דיון בכנסת: הפגייה באילת
(צילום: כנסת)
האם ילדי ואמהות הדרום שווים פחות? לאחר סדרת הכתבות של אדיר ינקו ב-ynet על מחדל היעדר הפגייה באילת - שהחלה בפודקאסט של רן בוקר עם ח"כ חילי טרופר - התכנסה הבוקר (יום ד') ועדת הבריאות של הכנסת לדיון מהיר בנושא בראשות ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס). נציג משרד הבריאות עו"ד מועאוויה כבהא ציין כי התשתיות של בית החולים יוספטל אינן מוכנות להקמת פגייה, והוסיף שצריך "להתגייס ולהציל את יוספטל ואת תושבי אילת". ראש העיר אלי לנקרי: "אין לנו מיון ילדים. יעלה על הדעת דבר כזה? אני זועק כאן זעקה אמיתית של העיר אילת".
עוד בנושא זה:
ח"כ חילי טרופר, מיוזמי הדיון, על המחדל המתמשך
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
מאז הקמת בית החולים יוספטל באילת, שבו מתרחשות בין 600 ל-700 לידות בשנה, אין ומעולם לא הייתה במקום פגייה פעילה. לכן, פגים לאחר לידה מפונים בדרך קבע באמצעות מסוק, לרוב לבית החולים סורוקה בבאר שבע. מעבר למחסור בפגיה, בית החולים יוספטל גם מתקשה לגייס רופאים ואנשי צוות רפואי, כמו גם מנהלי מחלקות.
סכנה לפגים ופגיעה ברווחת ההורים
בריאיון לאולפן ynet הבוקר אמר ח"כ טרופר: "המשמעות של היעדר פגייה באילת היא שאנשים מתנתקים משגרת חייהם, מביתם, כדי לישון ליד המיטה של התינוק שלהם שנמצא מאות קילומטרים מהבית, בפגייה במרכז הארץ. זה עוול שהוא באמת בלתי נתפס. מדברים על פערים חברתיים, פה אתה רואה איך זה פשוט מתחיל מגיל לידה".
הדיון בכנסת היה אמור להתקיים במושב הקודם, לבקשת חברי הכנסת חילי טרופר מהמחנה הממלכתי, מיכל שיר מיש עתיד ואברהם בצלאל מש"ס. אך הוא נדחה על רקע המאבק נגד המהפכה המשפטית וביטול דיוני ועדות הכנסת בישורת האחרונה של המושב הקודם. ח"כ טרופר אמר בדיון בכנסת: "הפערים בין המרכז לפריפריה מונצחים במשך שנים והם מתחילים מגיל אפס. פג בן יומו שנאלץ לעלות על מטוס רפואי זה מטריד מאוד. המחשבה על ההורים של אותו תינוק שיאלצו לנדוד קילומטרים כדי להיות להיות ילדם, מטרידה. לא נכון לבדוק האם נכון להקים פגייה באילת לפי מספר התושבים. אם המדינה רוצה שישראלים יגורו באילת או בערבה, אחד השיקולים צריך להיות הקמת פגייה".
"אי-קיומה של הפגייה ביוספטל מהווה פגיעה משמעותית ברווחתם של ההורים, בבריאותם של הפגים ומקשה מאוד על תושבי הנגב הנאלצים לעבור חוויה זו. הדרישה לעבור לבית חולים מרוחק היא פגיעה מהותית בשוויון בין הפריפריה לבין המרכז"
בבקשה לכינוס הדיון בכנסת, ציינו שלושת חברי הכנסת כי "במדינת ישראל נולדים בשנה כ-15 אלף תינוקות לפני השבוע ה-37 להיריון. תינוקות אלו הם פגים ונדרשים להישאר תקופות ארוכות, לעיתים חודשים ארוכים ולעיתים אף למעלה משנה, בפגייה של בתי החולים. על כן, מיקום בית החולים ביחס למקום מגורי ההורים הוא קריטי לתקופת שהות זו, ההורים נאלצים להישאר ליד האינקובטור למשך רוב זמן האשפוז, ולעיתים אף כולו. העברת פג בין בתי החולים השונים היא הליך מורכב על סף הבלתי אפשרי בלי לסכן את חייו של הפג".
