האם נמצא הגורם לדלקת הכבד המסתורית שפקדה מאות ילדים ברחבי העולם בחודשים האחרונים? חוקרים בבית החולים שניידר מצאו כי עשרה מתוך 22 הילדים הישראלים שלקו בדלקת, החלימו מקורונה, והתמונה הקלינית שלהם הייתה דומה, כך שההערכה היא שדלקת הכבד (הפטיטיס) היא תוצאה של לונג קוביד. הממצאים מתפרסמים במאמר שהופיע בכתב העת האמריקני לגסטרואנטרולוגיה בילדים.
קראו עוד:
החוקרים בשניידר מתארים במאמרם חמישה ילדים שאושפזו בשנה האחרונה בשל הפטיטיס. הם עברו בירור מלא, כולל בדיקות גנטיות וביופסיית כבד, והחוט המקשר היחיד שנמצא ביניהם היה העובדה שהחלימו מקורונה חודשים אחדים קודם לכן. בחודשים האחרונים סבלו מהפטיטיס ילדים נוספים, גם הם מחלימי קורונה, מה שהוביל את החוקרים להשערה כי דלקת הכבד היא תוצאה של לונג קוביד.
ד"ר אורית ויסבורד צינמן: "אוסף המקרים הנוכחי של צהבת משמעותית וקורונה מביא למסקנה שדלקת הכבד היא תוצאה של לונג קוביד. ברור שיש עדיין ספק, אבל נראה שהקורונה היא הגורם העיקרי למחלה, ולא נגיף האדנו, כפי שחשבו קודם לכן"
"הילדים הגיעו עם אותה תמונה של הפטיטיס וצהבת חמורה", אומרת ד"ר אורית ויסבורד צינמן, מנהלת שירות מחלות כבד בשניידר. "ערכנו את כל הבירור ומצאנו שכל הילדים היו מחלימי קורונה, לא מחוסנים. מאז הגיעו אלינו עוד שמונה ילדים עם הפטיטיס, וגם אצלם מצאנו רק את הקורונה. נתונים שהגיעו אלינו גם משערי צדק ורמב"ם הראו ממצאים דומים".
לדברי ד"ר ויסבורד צינמן, הקשר בין הקורונה להפטיטיס אינו חד משמעי, אבל גם מנתונים מחו"ל עולה שהוא קיים. "כל שנה יש מקרי הפטיטיס לא ידועים אצל ילדים", היא אומרת. "אוסף המקרים הנוכחי של צהבת משמעותית וקורונה מביא למסקנה שדלקת הכבד היא תוצאה של לונג קוביד. ברור שיש עדיין ספק, אבל נראה שהקורונה היא הגורם העיקרי למחלה, ולא נגיף האדנו, כפי שחשבו קודם לכן".
עד כה דווח על כ-700 ילדים שלקו בהפטיטיס ב-34 מדינות שונות. כ-10% מהם נזקקו להשתלת כבד, וארבעה מתו. התסמונת הקלינית התבטאה בבעיות במערכת העיכול, ובהן כאבי בטן, שלשולים והקאות לפני הופעתה של דלקת הכבד החמורה, וכן צהבת ורמות מוגברות של אנזימי כבד בבדיקת דם. הנגיפים הנפוצים הגורמים לדלקת כבד נגיפית חריפה לא זוהו באף אחד מהמקרים.
משרד הבריאות הפיץ הנחיות לרופאים, שבהן הם נדרשים לדווח על כל מקרה של חשד לדלקת כבד נגיפית על פי התסמינים שפקדו את הילדים שחלו בה. הרופאים התבקשו ליטול בדיקות דם הכוללות ספירה, בדיקת תפקודי כבד וקרישה ובדיקת סרולוגיה לקורונה ולאדנו - ובמידת הצורך, להפנות את המטופלים למרפאת כבד.