מערערים על החלטת ועדת הסל
(צילום: ניצן דרור, משי בן עמי)
ועדת סל שירותי הבריאות הממלכתי החליטה לדחות את בקשת קטועי הגפיים להכליל תותבת ייעודית לסביבה רטובה, שתאפשר להם לנוע בבטחה בסביבת מים, בטענה שלא מדובר ביכולת חיונית. עכשיו הם יוצאים למאבק נגד ההחלטה: "זו השפלה של הקטועים", תוקף רונן ליטבק, קטוע רגל ומנהל פרויקט "הצעד הבא", הפועל למען קטועי הגפיים בישראל. "אני מזמין את חברי הוועדה לנסות בבית לקפוץ על רגל אחת בסוף המקלחת, כשהכול רטוב. נראה אותם זוחלים מול חוף הומה אנשים בניסיון להגיע למים עם הילדים שלהם. הסל הוא הדרך היחידה לממן את התותבות על פי החוק וזה ממש לרמוס את כבוד האדם וחירותם של הקטועים בישראל".
קראו עוד:
בתחילת חודש נובמבר דחתה למעשה ועדת הסל את בקשת קטועי הגפיים להכליל תותבת ייעודית לסביבה רטובה, בכך שנתנה לה דירוג נמוך אשר יקשה על הטכנולוגיה להגיע לדיון בשלבים הסופיים של הוועדה, ולבסוף לרשימת התרופות והטכנולוגיות המאושרות. יחד עם זאת, היום (שלישי) מקיימת הוועדה דיון בערעורים על החלטות קודמות של הוועדה, ונושא התותבות יידון בשנית.
ליטבק ניהל בין היתר גם את המאבק להכנסת הברך הממוחשבת, לאחר סירוב בתי המלאכה לייצרן בשל התמחור הנמוך שניתן מצד משרד הבריאות. בעקבות חשיפת ynet ודיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בעניין – הנושא נפתר וחלק מקטועי הרגליים כבר קיבלו מאז את האביזר החיוני.
"כשלא שנותנים להם פרוטזות לסביבה רטובה – זה בעצם מונע מהם לצאת לטיולים, ללכת לים ולבריכה. משרד הבריאות בעצמו מונע את זה מהילדים"
הוא מסביר לאולפן ynet את הבעיתיות כיום: "ילדים קטועי רגליים מקבלים פרוטזות מאוד-מאוד פשוטות. מילא שהן לא מאפשרות להם חופש לרוץ, ולעשות כל מה שילד צריך לעשות, אבל זה לא שנותנים להם פרוטזות לסביבה רטובה – בעצם מונע מהם לצאת לטיולים, ללכת לים ולבריכה. משרד הבריאות בעצמו מונע את זה מהילדים. הם למעשה מודרים ולא יכולים להיות כמו בני גילם".
ליטבק מוסיף כי מדובר בצורך חיוני גם למבוגרים. "אנשים מבוגרים, שלא יכולים לקפוץ כמוני לקפוץ על רגל אחת לתוך המקלחת. בסוף אדם שובר ירך או נאלץ לעשות תרגילי אקרובטיקה. אני אבא לשלושה ילדים. כשאני הולך איתם לבריכה או לים, אני נאלץ לחשוב פעמיים אם הפרוטזה מתאימה למים. אולי היא לא מצילת חיים או מאריכת חיים, אבל היא ללא ספק משביחת חיים. השורה הראשונה בחוק שוויון בעלי מוגבלויות, מדברת על כך שלכל אדם יש את הזכות לחיות חיים מלאים ועצמאיים, ומדינת ישראל צריכה לתת את זה".
עמנואל אמרה שלא תחזור לים
מירי, אמה של עמנואל אולגין, בת 16, קטועת רגל מלידה, מספרת מה עבר על בתה ללא תותבת לסביבה רטובה: "אחרי הפעם הראשונה שהילדה שלי הגיעה לים וכולם נעצו בה מבטים, היא הצהירה שלא תחזור לים".
גם סורייה, אמו של יהונתן לזרי בן ה-7, קטוע רגל, משתפת בקושי: "יהונתן לא הולך לבריכות, הוא נשאר מאחור כשמדובר על טיול במסלול רטוב. בזמן טיול משפחתי בים המלח הרוחצים מסביב בהו ברגלו של בני, הוא עוד לא מבין לגמרי את המצב שהוא נמצא בו, זה מצלק".
יהונתן, ספר לנו כמה חשובה לך הפרוטזה הזו.
"אני רוצה להיות ספיידרמן וללכת לים ופרוטזה למים. אם הפרוטזה שלי תהיה במים - היא תיהרס. אני רוצה ללכת עם כל החברים שלי, לטייל ולשחות איתם. אני מבקש ממשרד הבריאות שתהיה לי פרוטזה למים".
