סרטן שד בגברים הוא מחלה נדירה. על פי נתוני משרד הבריאות, היחס בין גברים לנשים החולות במחלה עומד על חולה אחד למאה חולות. בשנת 2020 בלבד אובחנו בישראל 53 גברים עם סרטן השד. פרופ' רינת ירושלמי-משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבילינסון מקבוצת כללית, אומרת שסרטן השד מאובחן אצל גברים בשלבים מתקדמים יותר בהשוואה לנשים. "יש הדחקה, יש בושה וחוסר מודעות, ולוקח להם יותר זמן לגשת לאבחון מאשר נשים".
פרופ' ירושלמי-משאלי מדגישה כי "יש קשר מובהק בין שלב גילוי המחלה לסיכויי ההבראה". היא משתפת במקרים שפגשה כאונקולוגית. "יש לי מקרה של אבא ובת שהגיעו אליי שניהם עם סרטן שד בהפרש של שנתיים. כמו כן, יש לי מקרה נוסף של גבר עם סרטן שד גרורתי, בשלב מתקדם שכבר לא ניתן לריפוי. למה זה הגיע למצב כזה? הוא חשב שזה לא רלוונטי אליו, סירב לקבל את הטיפול המונע כי היה לו קשה לקבל את זה. אם הייתה מודעות רבה יותר לנושא, ייתכן שהיה מסכים לקבל את הטיפול בזמן".
3 צפייה בגלריה
גברים מגיעים לשלב של אבחון וטיפול בשלבים יותר מתקדמים של סרטן השד, בהשוואה לנשים
(צילום: Shutterstock)
"לכאורה אצל גברים אמור להיות קל יותר לאבחן סרטן שד, כי החזה אינו גדול כמו של נשים, אבל אין מודעות לנושא. ההיענות אצל נשים היא יוצאת דופן בעולם כולו, אבל גברים מגיעים לשלב של אבחון וטיפול בדרך כלל בשלבים יותר מתקדמים של המחלה, בהשוואה לנשים", אומרת פרופ' ירושלמי-משאלי, "שד הוא איבר שמיוחס לנשים, אבל יש רקמת שד גם לגברים. גם לגבר יש הורמונים שמיוחסים לנשים כמו אסטרוגן, ומרבית סרטני השד אצל גברים רגישים לאסטרוגן. איכשהו אסטרוגן מקושר אצלנו אוטומטית עם נשים, אבל זה לא נכון".
תסמינים ואבחון
פרופ' ירושלמי-משאלי מתארת את הסימנים הראשונים של סרטן שד בגברים: "קודם כל, יש שינוי ויזואלי של הפטמה. הדבר הכי שכיח זה גוש, מרגישים גוש, אבל במצבים יותר מתקדמים רואים שינוי ויזואלי, הפטמה נמשכת פנימה, או שרואים עיוות של הפטמה. זה צריך להדליק נורה אדומה, אבל פעמים רבות גברים אומרים: 'אולי קיבלתי מכה'".
ד"ר נאוה זידלמן-דניאלי, ראש תחום אונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מוסיפה בהקשר זה: "אם צומח גוש נוקשה באזור רקמת השד, מופיעים שינויים בעור ובפטמה או הפרשה דמית מהפטמה יש לפנות לבדיקת רופא".
פרופ' רינת ירושלמי-משאליצילום: שלומי יוסףהקושי באבחון נובע לא רק מחוסר מודעות. "זה יותר נדיר ולכן אין תוכניות סקרינינג (תוכנית לגילוי של סרטן) לאוכלוסייה הכללית של גברים כמו אצל נשים, שאצלן זה שכיח הרבה יותר. האבחון הוא אותו אבחון, עושים בדיקות הדמיה לשד, ביופסיה וכו'. כל ההתנהלות היא בגדול אותו הדבר. המידע שיש לנו בנושא לקוח מנשים שחולות בסרטן השד".
גורמי סיכון
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן השד אצל גברים הוא גנטיקה, כפי שמסבירה פרופ' ירושלמי-משאלי, "יש תסמונות גנטיות נדירות, למשל 'קליינפלטר', או חשיפה לקרינה – למשל, אם גבר בצעירותו חלה במחלה שנדרשה בה חשיפה לקרינה. כמו כן, אלכוהול גם עלול להוות גורם מסכן".
בדומה לנשים, גם אצל גברים מוטציות בגן BRCA-2 צריכות להדליק נורה אדומה: "הגן הכי רלוונטי זה BRCA-2 – זהו גן שקשור בתיקון DNA. בנשים אנחנו רואים שכיחות מוגברת של סרטן שד ושחלות, ואצל גברים בעיקר רואים שכיחות מוגברת של סרטן שד וסרטן הערמונית. לרוב הגברים עם הגן הזה לא יהיה סרטן שד, רק למיעוט, פחות מ-10%, אבל הם כן בסיכון גבוה יותר".
