חודשיים לאחר שעברה ניתוח מסתורי חשפה בסוף השבוע הנסיכה קייט מידלטון (42) שהיא מתמודדת עם מחלת הסרטן, וכי היא מקבלת כימותרפיה כטיפול מניעתי/משלים (preventative chemotherapy). מידלטון סיפרה שהיא נמצאת בשלביו הראשונים של הטיפול, אך לא ציינה באיזה סרטן לקתה. שוחחנו עם שתיים מהמומחיות הבכירות בישראל בתחום, פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בבית החולים רמב"ם, וד"ר גלי פרל, מנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי, רופאה בכירה ביחידה לגידולי מערכת העיכול במרכז דוידוף לסרטן בבילינסון, כדי לקבל מידע מקיף על כימותרפיה משלימה.
שאלנו את הרופאות הבכירות באילו מצבים ניתן הטיפול, מהן תופעות הלוואי וההשפעות על החולה ומה יעילותו. נדגיש כי ההודעה של הנסיכה קייט מידלטון הייתה עמומה מאוד. היא לא חשפה את סוג הסרטן וגם לא את סוג הטיפולים, ולכן לא ניתן בשלב זה לדעת איזה טיפול בדיוק היא מקבלת. תחת השם כימותרפיה חוסים מגוון טיפולים והם מותאמים אישית לסוגי הסרטן ולחולים. תופעות הלוואי תלויות בסוג הטיפול ובמטופלים עצמם, כפי שנסביר מיד.
קייט מידלטון חשפה כי אובחנה עם סרטן
(צילום: אינסטגרם)
כימותרפיה משלימה - קווים לדמותה
האגודה למלחמה בסרטן מסבירה שגם כשהוסר הגידול הסרטני, או רוב חלקיו הנראים לעין, קיים סיכון שתאים אחדים נשארו בגוף. לדברי האגודה, מטרת הטיפול המניעתי היא להשלים את הטיפול הניתוחי ולהרוס גם את תאי הגידול הבלתי נראים, או את אלה שלא הייתה אפשרות להסירם בניתוח.
פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בבית החולים רמב"ם, מציינת כי "המונח שאנחנו משתמשים בו הוא כימותרפיה משלימה (אדג'ובנטית). הטיפול לא יכול למנוע לחלוטין הישנות של המחלה, אך הוא מפחית את הסיכון באופן משמעותי". לדבריה, "גם לאחר הסרת הגידול הסרטני בניתוח יכולים באופן עקרוני להיות בגוף תאי גידול מיקרוסקופיים שלא ניתנים לגילוי בהערכה שלפני הניתוח בשיטות הסטנדרטיות.
פרופ' אירית בן אהרוןצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"תאים אלו יכולים להוביל לחזרה של המחלה בעתיד, כיוון שיש להם יכולות ביולוגיות, גם לאחר שנים, להיזרע במגוון רקמות בגוף ולייצר חזרה של המחלה בצורה גרורתית או מקומית", הבהירה פרופ' בן אהרון. "מטרת הכימותרפיה לאחר הניתוח זה להשלים את הטיפול האונקולוגי ולטפל באותם תאים פוטנציאלים ובכך להקטין את הסיכוי להישנות מחלה".
במרכז דוידוף לסרטן שבבית החולים בילינסון מציינים כי מתן כימותרפיה אחרי הניתוח, הליך הידוע בשם טיפול מניעתי או משלים, יכול להקטין את הסכנה לחזרה של המחלה - ולשפר את שיעור ההישרדות של מטופלים. לדבריהם, טיפול כזה ניתן לאחר הניתוח כאשר אין ממצאים של סרטן, אבל יש אפשרות שהוא עלול לחזור.
ד"ר גלי פרלצילום: דוברות בילינסוןד"ר גלי פרל, מנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי, רופאה בכירה ביחידה לגידולי מערכת העיכול במרכז דוידוף בבילינסון, הוסיפה כי "הניתוח שעושים לחולי סרטן מוציא את הגידול שניתן לראות בעין, אך הכימותרפיה המשלימה מטפלת במחלה המיקרוסקופית שלא ניתן לראות. טיפול זה מעלה באופן משמעותי את הסיכוי שהמחלה לא תחזור". לדבריה, "לכימותרפיה משלימה יש מקום רב בטיפול במחלת הסרטן - וזה ממש נדבך נוסף במסלול הריפוי של המטופל".
באילו מצבים ניתן הטיפול?
פרופ' בן אהרון: "הטיפול יכול להתאים לכל סוגי הסרטן באופן עקרוני, והוא אגב לא תמיד כימותרפיה. אך לא תמיד ניתן אותו, אלא רק במצבים שהטיפול אכן הוכח במחקרים קליניים כמשפר שרידות. כשיש מחלה מקומית ויש סיכוי שהיא יכולה לחזור אנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים היעילים והמוכחים שיש לנו על מנת להקטין את הסיכוי".
