במהלך מגפת הקורונה התגלה כי לצד מיליוני הנדבקים במחלה, יש גם כאלו שפשוט לא נדבקים בנגיף, גם אם הם נמצאים קרובים לחולים ואף חיים איתם באותו בית, לעיתים אף ישנים איתם באותה מיטה.
"זו תופעה מאוד מעניינת, ולדעתי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו מסוגלים לחקור אותה", אומר הבוקר באולפן ynet פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן. "אנשים חיים באותו בית, אפילו ישנים ביחד - אחד נדבק והאחר לא. למה? אנחנו לא יודעים".
קראו עוד:
לדבריו, התופעה מוכרת גם ממחלות אחרות, בהן שחפת, מלריה ואיידס. "אנחנו מחלקים את הטפלונים לשניים", אמר פרופ' כהן. "הקבוצה הראשונה כוללת אנשים שיש אצלם מניעת הדבקה מבחינה גנטית. אנחנו יודעים, למשל, שאם לאנשים מסוימים יש מוטציה מסוימת, הם לא יידבקו באיידס. הם מיעוט, אבל הם קיימים. הקבוצה השנייה כוללת אנשים א-סימפטומטיים: הם נדבקו בנגיף, אבל מערכת החיסון שלהם הגיבה כל-כך מהר, שהם לא הרגישו כלום. במקרה הזה נשאלת השאלה למה המערכת מגיבה מהר. נראה שהיא כבר פגשה את הווירוס או נציג מאותה משפחה. גם החיסון משפיע.
"האנשים בקבוצה הראשונה הם כאלו שהווירוס פשוט לא נכנס אליהם ולא מדביק אותם, כך שהם תמיד ייצאו שליליים בבדיקת PCR. אלו שבקבוצה השנייה ייצאו חיוביים ב-PCR אבל לא יסבלו משום תסמין".
פרופ' כהן אמר שלא ידוע כמה "טפלונים" קיימים באוכלוסייה. "יש מחקר מאוד מעניין בנושא הזה שמתבצע באנגליה עכשיו. באנגליה יש אומץ לעשות ניסויים שלהערכתי יקדמו את המדע, אבל יש פה שאלה אתית. לקחו בלונדון 36 צעירים בריאים והדביקו אותם בכוונה בזן המקורי של הקורונה, והתברר שמחצית מהם לא נדבקו, לא פיתחו מחלה. מבין אלו שכן נדבקו, אחד או שניים פיתחו לונג קוביד.
"לקחו בלונדון 36 צעירים בריאים והדביקו אותם בכוונה בזן המקורי של הקורונה, והתברר שמחצית מהם לא נדבקו, לא פיתחו מחלה. מבין אלו שכן נדבקו, אחד או שניים פיתחו לונג קוביד. עכשיו החוקרים מנסים להבין למה לחלק מהאנשים יש הגנה טבעית"
"עכשיו החוקרים מנסים להבין למה לחלק מהאנשים יש הגנה טבעית. אולי יש מרכיב במערכת החיסון שמקנה להם הגנה, ואז צריך להתכוון אליו כשמפתחים חיסון".