לדבריה, "אין קשר בין סרטן הערמונית לסרטן השד, אבל גן BRCA-2 עלול לגרום לשני סוגי הסרטן. גברים עם היסטוריה משפחתית - למשל אם יש להם סבתא, אמא או אחיות שחלו בסרטן השד - צריכים לעבור בדיקות סקר מיוחדות, וכדאי ללכת לקבל ייעוץ גנטי".
מבדיקה עצמית ועד ממוגרפיה
ד"ר זידלמן-דניאלי מסבירה למי כדאי להיבדק: "בגברים עם סיפור משפחתי עשיר ובעיקר אם ידוע שהם נשאים ל-BRCA2 מומלץ להסביר על הסיכון, ללמד בדיקה עצמית החל מגיל 35, להזמין למעקב בדיקת רופא מדי שנה, וניתן לשקול בדיקת ממוגרפיה בעיקר בנשאים של BRCA2 מגיל 50 שנה או עשור טרם שחלה גבר אחר במשפחה".
ד"ר נאוה זיגלמן-דניאליצילום: רמי זרנגראבחון של סרטן קשה בכל מגדר, מסבירה ד"ר זיגלמן-דניאלי. עם זאת, כמה מחקרים הראו שגברים שחלו בגידול בשד מרגישים לעיתים קרובות חרדה ומבוכה מעצם האבחנה, ולעיתים אי-נוחות משמעותית מעצם הישיבה בחדר המתנה של מומחה לגידולי השד עם נשים שממתינות לרופא. חשוב מאוד שהצוות המטפל יסביר על המחלה, יפנה לייעוץ גנטי, וידאג לליווי רגשי אם נדרש. "מהניסיון שלי, שיחה פתוחה עם המטופל, הסבר שהוא לא יחיד עם גידול כזה והקשבה למה שמטריד אותו, מסירים הרבה מהחרדה והמבוכה".
דרכי טיפול
פרופ' ירושלמי-משאלי מסבירה שאין הרבה שוני בין נשים לגברים בכל הנוגע לטיפול בסרטן השד: "הטיפול, למעט ניואנסים קלים (לגברים אין שחלות, למשל), זהה בקרב גברים ונשים", היא מסבירה. "לגבי שיעורי ההישרדות בקרב גברים בהשוואה לנשים, בראייה סטטיסטית, בארץ המספרים הם מאוד קטנים אז קשה לומר בדיוק, אבל יש מאגר נתונים אמריקני שלפיו רואים כי ההישרדות אצל גברים נמוכה יותר. אפשר לייחס את זה לשלב גילוי המחלה, אבל יש עוד הרבה גורמים שמשפיעים על כך שאנחנו לא יודעים עליהם".
3 צפייה בגלריה
שיחה פתוחה עם המטופל, הסבר שהוא לא יחיד עם גידול זה, והקשבה למה שמטריד אותו, מסירה הרבה מהחרדה והמבוכה
(צילום: Shutterstock)
לגבי אפשרויות הטיפול, "כל מה שאנחנו מציעים לנשים - מציעים גם לגברים. רוב סוגי הסרטן של גברים רגישים להורמונים, כלומר הטיפולים יהיו קשורים במניפולציה הורמונלית, בדרך כלל טיפול בטמוקסיפן. לעתים יש צורך בכימותרפיה, טיפול מקומי שכולל ניתוח, קרינה ועוד. בעבר היו מציעים כריתת שד באופן גורף לכולם, כיום כבר יש מושג שנקרא ניתוח משמר שד גם לגברים, כך נשארת גם הפטמה, והנראות הכללית של החזה לא נהרסת".
בנושא המחקר, אומרת ד"ר זיגלמן-דניאלי: "יש מחקרים גנטיים, בעיקר באוכלוסיות מאירופה, הבודקים Polygenic Risk Score – זה מדד המבוסס על אוסף של שינויים גנטיים מרובים שכל אחד מהם אינו קשור בסרטן, אך ה'אוסף' תואר כמזהה אנשים בסיכון מוגבר לחלות בגידולי שד או ערמונית. נתונים אלו טרם בשלו לשימוש קליני".
המסר למי שאובחן: אתם לא לבד
ד"ר זיגלמן-דניאלי מסכמת: "חשוב לדעת שלמרות שגידולי השד נדירים יחסית בגברים, הם קורים ולא רק לכם, תהליך הבירור והטיפול מסתמך על אותם עקרונות בגברים ובנשים, ויש הקפדה מיוחדת על הפניה ליעוץ גנטי בגברים. סיכויי הריפוי הגבוהים בנשים רלוונטיות גם לגברים, וכל פריצות הדרך עומדות לרשות מאובחנים בשני המגדרים. אם נמצא פגם גנטי הקשור בגידול השד אך גם מהווה סיכון לגידולים נוספים כמו גידולי ערמונית ולבלב, ייתכן שתופנו לבדיקות נוספות לגילוי מוקדם גם בתחומים אלו. תקשורת פתוחה של הצוות המטפל והמטופל חשובה מאוד, מפחיתה הרבה מהחרדות והמבוכה, ומזכירה לכם שאתם לא לבד".