פרופ' בן אהרון הוסיפה: "חשוב לציין כי תחום האונקולוגיה דינמי מאוד, ואנו מבצעים התאמות ומאמצים פרקטיקות לפי מחקרים חדשים כל הזמן. למשל, בסרטן המעי הגס היה מקובל לתת טיפול כימותרפי משלים של שישה חודשים לחולה, אך מחקר גדול שהתפרסם מצא כי בנתוני מחלה מסוימים יספיקו גם שלושה חודשי טיפול בלבד - מה שיפחית משמעותית את תופעות הלוואי שחווה המטופל ולכן אימצנו את ההמלצות האלה".
3 צפייה בגלריה
הודעת קייט מידלטון הכתה גלים בעולם לאחר גל שמועות חסר תקדים בנוגע למצבה
(צילום: Odd ANDERSEN / AFP)
ד"ר פרל הוסיפה כי "לא כל חולי הסרטן יקבלו טיפול משלים. במחלות במערכת העיכול יש מקרים של מחלה מוקדמת שלא דורשת טיפול משלים. אך יש מחלות שגם בשלב מוקדם, כמו בלבלב או בכיס המרה, נותנים טיפול משלים". עוד ציינה ד"ר פרל כי "הטיפול ניתן בדרך כלל במצב שבו המחלה מערבת בלוטות, או באיברים כמו לבלב וכיס המרה שם המחלה אגרסיבית מאוד. בנוסף, יש מקרים מסוימים שהטיפול ניתן גם לפני הניתוח וגם אחריו".
מהן תופעות הלוואי?
ד"ר פרל הסבירה כי "באופן כללי, טיפולי כימותרפיה מובילים להיחלשות המערכת החיסונית, מה שגורם למטופל להיות חשוף יותר לזיהומים. בנוסף, יש תופעות לוואי של בחילות והקאות, אך יש להן טיפול מניעתי מאוד יעיל כיום, ומקרים של שלשולים או עצירויות, בעיקר בגידולים במערכת העיכול". עם זאת, היא אמרה כי מעבר לכך אין תופעות לוואי שמאפיינות באופן רחב את כל הטיפולים הללו. "תרופות שונות שניתנות למטופלים יובילו לתופעות לוואי שונות. לדוגמה, יש תרופות שיכולות לגרום לתחושות של נימולים", הוסיפה. "נשירת שיער למשל, לא רואים הרבה בקרב מטופלים שחלו במערכת העיכול, בניגוד נניח לטיפול בסרטן השד".
פרופ' אירית בן אהרון: "נשירת שיער תתרחש בחלק מהטיפולים ובחלק לא, כך גם שלשולים, נימול בכפות רגליים וידיים ותופעות לוואי נוספות. אנחנו משקיעים מחקר רב בניסיון להקטין את תופעות הלוואי במטרה לשמור על איכות החיים של המטופלים"
פרופ' בן אהרון הדגישה כי בשני העשורים האחרונים חל שיפור משמעותי מאוד בטיפול התומך, וציינה כי "אם בעבר תופעות הלוואי העיקריות היו בחילות והקאות, הרי שכיום - תודות לטיפולים המניעתיים - יש הקלות משמעותיות ובקרב אנשים רבים יש הבדל ניכר. ביחס למצב לפני 15 שנים נניח, אנחנו שומעים הרבה פחות תלונות על תופעות אלו".
"מעבר לכך, תופעות הלוואי תלויות בפרוטוקול התרופתי", הסבירה פרופ' בן אהרון. "נשירת שיער לדוגמה מתרחשת בחלק מהטיפולים ובחלק מהם לא. גם שלשולים יופיעו בחלק מהטיפולים אך לא בכולם, וכך גם נימול בכפות רגליים וידיים וכך תופעות לוואי אחרות". לדבריה, "אנחנו משקיעים מחקר רב בניסיון להקטין את תופעות הלוואי ולאפשר טיפולים נוגדים לפי מנגנון הרעילות התרופתי, במטרה לשמור על איכות החיים של המטופלים. יש מחשבה רבה על חיי המטופל לאחר הטיפולים וההחלמה, ואנחנו מנסים ללמוד לא רק את הסרטן, אלא את כל המעטפת שלו".
השפעות על החולה
"לא ניתן להגדיר 'השפעות כלליות' על המטופלים, כיוון שזה מאוד תלוי מחלה וטיפול וכמובן תלוי המטופל עצמו", מוסיפה פרופ' בן אהרון. "יש מטופלים שמגיעים לבית החולים לצורך הטיפולים פעם בשבוע, שבועיים או שלושה ויש כאלה שנוטלים כדורים. גם תופעות הלוואי תלויות בסוג הטיפול ושונות מאוד. יש מטופלים שממשיכים לעבוד ושומרים על שגרה, למעט כמה ימים קשים. מנגד, יש כאלה שחווים קשיים רבים וממושכים יותר. זה מאוד אינדיבידואלי וקשה להעריך מראש איך כל אדם יחווה את זה".
