בשיתוף סאנופי
דלקת היא למעשה הדרך של הגוף להתגונן מפני חומרים זרים כמו חיידקים ונגיפים. אולם, לא כל הדלקות זהות זו לזו. עולם הרפואה ערך אבחנה כבר לפני כמה עשורים בין סוגי דלקות שונים כשהשניים העיקריים הם דלקת מסוג 1 ודלקת מסוג 2: דלקת מסוג 1 היא הדלקת שרובנו מכירים שמופיעה, לדוגמה, בתגובה לזיהומים שונים ובמחלות מסוימות. לעומת זאת, דלקת מסוג 2, היא דלקת המאפיינת מצבים כגון תגובה אלרגית, ולעיתים אף כתגובה דלקתית שאינה מופעלת על ידי גירוי חיצוני, כדוגמת דלקת כלי דם (וסקוליטיס).
במצבים כאלו הבקרה על מערכת החיסון משתבשת מסיבה שאינה ברורה לחלוטין.
לא רבים בציבור הרחב שמעו על המושג "דלקת מסוג 2", אך רבים מאיתנו מכירים את המחלות הנגרמות מדלקת זו. המפורסמות שבהן הן אסתמה, דלקת עור אטופית (המכונה גם אטופיק דרמטיטיס או "אסתמה של העור"), דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס), דלקת אאוזונופילית של הושט (EOE), אורטיקריה ספונטנית כרונית (CSU).
ניתן להעריך שהמחלות הנגרמות מדלקת סוג 2 הן כתוצאה משילוב הן של גורמים גנטיים והן של גורמים סביבתיים שונים. גורמים סביבתיים: במדינות מפותחות שכיחות הופעתה של אטופיק דרמטיטיס בילדים מגיעה לכ- 20% ובקרב מבוגרים לכ- 3%. הסיבות שבגינן המחלה נפוצה יותר במערב אינן חד-משמעיות, אולם הופעת המחלה נקשרה עם היגיינת-יתר, שימוש יתר באנטיביוטיקה ולחץ נפשי המאפיינים את החיים במדינות מערביות.
במקביל, ניתן לראות תחלואה גם כתוצאה מגורמים גנטיים. בלא מעט מקרים ניתן לאבחן באותה משפחה מטופלים עם אסתמה או דלקת עור אטופית שנגרמו על ידי דלקת סוג 2. לעיתים, אותו מטופל סובל ממחלות שונות שכולם נגרמו כתוצאה מאותו הגורם – דלקת סוג 2. כך למשל ילד שסובל בילדות מדלקת עור אטופית, עלול לפתח במהלך השנים רגישות אלרגית למזון, נזלת כרונית, אסתמה או שילוב של מצבים אלו. בעולם הרפואה, התופעה הזו מכונה "המצעד האטופי" (atopic march) – התפתחות של כמה מחלות אלרגיה לאורך השנים, כאשר דלקת בעור היא בדרך כלל השלב הראשון.
נטייה גנטית לתחלואה
למרות שהנושא נחקר רבות, בעולם המדע והרפואה טרם הצליחו להצביע באופן חד משמעי על הגורם למחלות האטופיות. כיום, אין בדיקה גנטית שיכולה לנבא חד משמעית אצל העובר נטייה למחלות אטופיות, אבל ניתן בהחלט להצביע על נטייה משפחתית-גנטית לתחלואה. כלומר, הסיכוי של ילד להורים שסבלו או סובלים ממחלות אטופיות לפתח מחלה אטופית בעצמו, גבוה באופן משמעותי מהסיכויים של ילד ללא רקע משפחתי של תחלואה.
אומנם בחלק מהמקרים המחלות האלרגיות המבוססות על דלקת מסוג 2 אינן מסכנות חיים, אך הן בהחלט עשויות להיות לא נעימות, לגרום לסבל רב ולהביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים של החולים בהן.
דווקא משום שמחלות המבוססות דלקת סוג 2 בדרך כלל אינן מסכנות חיים, הן אינן מקבלות תמיד תשומת לב רפואית מספקת. כך למשל, ישנם לא מעט מקרים בהם רופאי הקהילה לא מפנים מטופלים לבירור מקור הנזלת הכרונית שעלולה לגרום לסבל יומיומי ולפגיעה משמעותית באיכות החיים לרבות הפרעה בשינה. כתוצאה מכך המטופל לא מקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורו. על מנת לקבל אבחנה טובה וטיפול מתאים, מומלץ לגשת לרופא/ה מומחים בתחום ו/או מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.
לסיכום, בשנים האחרונות, עם הרחבת ארגז הכלים הרפואי, מחלות הנגרמות כתוצאה מדלקת סוג 2 אינן גזירה משמיים. אמנם אין עדין תרופה שיכולה לרפא אותן לחלוטין, אך כיום יותר מתמיד, ישנם פתרונות המסוגלים לשפר את איכות החיים של המטופל באופן משמעותי.
הכותב הינו יושב ראש האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל מחלקה פנימית ג' בבית חולים הדסה עין כרם.
- למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי