להציל חיים: איפה הדפיברילטור הקרוב אליכם?
(צילום: משי בן עמי)
כך כל אחד יכול להציל חיים. היום (ג') מתקיים לראשונה בישראל יום מיוחד להעלאת המודעות לצורך במפעמים (דפיברילטורים) במקומות ציבורייים, הנקרא, 'שמים לב'. יוזמת יום השיא והמיזם לפיזור ומיפוי הדפיברילטורים בכל מקום "איפה דפי", היא ליהי קורין, שאביה דוד עבר לפני שנתיים דום לב במקום העבודה, ובשל העובדה שלא היה מי שיתפעל את הדפיברילטור שנמצא בסביבה, נגרם לו נזק נוירולוגי. בתחילת השנה הוא הלך לעולמו. במסגרת יום המודעות יוצבו למעלה מ-100 עמדות ברחבי הארץ, להדרכת הציבור בשימוש בדפיברילטור.
המיזם הוקם ב-2015 על ידי סטודנטים לרפואה דאז, רותם טל, אסיל מחאמיד, נעם הדר ואריאל חסידים במסגרת תחרות חדשנות במגזר הציבורי של אוניברסיטת בן גוריון וגוגל. מאז המשיך אריאל חסידים בפיתוח האפליקציה, בין השאר תחת המדען הראשי במרכז למיפוי ישראל ותחת קרן קקטוס באוניברסיטת בן גוריון.
בחודש שעבר פורסמו גם ממצאי ועדת החקירה שהוקמה בעקבות מותו של אלוף-משנה שרון אסמן ז"ל, שהתמוטט ביולי אשתקד במהלך אימון כושר קרבי, שלושה ימים לאחר שהתמנה למפקד חטיבת הנח"ל. הוועדה קבעה כי אסמן, בן 42 במותו, לקה בסבירות גבוהה בדום לב. הוועדה מצאה כי נכון היה לשלב דפיברילטור בשלב מוקדם יותר בתהליך ההחייאה ומצאה פערים בהנחיות לפריסת מכשירי החייאה ביחידות צה"ל. במסגרת מסקנותיה הומלץ להציב דפיברילטורים בכל חדרי הכושר בבסיסי צה"ל ולחזק את התיאום של הצבא מול מד"א.
קראו עוד:
באירוע של דום לב, הלב מפסיק לפעום באופן סדיר וכתוצאה מכך נפסקת זרימת הדם והחמצן לאיברי הגוף. הדרך היחידה להשבת קצב הלב היא באמצעות מכת חשמל, כאשר הגורם הקריטי בקביעת השרידות של הנפגע הינו מהירות קבלת הטיפול: בכל דקה הסיכוי להשיב את הלב לקצב תקין יורד בכ-10%, כך שלמעשה יש חלון הזדמנויות של דקות ספורות בלבד. מחקרים מראים כי לאחר ארבע דקות עשוי להתחיל נזק מוחי עקב חוסר זרימת חמצן למוח. נוכח קריטיות הזמן, נמצא כי עובר אורח יעיל פי שניים מצוותי ההצלה, והוא החוליה הראשונה בשרשרת הצלת החיים עד להגעתם של הפראמדיקים למקום.
מה צריך לעשות כשאנחנו רואים אדם במצב כזה?
"מתקשרים למוקד 101, ובמקביל מתחילים פעולת עיסויים, קוראים לחבר לידך שמיד יביא את המכשיר ומתחילים לתפעל אותו. אנחנו רוצים לחנך את הציבור לתודעה של לדעת איפה נמצא המפעם (הדפיברילטור) הקרוב. צריך להבין כמה זה פשוט, כמו תרגיל ירידה למקלטים שעושים בכל מסגרת, ככה צריך לתרגל את השימוש במכשיר הזה".
בכל דקה הסיכוי להשיב את הלב לקצב תקין יורד בכ-10%, כך שלמעשה יש חלון הזדמנויות של דקות ספורות בלבד. מחקרים מראים כי לאחר ארבע דקות עשוי להתחיל נזק מוחי עקב חוסר זרימת חמצן למוח. נמצא כי עובר אורח יעיל פי שניים מצוותי ההצלה, והוא החוליה הראשונה בשרשרת הצלת החיים עד להגעתם של הפראמדיקים למקום
ויש לא מעט סיפורים שממחישים עד כמה המיזם הזה "שמים לב", חשוב להצלת חיים. "האחריות היא עלינו, האזרחים, אנחנו יכולים להציל חיים. כולנו יכולים להיות בסיטואציה הזאת ואנחנו חייבים לדעת שאנחנו יכולים להציל חיים וחייבים לדעת איפה ה'דפי' הקרוב אלינו", מסבירה קורין.
הקרדיולוג שצפה במשחק כדורסל והציל את אחד השחקנים
משחק הכדורסל שנערך בשבוע שעבר במסגרת הליגה למקומות עבודה היה דרמטי במיוחד, ולאו דווקא בגלל תוצאה צמודה. זמן קצר לקראת סיום המשחק, גרגורי יעקובוב (50), אחד משחקני קבוצת הכדורסל של בית החולים שיבא תל־השומר, נפל על הפרקט ואיבד את הכרתו.
למזלו של יעקובוב, חברו לקבוצה שהיה על הפרקט לצידו הוא פרופסור רואי בייגל, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בשיבא. "ראיתי שמשהו לא בסדר וביקשתי מיד שיזמינו אמבולנס", משחזר פרופ' בייגל. "הרגשתי שאין לו דופק, וצעקתי למישהו שיביא דפיברילטור שהיה בכניסה לאולם. נתתי לו מכת חשמל והחזרנו לו את הדופק תוך פחות מחצי דקה. הוא עבר דום לב כתוצאה מהתקף לב". האמבולנס שהגיע למקום פינה את יעקובוב לצנתור בבית החולים שיבא, ובימים אלה הוא מתאושש במחלקה שאותה מנהל פרופ' בייגל.
5 צפייה בגלריה
פרופ' רואי בייגל וגרגורי יעקובוב. "צריך להגביר מודעות וחינוך לשימוש במַפְעֵם"
(צילום: נעמה פרנק עזריאל דוברות שיבא)
יעקובוב, אב לשלושה, עובד במחלקת השינוע בשיבא. "כמה דקות לסיום המשחק המאמן הכניס אותי", תיאר ממיטתו בבית החולים. "הרגשתי שהצד של הלב שורף לי. שיחקתי שתי דקות, ונפלתי. כולם עצרו, ורואי מיד רץ אליי ובדק אותי. היו שם עוד רופאים ואחים והוא נתן הוראות עד שהאמבולנס הגיע וביצע בי החייאה. הוא הציל לי את החיים והחזיר לי את הנשמה. זה משהו שאי־אפשר להסביר אותו במילים. אם לא הייתי משחק בקבוצה הזאת, ואם רואי לא היה שם הייתי מת בטוח. כאלו רופאים היינו רוצים שיהיו בכל בתי החולים. עכשיו החלטתי להפסיק לעשן ולשמור על עצמי יותר".
"האידיאל שיהיה מַפְעֵם אחד כזה בכל בניין מגורים, כמו שיש מטף כיבוי אש, ויש סיכוי שבדפיברילטור ישתמשו הרבה יותר", אמר פרופ' בייגל. "בנוסף, צריך להגביר את המודעות ואת החינוך לשימוש במכשיר הזה וליזום קורסים של החייאות לציבור הרחב. אירועים כמו שקרו לגרגורי יש 5,000 בשנה. ב־40% מהם יש ליד האדם מישהו, אבל רק ב־100 מקרים השתמשו בדפיברילטור. זה רק מראה כמה חיים יכולנו להציל".
5 צפייה בגלריה
צוות מד"א עם המַפְעֵם שהציל את חייו של ד"ר אלייב. מימין, הדס אמיר, יקי חג'ג', ד"ר אלייב אלחן, חובש בכיר יוסי נהרין, חובש רפואת חירום במד"א אליה אזרד
(צילום: מד"א)
הרופא שניצל בזכות הדפיברילטור
לפני מספר שבועות, התמוטט בביתו בנתניה ד"ר אלייב אלחן (50) ואיבד את הכרתו. בני משפחתו חייגו מיד אל מוקד 101, ובמקביל להזנקת ניידת טיפול נמרץ החל החובש במוקד לתדרך את בתו לבצע פעולות החייאה.
ראשית הגיע לזירה אליה אזרד, כונן וחובש מד"א רכוב על אופנוע, ורגעים ספורים אחריו הגיעה ניידת טיפול נמרץ, עם הפראמדיקים יקי חג'ג' והדס אמיר, והחובש הבכיר יוסי נהרין שהמשיכו בפעולות החייאה מאומצות שכללו הנשמות, עיסויים, מתן תרופות ומכות חשמל ממכשיר המַפְעֵם (דפיברליטור) שהצילו לבסוף את חייו. לאחר החייאה מורכבת, ליבו של ד"ר אלייב שב לפעום, הוא פונה לבית החולים מאיר, שם הוא עובד ככירורג ילדים בכיר, וכעבור ימים ספורים, הוא שוחרר לביתו ללא כל נזק.
המעגל נסגר כשצוות מד"א חזר אל ביתו של ד"ר אלייב בנתניה, הפעם למפגש הודיה והוקרת תודה. המפגש התקיים בהתרגשות גדולה ובחיבוק לצוות, ובמסגרתו שמע לראשונה כירורג הילדים את הקלטת הדיווח למוקד מד"א ושיתף את הצוות בתחושותיו על האירוע.
הדס אמיר אמרה בהתרגשות לד"ר אלייב: "כשנכנסנו, ראינו את הבת שלך מבצעת ההחייאה וממש נלחמת עליך. הרגע הזה חיזק לנו עוד יותר את העוצמה והכוח שצריך כדי להילחם על חייך עד הרגע האחרון".
פראמדיק מד"א יקי חג'ג' הוסיף ושחזר: "בבית החולים, לאחר שפינינו אותך בניידת, הבטחתי לאשתך שאשתה איתכם כוס קפה בבית - לאחר שתחלים. כולנו האמנו שתצא מזה ובע"ה זה קרה והנה נפגשנו שוב, הפעם להתחבק ולחייך. הגענו לסיטואציה מורכבת מאוד, אבל ההחייאה שמשפחתך החלה בליווי המוקד הייתה הפעולה הראשונה והחשובה בשרשרת להצלת החיים שלך שכללה כמובן גם מכשיר מפעם. כולנו שמחים שאתה כאן היום".
לסיכום מפגש סגירת המעגל, סיפר ד"ר אלייב: "אני לא זוכר כלום מהיום עצמו, אבל השמיעו לי את השיחה מהמוקד והתרגשתי מאוד. אני מודה למד"א ולצוות המסור מקרב לב על העבודה המדהימה שבזכותה אני עומד כאן היום ומחייך".