4 צפייה בגלריה
"מיקום בית החולים ביחס למקום מגורי ההורים הוא קריטי". בית חולים יוספטל
(צילום: נועה סיטי אליהו )
עו"ד מועאוויה כבהא ממשרד הבריאות אמר בדיון: "בשבילי זו סגירת מעגל כי נולדתי פג, וכשאני מסתכל על עצמי אני לא מאבד תקווה". הוא השיב לח"כ טרופר: "אמרת משפט מאוד נכון, אם המדינה רוצה, המדינה יכולה. כולנו צריכים להתגייס למען כולם. אני מכיר את נתוני הפגיות והפגים. צריך להבין, אם אנחנו רוצים לטפל בפג, צריך לתת לו את כל המערך מסביב. לפתוח פגייה ביוספטל עם התשתיות שיש כיום זה כמו לגדל תינוק ללא רחם. לבנו עם ההורים. במקרה של פג, שני ההורים עוזבים את העבודה ועוברים למרכז וצריך לטפל גם בנושא של חופשת לידה.
מנהלת בית החולים יוספטל: "אנחנו נשענים על מעט מאוד אנשים. בנוסף לריחוק, לעתים אנחנו נצורים בגלל שטפונות. המסוק שעומד לרשותנו לא יכול להמריא לפעמים בגלל מצב מזג האוויר"
"החלום שלי הוא שבכל בית חולים שיש בו חדר לידה תהיה פגייה. אחד הדברים שמפחידים אותנו זה העברת הפג כי זה תינוק שעדיין לא בשל וצריך לתת לו להיות באינקובטור. אבל המצב הקיים היום באילת שבית החולים עדיין לא מוכן לפגייה. בעשר השנים הקרובות הילודה תעלה ב-30 אלף לידות. מספר רופאי הילדים שיכולים לטפל בפג, יישאר אותו הדבר".
ראש העיר: איך ייתכן שאין פה מיון ילדים?
לדבריו, "צריך לפתח את בית החולים כדי שהדרך תהיה סלולה להקמת פגייה. יוספטל רחוקים מלהיות מוכנים מבחינת תשתיות. תבואו כולנו ונתגייס ונציל את יוספטל ואת תושבי אילת. אם רוצים לדון על פגייה, צריך לדון על מערך תומך שיתן מענה לטיפול בפג. היום זה לא מצדיק הקמת פגייה מבחינת פגים שנולדים שם. אני בטוח שיש יולדות שעוברות לקראת הלידה לבתי חולים במרכז הארץ. לטווח הקצר לא רק להציל את הפג, צריך להציל את המשפחה כי ברגע שנולד פג, צריך לתת מעטפת ולעזור להורים. צריך לחשוב יותר על ההורים מאשר על כל הפגייה ביוספטל".
ד"ר רויטל לוי חברוני בר אושר, מנהלת בית החולים יוספטל: "אנחנו נמצאים פה במרחק 250 ק"מ מסורוקה ונשענים על מעט מאוד אנשים. בנוסף לריחוק, לעתים אנחנו נצורים בגלל שטפונות. המסוק שעומד לרשותנו לא יכול להמריא לפעמים בגלל מצב מזג האוויר. אין ספק שיש הרבה דברים לעשות, אבל אני יכולה להעיד שעשינו המון בשנים האחרונות".
