בכל בתי החולים מדווחים כי חיילים שבו משדה הקרב עם זיהומים עמידים, כך פורסם השבוע ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". "המגע עם האדמה והבוץ שם גורם לחשיפה לחיידקים עמידים כאלה, וגם לעובשים", אומרת ל-ynet Live, פרופ' גליה רהב, רופאה ראשית ב'בית בלב', מומחית למחלות זיהומיות.
זאת ועוד, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, התריע שהמצב בעזה הוא "תערובת רעילה של מחלות, רעב והיעדר היגיינה ותברואה", הוא אמר את הדברים בהתייחס לקריאתו להפסקת אש בלחימה.
"עזה כבר חווה שיעורי התפרצות של מחלות זיהומיות מזנקות. מקרי שלשול בקרב ילדים מתחת לגיל 5 הם פי 25 ממה שהיו לפני הסכסוך", הוא הוסיף, "מחלות כאלה עלולות להיות קטלניות לילדים הסובלים מתת תזונה, יותר מכך בהיעדר שירותי בריאות מתפקדים".
פרופ' סיריל כהן: "הדאגה היא שאי אפשר להיפטר מהזיהומים הללו והם יגרמו לטווח הארוך למחלות. התחושה היא שאין לנו כלי נשק. כל ההתקדמות שהייתה לנו במאה האחרונה עם התפתחות של אנטיביוטיקה, לא יעילה במקרה הזה"
פרופ' רהב מסבירה כי החיידקים העמידים שהתגלו אצל פצועים הם כאלה שהמערכת בישראל מכירה, "כמו הקלבסיאלה העמידה שכולם מכירים אותה, אבל זה חיידקים שבדרך כלל חולים רוכשים אחרי חודשים או שבועות של אשפוז בבית חולים
"וישנה עוד תופעה שאנחנו רואים בשכיחות גבוהה, שלא הכרנו במלחמות קודמות, הרבה זיהומים פטרייתיים, זיהומים עם עובשים שכנראה מגיעים מהאדמה, עובשים שלא רגילים לראות אותם באנשים מהשטח, אלא באמת אחרי אשפוזים ממושכים בבתי חולים". צפו בריאיון עם פרופ' רהב וכהן:
תופעה: הלוחמים חוזרים מעזה עם חיידקים עמידים | פרופ' גליה רהב ופרופ' סיריל כהן
(צילום: שמוליק דודפור)
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה, אוני' בר-אילן, מצטרף לדבריה: "מדובר בדברים שאולי אנחנו מכירים מהספרים ומשהות בבתי חולים. הדאגה היא שאי אפשר להיפטר מהזיהומים הללו והם יגרמו לטווח הארוך למחלות. התחושה היא שאין לנו כלי נשק. כל ההתקדמות שהייתה לנו במאה האחרונה עם התפתחות של אנטיביוטיקה, לא יעילה במקרה הזה. אנחנו לא רוצים שהזיהומים האלה, יפגעו בחיילים שלנו וכמובן לא יתפשטו ולא יפגעו בשום אוכלוסיה אחרת".
מה עושים כדי שזה לא יתפתח למגפה שהעולם יתקשה להתמודד איתה?
פרופ' כהן: "בשונה מדברים אחרים שאנחנו יודעים שמאוד מידבקים, כמו חצבת שרשמה עלייה של 3,000 אחוזים באירופה בשנה האחרונה, אנחנו לא מדברים פה על משהו שבאמת יסכן את כל האוכלוסייה בצורה רחבה, אבל אנחנו לא רוצים שהדברים האלה יתפשטו".
פרופ' רהב, איך מונעים את ההדבקות האלה בתוך בתי החולים?
"יש לנו בעוד שבוע בערך פגישה של הארגון למחלות זיהומיות, ואנחנו נדון בזה. חשוב להדגיש, זה לא שאין לנו תרופות כרגע לחיידקים האלה, ואנחנו כן נותנים עכשיו טיפול אנטיביוטי לחיילים שמגיעים עם קטיעות חודרניות, אנחנו לא מחברים את זה כרגע לחיידקים האלה, כי עדיין אין לנו הערכה של הממדים של התופעה הזאת. אנחנו רואים את זה אבל עדיין לא צריך להיכנס ללחץ".
יכול להיות שבארגון הבריאות העולמי מגזימים?
"התופעה הזו הייתה קיימת גם בחיילים אמריקנים שחזרו ממלחמת המפרץ, אבל אנחנו צריכים בהחלט לשים לב לזה. עכשיו כשחיילים מגיעים, בודקים אותם לראות אם הם נשאים של חיידקים עמידים, כדי למנוע את התפשטות התופעה".
ושאלה בנושא שאמנם לא נמצא בכותרות, אבל האם הקורונה חוזרת?
פרופ' כהן: "יש זן שנקרא JN.1 שהוא צאצא של זן אחר שהכרנו לפני, ובארה"ב גורם לעלייה מאוד מסיבית של המקרים. אנחנו מרגישים אותו כאן פחות בארץ כי יש שני דברים שמשנים את התמונה. אחד, אנחנו עדיין לא נכנסנו עמוק לחורף, ודבר שני, יש הרבה פחות ייבוא בגלל שיש הרבה פחות טיסות. במקומות ששם הוא שולט בעולם ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותו כווריאנט שצריך לשים לב אליו כי הוא יכול להיות מבחינת הגל הבא, הווריאנט השולט".
פרופ' רהב: "אסור לנו לשכוח שיש לנו כרגע את החיסון שמכסה את כל הזנים האלה, ובטח מאוד חשוב להתחסן בו , במיוחד אנשים באוכלוסיות סיכון. אז יש לנו חיסון נגדו".
