בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
בוחרים איכות גם במחלקת הילדים: במחלקת הילדים בבית החולים הדסה הר הצופים אווירת החג המתקרבת כבר מורגשת היטב וההתרגשות בשיאה. לאחר שלוש שנים של התמודדות עם מגפה עולמית, סגרים ושיבוש השגרה היומיומית, סוף סוף הם יזכו לחגוג את פתיחת השנה העברית החדשה כפי שתכננו כבר זמן רב.
גם צוות מחלקת הילדים, המורכב מכל בעלי התפקידים בהדסה, מועמד לפרס "רפואה עם נשמה", אותו יזם דירקטוריון הדסה בראשותה של דליה איציק. במסגרת היוזמה המקורית, מוזמן הציבור הרחב – מטופלי בית החולים בהווה ובעבר מכל רחבי הארץ, לבחור בקלפיות או באמצעים טכנולוגיים מיהם האנשים שעושים רפואה עם נשמה בהדסה ומעניקים למטופלים את ליבם בעשייה מיוחדת ואנושית.
"אווירת ההתחדשות המרגשת נוכחת כאן בהחלט", מסכימה ד"ר רבקה ברוקס, מנהלת מחלקת ילדים בבית החולים הדסה הר הצופים. "הפעם ההרגשה היא שונה: אנחנו מתחדשים בהרבה דברים שכמעט שכחנו, מדברים יותר בשפה של פעם, אבל חלק מן "ההתחדשויות" הן מחלות. היו לנו שלוש שנים לא צפויות מבחינת המחלות והווירוסים שהיה עלינו להתמודד איתם וכעת אנחנו חוזרים לשגרה של חורף, יחד עם כל הווירוסים הרגילים והמוכרים ביניהם וירוס השפעת, אליו גם השנה כבכל שנה אנו מזכירים את הצורך להתחסן נגדו".
את מחלקת הילדים בבית החולים הדסה פוקדים מדי שנה עשרות אלפי ילדים, החל מעוללים בני יומם ועד לנערים בוגרים יותר. ד"ר ברוקס מסבירה כי מקצוע רפואת הילדים מורכב יותר ממה שלרוב נדמה לאדם הממוצע. וכן, בטח שיש לזה גם צדדים חיוביים.
"יש לנו את הפציינטים הכי חמודים שיש", היא אומרת, "אבל מעבר לזה ברפואת ילדים חשוב לזכור שלא רק הילד הוא המטופל - גם המשפחה ובמיוחד ההורים הם חלק בלתי נפרד בטיפול. הטיפול בילדים הוא ייחודי בכך שאתה צריך לדעת באיזו שפה לדבר, והרי התקשורת עם תינוק בן חודש מאוד שונה מתקשורת עם ילד בן שנה, וכנ"ל גם לגבי ילדה בת 10. כרופא ילדים אתה צריך להתאים את עצמך לשפה של הילד כשהשפה היא לאו דווקא מילים ופעמים רבות מוצגת באמצעות מבט, תנועות גוף – ואנחנו מאוד רגישים לכל אלו. ילדים הם מאוד כנים, מאוד אמיתיים ולא עושים את עצמם. כשילד מרגיש חולה רואים את זה וכשילד מרגיש טוב גם את זה רואים. כיף לעבוד עם אוכלוסייה מאוד אמיתית וגלויה, ולתת להם מעצמך באותה מידה טיפול מלא חום וכנות, בגובה העיניים ובמלוא הרגישות".
איפה זה בא לידי ביטוי למשל?
"חלק מהתפקיד שלנו כרופאי ילדים הוא לדעת לדבר אל הילד ולהרגיע אותו. הרבה פעמים נשאלת השאלה למה ילד מפחד, ולרוב זה בגלל חוויה לא נעימה שעבר בעבר. אני חושבת שבאופן כללי אנחנו יכולים להעניק לילדים חוויה נעימה וחיובית בביקור אצלנו כרופאי ילדים".
הרצון להפוך את חווית השהות בבית החולים לילדים לנעימה יותר הביאה את בית החולים הדסה לאמץ גישה ידידותית. "אצלנו במחלקה הרופאים לא מסתובבים עם חלוקים שעשויים להרתיע ולסמל משהו מאוד רשמי ויש גם מודעות מאוד גדולה לשיח בגובה העיניים. בנוסף, מתוך אותה רגישות, בית החולים שלנו דוגל במדיניות של "בית חולים ללא כאב". אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי שלא יכאב לילד, כך למשל יש משחות שמרדימות את העור שאנו מורחים כשעה-שעה וחצי לפני בדיקת דם במידה והיא לא דחופה, על מנת שהילד יחווה אותה כבלתי מאיימת ולא יחוש כאב, וכנ"ל לגבי כל הפרוצדורות הפשוטות האחרות כמו הכנסת עירוי וכד'.
"אנו רגישים למצבו, להלך הרוח, חשוב לנו שלאורך כל הדרך במחלקה כולם ככולם יקפידו עבורו על התנסות נעימה ככל האפשר. ויחד עם כל אלו", היא מדגישה, "חשיבות רבה מבחינתנו היא למעורבות ההורים ולשקיפות שנשמרת תמיד ביננו לבינם. ההורים מעורבים ושותפים בכל הנוגע לטיפול בילדיהם, עיקרון שמהווה חלק פעיל ובלתי נפרד בטיפול במחלקה שלנו".