ד"ר גלי פרל: "הוצאת הגידול במהלך הניתוח לא אומרת שאין תאים סרטניים נוספים בגוף. תאים אלו יכול להסתובב בגוף בשקט כמה חודשים או שנים אבל אחרי זה ליצור מחלה גרורתית - שמעלימה את אופציית הריפוי"
ד"ר פרל הוסיפה כי "באופן כללי, ניתן לומר ששגרת החיים של המטופל משתנה כי כרגע הוא חולה אונקולוגי. הטיפול למעשה מחליש את החולה לטובת הסיכוי שהמחלה לא תחזור, ובשלב זה הוא צריך להיות יותר זהיר כי הגוף שלו חשוף לזיהומים". לדבריה, "שגרת הטיפולים משתנה, יש כאלו שניתנים אחת לשבוע או לשבועיים בבית החולים, ויש כאלה שניתנים בכדורים בבית. בעקבות הטיפול החולה יחווה יותר מצבים של חולשה ועייפות".
יעילות הטיפול
ד"ר פרל הדגישה כי "לכימותרפיה משלימה יש יעילות גבוהה והיא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלה. יש גידולים שחייבים את הטיפול המשלים". היא הוסיפה: "בסרטן המעי הגס למשל הניתוח מביא את אחוזי הריפוי לכ-50%, והכימותרפיה המשלימה מעלה את הסיכוי לריפוי לכ-85%. זה משנה חיים".
"יש חולים שלא רוצים לעבור את הטיפול המשלים כי הם אומרים שהם מרגישים טוב", סיפרה ד"ר פרל. "אך חשוב להסביר להם שהוצאת הגידול שראו במהלך הניתוח לא אומרת שאין תאים סרטניים נוספים בגוף. תאים אלו יכול להסתובב בגוף בשקט כמה חודשים או שנים אבל אחרי זה ליצור מחלה גרורתית - שמעלימה את אופציית הריפוי. הכימותרפיה המשלימה היא היכולת שלנו להעלות את אחוזי הריפוי".
לסיכום דבריה קראה ד"ר פרל לציבור להיבדק, ואמרה כי "אנחנו צריכים להית ערים לסימפטומים חריגים שיש לנו - וללכת להיבדק ללא דיחוי ובכל גיל. החיים עמוסים והמציאות קשה אבל חשוב שנהיה ערניים לגוף שלנו ולא נדחה את הבריאות שלנו. נכון שהבדיקות לא נעימות, מה שגורם לאנשים להימנע מהן, אבל בסוף הם מגיעים למצב שאין יכולת לרפא כי כבר מאוחר מידי וזה ממש חבל".
3 צפייה בגלריה
משפחת המלוכה לא מיהרה לפרסם את המידע, צעד שגרר ביקורת. הנסיכה קייט מידלטון ויורש העצר הנסיך וויליאם
(צילום: EPA/ANDY RAIN)
פרופ' בן אהרון הוסיפה כי "מחקרים הוכיחו את יעילות הטיפול המשלים בכל סוגי הסרטן, תלוי בשלבי המחלה השונים בכל סוג סרטן, ולכן הוא לא ניתן תמיד. נמצא כי הסיכוי להישנות המחלה הופחת, הסיכוי לריפוי גדל ותוחלת החיים הוארכה עם הטיפול המשלים". לדבריה, "מכיוון שהטיפול ניתן לאחר הניתוח להסרת הגידול, לא קל להבין מדוע הוא נדרש כשהסרטן כבר הוצא, אך חשוב להסביר שייתכן שנשארו בגוף תאים מיקרוסקופיים שלא ניתנים לגילוי בהערכה המוקדמת.
פרופ' בן אהרון: "אנחנו רואים יותר צעירים מאשר בעבר. לכן אנחנו קוראים לאנשים להיות ערניים לתסמינים חריגים, כאלו שלא חולפים. אנשים צריכים להיות עם היד על הדופק - ולא להתעלם"
"קיימות שיטות חדשות לאיתור DNA גידולי בדם, וייתכן שהן יהוו כלי עתידי להחלטה אם צריך או לא לתת טיפול משלים, אך עדיין מתקיימים מחקרים על התפקיד והמקום של בדיקות אלה ולכן הן עדיין לא מבססות את ההחלטה", הוסיפה. "הטיפול משפר באופן משמעותי את השרידות ואת תוחלת החיים של האדם. האחוזים משתנים בין סוגי הסרטן השונים".
בתום דבריה הציגה פרופ' בן אהרון מאמר שפורסם בשנה שעברה, שמצא שיש עלייה של כמעט 80% באבחון סרטן בקרב אנשים צעירים בשלושת העשורים האחרונים. היא קראה לציבור להיבדק אם מופיעים תסמינים חריגים - גם בגיל צעיר. "אנחנו רואים יותר צעירים מאשר בעבר", אמרה פרופ' בן אהרון. "אין מספיק נתונים כדי שנוכל להגדיר אמצעים לאבחון מוקדם בגיל צעיר, לכן אנחנו קוראים לאנשים להיות ערניים לתסמינים חריגים, כאלו שלא חולפים. אנשים צריכים להיות עם היד על הדופק - ולא להתעלם מזה. ככל שמגלים יותר מוקדם תוצאות הטיפול יהיו טובות יותר".