לדבריה, "הפגייה היא נושא רגיש. אנשים שמטפלים בפגים הם כאלה שעברו התמחות ספציפית. כשאני מסתכלת על טיפול בפג, דרושים המון אנשי מקצוע. פג צריך נוירולוג, רופא עיניים שמומחים בפגים, ניתוחים, כירורג ילדים. זו התמחות מאוד מיוחדת. זה מצריך מעטפת מסוימת. כדי שנוכל להביא מענה לפגים, צריך להקים מעטפת מתאימה. אנחנו בהחלט רוצים לתת מענה לפגים שנולדים פה. אחרי שאנחנו מייצבים את הפגים אנחנו מעבירים אותם בהתאם לצורך בדרך כלל לסורוקה. לעתים, בגלל עומס נאלצים להעביר לבתי חולים אחרים בכל הארץ.
"כל הפגים שעברו בשנה וחצי האחרונות הגיעו בשלום מרגע שיש לנו את המסוק פה. ההורים נמצאים במשבר ענק. אין ספק שמדובר פה באירוע דרמטי להורים. אנחנו צריכים לראות איך מקלים עליהם, צריך לתת מענק להורים. אני מציעה להגדיר מענק להורה. כשנולד פג, נאלץ ההורה לנדוד לבית חולים אחר לתקופה הזו והוא יחליט מה לעשות עם הכסף".
רמי מילר, מנהל אגף רפואה במד״א, ציין כי במהלך השנים האחרונות ביצע מד"א מספר העברות של פגים, גם באופן מוסק ורכוב. "המערך הזה דורש מאמצים וליווי של רופאים מבתי חולים שאליהם מועברים הפגים. זה אירוע מורכב ודרושה מיומנות גבוהה בהעברה הזו. אנחנו התמקצענו וערוכים לביצוע משימות כאלה. הנושא הזה של העברת פגים תחת אינקובטור לא חדש לנו, ונתמוך בכל מה שנדרש להעברת פגים".
"שירותי הבריאות באילת הם הנחותים במדינת ישראל"
אב לפג. אלי לנקריצילום: מאיר אוחיון ראש העיר אילת אלי לנקרי אמר כי בניגוד לרושם שנוצר, העירייה תומכת מאוד בהקמת פגייה בעיר: "אני עצמי אבא לילד שלפני 43 נולד כפג, וברוך השם יש לי ילד שגדל לתפארת. אני לא מקבל את הניתוח שהקמת פגייה מצריכה נתונים כלשהם של פגים. ברור לאילת לתת את כל שירותי הבריאות הנדרשים. נושא שירותי הבריאות זה האתגר הגדול שלי. שירותי הבריאות באילת הם הנחותים במדינת ישראל. אסור לאפשר את המצב הזה. מבחינתי לא אנוח ולא אשקוט עד שתושבי אילת יקבלו שירותים כמו כל מדינת ישראל. מדברים על חוסרים כל כך רבים בתחומי רפואה שונים. אין לנו מיון ילדים. יעלה על הדעת דבר כזה? אני נלחם על זה בוקר ולילה. ילדים נכנסים למיון יחד עם מבוגרים. אני זועק כאן זעקה אמיתית של העיר אילת. לא נעים לי להגיד אבל תוחלת החיים באילת היא הנמוכה במדינת ישראל וצריך לקשור את זה למה שקורה פה".
פרופ׳ אריה ריסקין, יו"ר איגוד רופאי הניאוטולוגיה (רפואת יילודים ופגים), ציין כי כל מערך הפגיות בישראל נמצא בבעיה קשה: "כשמדברים על פגים, צריך להדגיש שמדברים על אוכלוסיות שונות של פגים. יש פגים גדולים יותר, שמבחינת טיפול דורשים הרבה פחות. אני חושב שאחד הדברים שיכולים לעזור הוא לחזק את היכולת של בית החולים באילת לטפל ב'פגים מאוחרים'. יש פגים שנזקקים להנשמה ויש להם את היכולות להנשים בהנשמה ראשונית ואז להעביר. מצב הניאוטולוגים הוא בכי רע בארץ. קיבלנו תמריץ של מקצוע במצוקה. קצב העזיבה בקושי מחזיק אותנו עם כ-110 ניאוטולוגים. קשה להביא אנשים היום למקצוע הזה. בגיל 65 אתה רץ בלילות להחייאה. נדרשים כאן תמריצים".
"ידעתי שאם אני יולדת באילת - אין לה סיכוי לשרוד"
רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב הפועלת למען פגים בישראל, שיתפה מניסיונה האישי: "הגעתי ליוספטל כשהערכת המשקל של העוברית שלי הייתה 500 גרם וידעתי שאם אני יולדת שם, אין לה סיכוי לשרוד. טסנו באוטו לאיכילוב. זה להעביר אותה במסוק או באמבולנס נשמע לי הזוי.
"לא כל הפגים יוצאים מזה ללא פגע. הרבה מאוד פגים גדלים להיות ילדים על הרצף האוטיסטי או עם בעיות בריאות אחרות. אילת והערבה זה אזור שגדל ומתפתח וחשוב לדבר על הטווח הארוך. אני ארצה לראות באילת פגייה איכותית אבל זו לא סיבה שלא יהיה מענה ראוי היום. אשמח מאוד שאנשי המקצוע יישבו איתנו ההורים. בתחילת הקורונה, העמותה שילמה 6,000 שקל לאמא מאילת למלונית באיכילוב. אנחנו היחידים שתומכים בנושא הזה".
ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר הוועדה לצמצום פערים ומיוזמי הדיון, סיפר שהוא עצמו נולד פג: "בשנת 1995 נולד ילד קטן בשם אליהו שנולד פג ואחרי כמה שעות הוא התחיל לייצר מצב של נשימה מצוקתית והחליטו להטיס אולו לשניידר כי אין פגייה באילת. המטוס היה בשימוש והקפיצו מטוס של חיל האוויר. אנחנו היום אחרי 28 שנה באותו מצב. אתה מגלה שהפערים בין הפריפריה למרכז הם מגיל אפס".
"זו הזנחה פושעת"
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) הוסיפה: "פגייה זה חשוב אבל יש עוד דברים חשובים. ביליתי במיון עשר שעות עם שלושה שברים ברגליים בשנה שעברה. באותו הזמן שלושה מקרים לא מסובכים נאלצו לעבור לבאר שבע. אתם עובדים בלי מכשור, בלי תנאים, בלי רופאים. זה בלתי נסבל. זאת עיר שפשוט מתעלמים ממנה. זו הזנחה פושעת".
ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) ציינה שילדה את בתה בשבוע ה-26, "ילדתי אותה בניתוח חירום בהדסה עין כרם אחרי פיגוע. הייתה היפרדות של השלייה ונכנסתי לחדר ניתוח. התינוקת הזאת בהדסה עין כרם באירוע הזה היא לא הגיבה להנשמות והטיסו אותה להר הצופים ששם יש טיפול נמרץ ייעודי לפגים. הפיתרון הוא לתת תמריצים לאותם צוותים כדי שיגיעו לאילת".
הודיה גרוס, תושבת אילת ואמא לפג, סיפרה: "לפני ארבע שנים, כשהיינו חדשים באילת, הגעתי לבית החולים בשבוע 24 והבינו שאני לקראת לידה. חיכינו לאמבולנס שיגיע מבאר שבע במשך שלוש שעות. הגענו לסורוקה וילדתי בשבוע 25 תינוק במשקל 700 גרם. כאמא לעוד ארבעה ילדים, להשאיר אותם בבית היה לא קל הייתי צריכה להיות עם התינוק. הוא היה מאושפז 187 ימים. בעלי נשאר לטפל בילדים תוך שהוא ממשיך לעבוד. הייתי צריכה לגור בבאר שבע. יש ארגוני חסד שהביאו לי דירה. גם היום אני נאלצת לעשות מעקב מחוץ לעיר".
פורסם לראשונה: 09:07, 31.05.23
