בשיתוף אסם נסטלה
בשנים האחרונות בוצעו גיוסי ענק לסטארטאפים בתחום הפודטק, בעיקר כאלה העוסקים בתחליפי חלבון על בסיס הנדסת רקמות. הרגולציה בעולם מעודדת מיזמים אלה, מתוך הנחה שתרומתם לסביבה תהיה קריטית לצמצום הגידול של בעלי חיים לתעשיית הבשר, מהתורמים המשמעותיים לפליטת גזי החממה והמזהמים הגדולים המביאים להתחממות הגלובלית. במסגרת כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה, התארחו באולפן חגית אדלר, מנכ"לית החטיבה המקצועית באסם נסטלה, שאול לפידות, מייסד ומנכ"ל מלודאה ואבי בלאו, ראש מכון אפקה, לדון בהשפעה של החדשנות על האקולוגיה ומה עוד צריך להיעשות בתחום מצד התעשייה.
השפעות אקולוגיות עקיפות וישירות
"לא רק תעשיית הבשר מושפעת מהמצב האקולוגי אלא תעשיות החלבון מן החי כולה", אומרת חגית אדלר, מנכ"לית החטיבה המקצועית באסם נסטלה, "ההשפעה היא בריאותית ומוסרית וגם כוללת את החשיבה על משאבי הטבע המוגבלים על הכדור. כבר עכשיו הציבור צורך יותר תחליפי חלבון של בשר וחלב. ההשפעה על קטגוריות כמו בשר וחלב היא משמעותית. 65% מהאירופים מעידים שאם יתנו להם תחליפים טובים, שיפחיתו את הצריכה של חלבונים מהחי. בארץ מעידים על כך 45%".
הקריאה שמגיעה מצרכנים ויצרנים גם יחד
"יש כאן חיבור של מגמות ולכן זכינו", אומרת אדלר, "זה מאפשר פיתוח מוצרים אטרקטיביים וטעימים וגם הציבור, שמחפש מוצר טעים ובריא, אומר שהוא מוכן להפחית. אם ייצרו מוצרים אטרקטיביים, הצרכנים יצרכו. זה מצב בו כולם זוכים".
מושג לאמץ: כלכלה מעגלית
"מודלים מראים שאנחנו לא יכולים להגיע ליעדי ועידת האקלים העולמית מבלי שנאמץ את השינוי כפי שתיארה חגית, גם בתזונה ובגידול התזונה שלנו", אומר אבי בלאו, ראש מכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית ומסביר: "כלכלה מעגלית מנסה להתמודד עם הבעיה של צריכת משאבים והפיכתם לזיהום ולפסולת. הכלכלה המעגלית מנסה להשאיר את המשאב בתוך הכלכלה המעגלית בצורה של תכנון שונה של המוצרים, תכניות לוגיסטיות אחרות, מודלים עסקיים – הכל במטרה לשמור על ערך המשאב בכלכלה מבלי להפוך אותו לבעיה שצריך להתמודד איתה".
כדי להסביר פרקטית את עניין הכלכלה המעגלית, ביקשנו את ד"ר שאול לפידות, מנכ"ל ומייסד מלודאה, להסביר כיצד הם משתלבים בתוכה: "אנחנו מתחברים לשרשרת הערך, במזון זה הקשר שלנו לעולם של האריזות. כיום, רובן מפלסטיק והן הופכות לפסולת אבל אנחנו מפתחים אריזות על בסיס נייר עם אורך חיי מדף כמו פלסטיק. המוצר הסופי שלנו מתכלה ומתמחזר ואנחנו מייצרים הכל מסיבים צמחיים, בטכנולוגיה ייחודית והופכים לחומר ציפוי, שנותן לנייר את איכויות הפלסטיק".
"המקור של המוצר שאנחנו מפתחים הוא מצמחים ולא מנפט והוא עשוי מסיבים מתכלים. גם אם בסוף עדיין אין לנו מערכי התכלות, יש לנו מערכי מחזור. זה הדבר הכי פשוט היום כי את זה אנחנו יודעים לעשות", אומר לפידות.
האריזות משתנות
"אנחנו מתכננים בצורה מדויקת את הכמות שהצרכן יצרוך ודואגים שזו תהיה מדויקת, כדי שלא נצטרך להשמיד מזון. אנחנו דואגים גם למקור חומרי הגלם – מה מיוצר בארץ, מה מייבאים, מהיכן מייבאים ועוד", אומרת אדלר. "הצרכנים רוצים שאורך חיי המוצר יהיה הארוך ביותר ומצד שני רוצים אריזה מתכלה. אנחנו פועלים לאפשר את המוצר הטרי ביותר שניתן לייצר ומה שלא נקנה, אפילו לא מגיע לצרכן בסופר אלא נתרם".
אדלר מספרת שבנוסף, באסם נסטלה משתדלים לא להכביד באריזות גדולות: "זה איזון עדין בין הצרכים שלנו והצרכן, על רצונותיו וצרכיו, כדי שהמוצר הכי מתאים יהיה במקום שהצרכן רוצה – למשל במקומות העבודה", היא אומרת ומוסיפה: כולנו מכירים את פרויקט מיטלס מאנדיי, בו יום אחד בשבוע לא צורכים בשר מהחי. אנחנו צריכים לייצר זמינות לצרכנים כאלה ולאחרים ולכן אנחנו מייצרים את המוצר, מהתכנון והחשיבה ועד הכרת הצרכים"
"אני חושבת שהחינוך צריך להיות בדמנו ושל כולנו, בהבנה של כולנו שהכדור הזה הוא חד פעמי", מסכמת אדלר.
הצורך העולה ברגולציה
"הצרכן צריך לדעת שהמוצר שהוא מקבל טוב יותר מהמוצר מהחי. איך נגרום לו לדעת? איך ננגיש לו את מה בר מִחְזוּר ומה לא? לכן, חשוב לייצר לצרכן מערכות של תקינה", אומר בלאו. "כל העולם מתמודד עם הנגשת המוצרים הסביבתיים. יש כל מיני ניסיונות לכך בעולם – אם על ידי יצירת מחשבונים מסוג מסוים, ניסיונות תמיכה של ממשלות, צרפת עושה את זה ויש סטארטאפים נוספים, שמנסים לעשות את זה. זה לא פשוט אבל יש כבר כמה סטנדרטים: רמת מִחְזוּר האריזה, העדפת מוצרים מהצומח, מה יוצר בארץ שעדיף על היבוא וכדומה".
ישראלים מספקים פתרונות
"מבחינת חדשנות אנחנו מובילים בעולם", אומר ד"ר לפידות, "קבוצות כמו אסם נסטלה מחנכות את השוק ואנחנו רוכבים על הגל של סביבתיות וחדשנות. זה עוזר לנו כחברה קטנה, שהגדולים עושים עבורנו את חינוך השוק".
"אנחנו מתמקדים ביצירת אריזות שמתכלות ומתמחזרות גם יחד. זה מביא הרבה השקעות ועניין מהעולם ובימים אלה חתמנו על הסכם עם בז"ן, של ייצור תחליפי פלסטיק כדי לשפר מוצרים שמשתמשים בהם בתעשייה", אומר לפידות.
"צריך להחליט שזה חשוב ולהציב יעד. נסטלה, כחברת המזון הגדולה בעולם, קיבלה על עצמה את היעד, שמתבטא בכל תכנית עבודה ופעילות שאנחנו עושים וזה מכוון אותנו", אומרת אדלר. "כל דבר שאנחנו עושים הוא נגזרת מהיעד: איזו אריזה, איזה חיי מדף ואיזה יעדי בריאות אנחנו רוצים כדי שהצרכנים שלנו יהיו בריאים יותר וכדי לשמר את קיימות הכדור של כולנו".
תעשיית המזון לוקחת אחריות
"הצרכנים באו אלינו ואמרו: אנחנו לא יודעים מה טוב יותר ובעצם ביקשו שחברות כמו שלנו יתחייבו כדי שהם יקבלו את המוצר הטוב ביותר. המשימה שלנו היא להשתמש בסטארטאפים מדהימים", אומרת אדלר.
"בסופו של דבר צריך לשחרר אל השוק למפתחים ומעצבים ואת זה לקחנו על עצמנו, במכללה, כדי לקיים מלכתחילה את אותה תעשייה מעגלית", אומר בלאו.
מה יקרה אם לא נצליח לעשות מספיק ובזמן? "כולם מבינים שצריך לעשות שינוי אבל מדובר בשרשרת ערך שצריכה להתחיל מתעשיית הנפט, עד למוצר הסופי ומצריך התגייסות של האקדמיה, של יצרני המזון ושל חברות שמסמנות אותו כמטרה תוך ניסיון למצוא פתרון", אומרת אדלר.
כמה מזון אנחנו זורקים?
"תפקידם של היצרנים הוא למנוע את בזבוז המזון עוד בתהליכי התכנון: לבזבז פחות מים ואנרגיה ולייעל את השימוש במשאבים", אומרת אדלר. "ככל שנייעל יותר, גם המוצר יהיה פחות יקר. בנוסף, איך נכיר את אופי הצריכה ונתאים אותה לרמה מאוזנת? צריך להיות עירנים ולפני ששולחים לפח, כדאי לבדוק אם אפשר לנצל את המזון לפני שזורקים אותו. צריך רק לתת לזה יותר תשומת לב", היא אומרת.
"זה נוגע לשת"פים בין הרבה גורמים: היצרן, הצרכן, החקלאי, השרשרת הלוגיסטית והקמעונאים", מוסיף בלאו.
מתי יהפוך הבשר המתורבת לנגיש, שאלנו את אדלר. "זה יקרה בקרוב ואני מבטיחה שהטעם יהיה מצוין. המוצרים, בטכנולוגיות השונות, מציעים תחליפים שקשה להבחין בהבדל ביניהם. אני מקווה שבעוד עשור נראה יותר אריזות שגורלן מעגלי – מתכלות או פנויות לשימוש חוזר ושכל הצריכה שלנו תהיה שונה וזולה לצרכן".
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 12:22, 09.08.21