גישה ידידותית בדרך לחדר הניתוח
עבור רובנו, ניתוח מהווה חוויה לא פשוטה שיכולה להיות מלווה בלא מעט חששות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בניתוח לילד צעיר. בהדסה זיהו מזמן את המורכבות הגדולה ואת הרגישות הנדרשת בכאלה סיטואציות ולכן גם כאן הביאו לידי ביטוי גישה ידידותית יותר על מנת שהחוויה תעבור עם מינימום חששות.
"מבחינת ההרדמה, הגישה בהדסה לילדים שונה מזו המכוונת למבוגרים - גם בחוויה של הילד וגם של המשפחה המקיפה אותו", מסביר ד"ר עידו וילצ'יק, רופא מרדים במרכז הרפואי הדסה. "זו סיטואציה קצת מפחידה ואנחנו צריכים לטפל כמכלול בכולם. גם מבוגרים חוששים לפני ניתוח, אבל ילד חווה את זה אחרת לגמרי והוא בעל פחות ידע וחשוב לעשות התאמה לגיל שלו, בין אם הוא בן 4 חודשים, שנתיים, עשר או חמש-עשרה".
למה הכוונה?
"אנחנו מנסים לייצר להם חוויה כמה שיותר רגועה וחיובית ובכל שלב גילאי יש תוכן שנכון להגיד ולפרט, ולתת הסברים שמתאימים ברמה כזו או אחרת. נערה בת 15 תבקש לדעת יותר ממה שילד בן שבע יבקש, והיא גם בעלת יכולת לקבל ולעבד יותר מידע. הרגישות שלנו נכונה עבור כל ילד או ילדה ובמיוחד כלפי ילדים עם מומים מורכבים שמגיעים לניתוחים חוזרים, וזאת על מנת שנקבל את שיתוף הפעולה שלהם בפעמים הבאות".
העדכון והשמירה על שיח רגיש נמשך גם ממש בכניסה לחדר הניתוח ולכל אורכו, כפי שמתאר ד"ר וילצ'יק. "לפני הכניסה לחדר הניתוח אנחנו מסבירים לילד בהתאם לגיל שלו מה הולך לקרות בדקות הקרובות. חשוב לציין שההרדמה עצמה מתבצעת עם מסכה וזאת גם על מנת לחסוך מהם את אי הנעימות של הדקירה בהרדמה הקלאסית. לילדים יותר קטנים אנחנו נותנים ממש להרגיש את הדברים, לחוש את מסכת ההרדמה למשל, או שאנחנו מדברים איתם על החלומות שהם יחלמו לאחר שיירדמו.
יש פה גם אלמנט של משחק – להראות לילד שיש לו מסכה כמו של טייסים עם ריח של מסטיק בזוקה, או לגשש מהי הסדרה שהוא הכי אוהב ולקשר את כל ההתרחשות לדברים שהוא מכיר סביבו. אנחנו מנסים ממש להרגיש כל ילד ומתאימים את עצמנו אליו. אם יש ילדים שלא רואים סדרות טלוויזיה אז אנחנו חושבים מחוץ לקופסה והדרך להרגיע אותם זה לנצל את המשאבים של חדר הניתוח, כמו למשל המיטה שעולה ויורדת כמו בלונה פארק. עם ילדים יותר גדולים אפשר ממש לדבר וליצור שיח. חלקם חוששים, וחושבים שמבוגרים כמונו לא חוששים לפני ניתוח ואנחנו מסבירים להם שגם מבוגרים נתקלים בתחושות של חשש וזה לגמרי בסדר להרגיש את זה".
זו אחריות גדולה להיות רופא מרדים של ילדים כל כך צעירים.
"נכון, במיוחד כשמדובר בתינוקות קטנים שצריכים לעבור ניתוחים גדולים, צריך להיות מאוד מקצועי בתחום הרדמת ילדים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רופאי הילדים בבית החולים, בעיקר עם רופאי הפגייה והרופאים בטיפול נמרץ ילדים, שם הרגישות גבוהה יותר – ככל שהילדים יותר קטנים. אנחנו עושים בהדסה את כל מגוון הניתוחים, החל מניתוחי לב מורכבים שלפעמים מתבצעים בילדים בני כמה שעות, עד לניתוחי אורולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה, כל תחום אפשרי".
ומה עושים עם ההיעדרות הארוכה מבית הספר או מגן הילדים? גם לכך יש פתרון בהדסה ובמחלקות הילדים התעלו מעל כל הקשיים עם פתרון יצירתי במיוחד. "בהדסה פועל בית ספר יוצא מן הכלל השייך למשרד החינוך", אומרת ד"ר ברוקס בגאווה, "בית הספר מפעיל תוכניות מיוחדות עבור ילדים מאושפזים, אשר בחלקן הגדול קשורות לכל מיני מצבים שהם יכולים להיתקל בהם במהלך האשפוז, כמו הדרכה מקצועית לבליעת תרופות או הדרכה מיוחדת לפני ביצוע בדיקת דם, ומספק תשובות לשאלות רבות שעשויות להתעורר בקרב הילדים. למשל מה זה חום או מהו זיהום, שאלות מחיי היומיום במחלקה. בנוסף לכל אלו – בית הספר מאפשר לילדים להשלים פערים שנוצרו בלימודים ואפילו דואג לחבר את הילדים באמצעים טכנולוגיים לילדי הגן או הכיתה. צוות בית הספר מורכב מהמון בעלי מקצועות ועובר איתם על תוכנית הלימודים של בית הספר שלהם על מנת שיוכלו להמשיך בתכנית הלימודים הרגילה עד כמה שניתן".
גם לכם יש איש/אשת צוות שנחרטו בלבכם ועושים רפואה עם נשמה בהדסה? לחצו על הקישור ובחרו בהם
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
