בשיתוף BMS ללא מעורבות בתכנים
בישראל מאובחנים מידי שנה כ-1,400 חולים בסרטן העור (מלנומה), כמאתיים מהם מאובחנים במלנומה גרורתית. "עד לפני עשור, תוחלת החיים החציונית של אותם חולים עמדה על כתשעה חודשים", מציינת ד"ר רוני שפירא פרומר, מנהלת מכון אלה למלבאום לאימונואונקולוגיה ומלנומה. מכון אלה, מהגדולים בארץ שמטפל בחולי מלנומה, נוסד בשנת 2004 בפתחה של אחת המהפכות הגדולות ביותר בטיפול בסרטן בכלל ובמלנומה בפרט.
"ב-2005 נכנס לתחום האונקולוגיה הטיפול האימונותרפי, שזיכה את ממציאיו, ג'יימס אליסון וטסוקו הונג'ו, בפרס נובל לרפואה לשנת 2018", מסבירה ד"ר שפירא פרומר. "האימונותרפיה היא שיטה שמפעילה את מערכת החיסון ונלחמת נגד תאי הסרטן. אנחנו יודעים שמערכת החיסון יודעת לזהות תאים סרטניים, אבל התאים מפעילים מנגנונים שמשתיקים את הפעילות הסרטנית".
הדור הראשון של הטיפול האימונותרפי, אומרת ד"ר שפירא פרומר, היה מבוסס על מעכבי CTLA-4, שגרמו ללימפוציטים, החיילים במערכת החיסון, לזהות את תאי הסרטן כגורם זר שיש לתקוף. "לישראל הטיפול הגיע לראשונה בסביבות שנת 2008. גילינו שבמתן של ארבע מנות של תרופה, אפשר לעורר את מערכת החיסון בפעילות נגד המלנומה".
הדור השני של הטיפול האימונותרפי הוצג כחמש שנים לאחר מכן, ב-2010, והוא היה מבוסס על מעכבי PDL1 ו-PD1, "שם התקבלו שיעורי תגובה גבוהים יותר. המטופלים הגיעו לשליטה על המחלה ואפילו ריפוי".
בשני סוגי הטיפולים, מסבירה ד"ר שפירא פרומר, האימונותרפיה ניתנה לחולי מלנומה גרורתי באמצעות עירוי, במסגרת אשפוז יום פעם בשבועיים עד ארבעה שבועות. "בשני המקרים, אנחנו ממשיכים במתן הטיפול כל זמן שהמטופל מגיב לו. יש חולים שמטופלים במשך מספר חודשים ואחרים במשך מספר שנים".
ועכשיו, מגיע הדור השלישי של הטיפול האימונותרפי, שעושה מהפכה לא פחות משני הדורות הקודמים. "מדובר בשילוב של שתי התרופות הראשונות מהדור הראשון והשני. מה שמעניין אלו תוצאות ארוכות הטווח, שמראה לנו הקומבינציה הזו".
בכנס ASCO האחרון, וועידת האונקולוגיה הגדולה והחשובה בעולם, הוצג לראשונה מחקר בשם 067 CheckMate, שמצא כי קומבינציה של 2 תרופות אימונותרפיות, שתיהן של חברת בי.אם.אס (BMS), משיגות תוצאות טובות יותר באופן משמעותי. על פי המחקר, שיעורי התגובה הם גבוהים ביותר, אומרת ד"ר שפירא פרומר - 58% חולי מלנומה גרורתית הגיבו לטיפול. כלומר, מחלתם נסוגה. זאת לעומת 19% בדור הראשון ו-45% בדור השני.
"מדובר במחקר הארוך והמקיף ביותר שנערך עד כה. אחרי שש שנים של מעקב בכ-950 מטופלים, נמצא ש-50% מהחולים שקיבלו את הקומבינציה היו עדיין בחיים. זה נתון מדהים בהשוואה לאחוזי ההישרדות הנמוכים בעבר. עד לפני עשור, תוחלת החיים של חולי מלנומה גרורתית עמדה על 9 חודשים. הנתון המדהים עוד יותר הוא שחולים שהגיבו לטיפול, בין אם תגובה חלקים או בין אם תגובה מלאה, אחרי 5 שנים - 80% מהם היו בחיים".
מכון אלה לקח חלק במחקר המקיף שהוצג בכנס ASCO. "בסך הכל, טיפלנו עד היום בכ- 200 חולים באמצעות הקומבינציה. זאת מהפכה אדירה שאנחנו רואים במו עיננו, וזה מדהים. מעניין גם שהקומבינציה משפיעה על גרורות במוח. זו אחת הבעיות הקשות שיש במלנומה. עבודה שהוצגה גם היא בכנס ASCO הראתה שיעור תגובה גבוה שמתקרב ל-50% בגרורות במוח".
למי הקומבינציה האימונותרפית לא מתאימה?
"יש חולים שהם שבריריים מידי בשביל הקומבינציה, ויש כאלו שלא צריכים את הקומבינציה כי היקף המחלה שלהם קטן, והם מגיבים היטב לתרופה הבודדת. יש אנשים עם מחלות אוטואימוניות, והטיפול האימונותרפי עלול להיות להם מסוכן. הטיפול בקומבינציה מיועד לחולים עם היקף מחלה משמעותי".
מה לגבי תופעות לוואי של הקומבינציה?
"תופעות הלוואי משמעותיות יותר בקומבינציה מאשר כל תרופה בודדת. הן כוללות דלקת של המעי שמתבטאת בשלשול, דלקת של העור שמתבטאת בפריחה, דלקת של פרקים או דלקות של הבלוטות האנדוקריניות. אבל אנחנו בדרך כלל יודעים לנהל את התופעות, ונותנים תרופות שנוגדות את התהליך הדלקתי. עם השנים אנחנו גם לומדים לגייס עוד תרופות לטיפול בתופעות הלוואי. כמובן שאנחנו מחפשים קומבינציות עם תופעות לוואי פחותות יותר, אבל המטרה העיקרית היא שהחולים יאריכו חיים".
מה השלב הבא של הטיפול האימונותרפי?
"התוצאות המדהימות של המחקר האחרון, מעודדות אותנו להמשיך לחפש אחר קומבינציות נוספות עבור חולים שלא הגיבו לטיפול, או עבור חולים שלא יכולים לקבל את הקומבינציה בגלל תופעות הלוואי . בכנס ה-ASCO האחרון הוצגו קומבינציות חדשניות נוספות, אבל הנתונים מאוד צעירים ואנחנו מחכים שיבשילו".
בשיתוף BMS ללא מעורבות בתכנים
