים, באמת עשיתי אסונות".
היא מוסיפה ואומרת: "כשהייתי בתואר הראשון התפרץ לי האקנה השלישי, ופה הייתי בנקודת זמן שכבר היו לי כלים אקדמיים לקרוא מחקרים. אז החלטתי, בין היתר, עשיתי תואר בהנדסה ביורפואית, יחד עם הרקע הביולוגי והכימי שהיה לי, לקחתי את זה ככה למקום שבו אני נוברת בתוך הספרות האקדמית, המחקרית, ומסתכלת על איזה רכיבים יכולים לעזור לי, מה אני בכלל מורחת על הפנים שלי? זה דבר שהוא כל כך אולי טריוויאלי אבל אנשים לא שמים לב, הם רק שמים לב מה אנחנו אוכלים, מה אנחנו מכניסים לפה שלנו.
"אנשים לא מספיק שמים את הדגש למה הם מורחים על העור. והפעולה הזאת של מריחת חומר על העור, יש לה גם השפעות על תוך הגוף שלנו. אז אני עשיתי מחקר ממש עצמי והפכתי את הפנים שלי לסוג של מעבדה. והצלחתי לרפא לעצמי את האקנה ולשמור על זה לאורך זמן, שזו הנקודה הקריטית מבחינתי. וכשהגיעה הקורונה התחלתי גם להעביר קצת מהידע שרכשתי בתוך הפלטפורמה של האינסטגרם והטיקטוק, ונוצרה לי קהילה מדהימה של יותר מ-350 אלף נשים בכל ספקטרום הגילאים".
לא רק נשים.
דקל ורד כץ: "לא רק נשים, 94 אחוז נשים שזה מטורף. בכל ספקטרום הגילאים, גם ילדות קטנות, נשים, נשים מבוגרות יותר, באמת כל הספקטרום הגילאים. לפעמים סבתא ונכדה ניגשות אליי ומספרות לי שהן לומדות ממני, שזה גם עוד נושאים שאני נוגעת בהם המון, ופועלת לא רק במישורי האינסטגרם והטיקטוק, מישורים קצת יותר מדיניים, יחד עם העמותה הישראלית לסרטן העור. אנחנו ממש חברנו יחד ואנחנו רוצים לדחוף קדימה תכנית לאומית, מדינית, שהמדינה יכולה ממש, יש עוד המון דברים, עוד המון פעולות שהמדינה יכולה לעשות כדי למגר את סרטן העור לצורך הדוגמה. אז בשביל זה אני גם פועלת בין היתר".
וגם יש לך מעין תו איכות שלך שאת שמה על מוצרים שברגע שאת בודקת אותם בעצמך את מאשרת לקהל העוקבות שלך.
דקל ורד כץ: "נכון. אני רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה בסוג הרכיבים שנמצאים לנו בתכשירים שאנחנו מורחים. וכשתכשיר מגיע אליי לבדיקה אני עושה הרבה בדיקות על תכשירים היום. וכשאני בודקת תכשיר מסויים אז אני בודקת אותו מהמון המון אספקטים, רכיבים זה אחד מהאספקטים, וכמו שאמרת יש את תו התקן שלי שנקרא "הדל verified" שאומר שהתכשיר הזה הוא בטוח לשימוש, הוא לא צפוי לעשות דברים מסוכנים לתוך הגוף שלנו, וזה חלק מהפועלים ברשת".
נפנה לפולה בליק, מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת. כחלק, אני מאוד מתחברת למה שדקל סיפרה, כחלק מהיותי גם נערה עם אקנה ואישה שמתמודדת עם פצעים, תקני אותי אם אני טועה אבל אני מרגישה שכל פעם שהמצב במדינה קצת גועש והמצב הנפשי שלי מושפע בצורה כזו או אחרת, אני בלחץ וחברים שעצבנו אותי, יוצאים לי פצעים במקומות הורמונליים. אז האם זה הדמיון שלי שחושב שזה בגלל זה או שזו האמת?
"העור שלנו מושפע מהפנים. אין כמעט שום דבר שמושפע מבחוץ, כמובן השמש, וכמה דברים קטנים, אבל בעיקר העור שלנו מושפע מבפנים. אם אנחנו נדבר בעניין שכבר התחלנו, האקנה, אז אנחנו יודעים שנער ונערה זה באמת מתחיל היום מגיל הרבה יותר צעיר, מלפני מספר שנים. הקורונה, לצערי, החמירה את זה, מכיוון שהנוער התעסק יותר בזום ובלהסתכל על עצמו. הסטרס גרם לחוסר איזון הורמונלי ויש קשר בין סטרס לחוסר איזון הורמונלי. מה שבאמת הכל יוצא ונראה לאור.
"מבחינתי היום כמטפלת, העור זה איזשהו אולטרסאונד או מראה של הגוף. הכל באמת נראה על העור. היום כשמגיעים אליי בני נוער, והיום זה לא רק נוער, גם מבוגרים מגיעים היום עם אקנה, אני ישר קודם כל שולחת אותם לבדיקות דם ועושה מחקר פנימי עם אותו מטופל או מטופלת, מה קורה בחיים שלו".
היא מוסיפה ואומרת: "זה לא רק לגבי אקנה. גם לגבי קמטים, אני יודעת שאם אני רואה למשל מטופל או מטופלת שמגיעים במצב שיש יותר מדי קמטים, אז נכון יש לנו גם את הגנטיקה, אבל היום אנחנו משפרים את הגנטיקה ועוזרים לגנטיקה. ואז אני ישר מדברת ושואלת כמה שעות אתם ישנים בלילה, מה קורה עם התזונה. היום תזונה זה אחד הדברים החשובים שמשפיעים לנו מבפנים כלפי חוץ לכיוון העור, וזה לא רק עור הפנים והצוואר, זה כל הגוף.
"בהחלט הכל מגיע מבפנים. מה שאנחנו נמרח מבחוץ כמובן שהוא יהיה באמת מדויק וכמו שצריך ואנחנו ניזהר ואנחנו נסתכל על החומרים שהם מכילים, כמו שהיא דיברה, על הדברים שכל דבר מכיל, ואנחנו לא נמרח כל דבר על הפנים. יש נטייה לגשת לפארמים, יש נטייה למרוח מה שיש לאמא, לאחות, על הפנים. כל דבר לפי הגיל שלו, סוג העור שלו, ואיכות המוצר, שזה גם יעזור לנו. שימו לב, כלפי חוץ. זה רק יסדר כלפי חוץ. אבל אם אנחנו נתמקד באיזון פנימי ובסוף זה גם איזון חיצוני ודאגה חיצונית של העור, אני חושבת שפה אנחנו נגיע למראה היותר יפה, היותר צעיר, וכמו שאנחנו אומרים, להיות יפים לנצח, להתבגר נכון".
