בשיתוף אסטרהזניקה
פאנל מומחיות - אי ספיקת לב
מטופל צעיר בן 45 עבר צנתור בעקבות התקף לב. בבדיקות שביצע בבית החולים זיהו חלבון בשתן וביקשו להמשיך בירור של הנושא עקב סיכון מוגבר למחלת כליות כרונית. המטופל פונה אלינו בשאלה – "האם יש סיכוי שאני סובל ממחלת כליות כרונית וכיצד ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב המוקדם"?
"אכן קיים קשר ישיר בין התקפי לב ומחלת לב, לבין אי ספיקת כליות", מסבירה ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי איכילוב. "במקרה הספציפי הזה, מאוד חשוב לבדוק האם בתוצאות בדיקות המעבדה טרם האשפוז הנוכחי, ניתן היה לראות הפרעה בתפקודי הכליות, שמעידה על כך שייתכן והמטופל סובל מאי ספיקת כליות כרונית". "כמובן שלאחר האשפוז חייבים לבצע בדיקת נוספת של תפקודי כליות, מה גם שמטופל שעבר צנתור ונחשף לחומר ניגוד, נמצא בסיכון מוגבר יותר לפגיעה בתפקוד כלייתי. לכן חשוב מאוד לראות שתפקודי הכליות שלו לא הדרדרו לאחר הצנתור".
לדברי ד"ר יעיש הבדיקות שמומלצות למטופל לעשות הן בדיקות דם שכוללות תפקודי כליות בהם בודקים את רמות הקריאטינין והאוריאה שהם מדדים לתפקוד הכלייתי. "כליות תקינות הפועלות כראוי מסננות את הקריאטינין והאוריאה מן הדם לשתן", מסבריה ד"ר יעיש, "ברגע שהכליות לא פועלות כמו שצריך הערכים האלה עולים ונראה חריגה שלהם בבדיקות המעבדה. מדד נוסף שאנחנו משתמשים בו נקרא GFR (Glomerular Filtration Rate), שבודק את פעילות הסינון של הכליות ומבוסס על הקריאטינין עם הנתונים של המטופל. זהו מדד מאוד חשוב שמעריך את התפקוד הכלייתי, והאינדיקציה שלו מסייעת כשאנחנו מפנים את המטופל לכל מיני פרוצדורות ומעניקים טיפולים שונים".
ד"ר יעיש מוסיפה: "בנוסף לבדיקות הדם, חשוב להפנות את המטופל לבדיקת שתן. זוהי בדיקה פשוטה, במסגרתה מבצעים דגימת שתן לחלבון שנקרא 'אלבומין', על מנת לגלות אם יש הפרשה של החלבון הזה שעלול להעיד על תפקוד לא תקין של הכליות. בשורה התחתונה, חשוב מאוד שאותו מטופל יפנה לרופא המשפחה או לרופא המטפל בו, שיעריך את המצב של הכליות שלו ויטפל בהתאם", מסכמת ד"ר יעיש.
אותו מטופל מודאג וממשיך לשאול אותנו, האם אי ספיקת הכליות קשורה להתקף לב שעברתי?
"אז בהחלט יכול להיות קשר, מאחר ולפעמים אנחנו מאבחנים את אי ספיקת הכליות בשלב מאוחר, משום שבשלב המוקדם של המחלה כמעט ולא מופיעים סימפטומים", מסבירה ד"ר מיכל לאופר-פרל, קרדיולוגית בכירה ומנהלת מרפאות הלב במרכז הרפואי איכילוב. "אנחנו יודעים שחולים שיש להם אי ספיקת כליות, נמצאים בסיכון גבוה פי 2 לפתח התקפי לב בהשוואה לחולים ללא אי ספיקת כליות", היא מוסיפה. לדבריה, הסיבה לכך היא בגלל שאותם חולים נמצאים בסיכון לפתח טרשת עורקים, בשלב מוקדם מאוד של המחלה. "הדבר מתרחש על-ידי שקיעה משולבת גם של כולסטרול וגם של תאי דלקת בדפנות העורק, מה שמביא בסופו של דבר לחסימה של העורקים. ברגע שישנה חסימה מלאה של אותו עורק, לא מגיעה אספקת דם לאזור מסוים בשריר הלב וזה מה שבעצם גורם להתקף לב", מסבירה ד"ר לאופר-פרל.
"היום אנחנו יודעים שכ- 35% מחולי אי ספיקת כליות יפתחו גם טרשת בעורקים, ו- 10% מחולי אי ספיקת כליות יפתחו התקפי לב כתוצאה מחסימה מלאה", מוסיפה ד"ר לאופר פרל. "לעצם השאלה של המטופל – יכול מאוד שבמקרה שחולה חווה התקף לב ומצאנו אצלו בדיעבד אי ספיקת כליות – זה היה גורם משמעותי לאירוע הלבבי. מכאן, צריך לחשוב גם על האופציה הזאת ולאבחן אותה בשלב המוקדם, יחד עם איזון אורח חיים, איזון גורמי הסיכון כמו לחץ דם וכולסטרול, שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית, משקל רצוי, וכמובן הימנעות מעישון".
האם יש היום טיפול תרופתי שיכול להגן על הכליות במקביל למניעת מחלת לב?
"הבשורה הטובה היא שיש טיפול כזה והוא זמין לחולים", אומרת ד"ר יעיש, ומדגישה – "חשובה המודעות והאחריות גם של המטופלים עצמם, שידעו להפנות את תשומת ליבו של הרופא המטפל לכך שיש היום דור חדש של טיפולים המשתייכים לקבוצה שנקראת מעכבי SGLT2 . זוהי קבוצה של תרופות שפועלת במנגנון כלייתי שמונע את הספיגה המחודשת של הגלוקוז לדם וגורם להפרשה שלו בשתן. התרופות האלה הוכחו כמונעות תחלואה ותמותה לבבית, והידרדרות של המחלה הכלייתית", מסבירה ד"ר יעיש. "מעבר לכך שאנחנו מטפלים באמצעותן כמעט בכל מטופל סוכרתי, אנחנו יכולים לטפל עם התרופות האלה גם במטופלים שיש להם אי ספיקת כליות בלבד. המשמעות היא שחולים שסובלים מאי ספיקת כליות – יש כיום טיפול שמונע את ההידרדרות המחלה הכלייתית שלהם, וזאת בשורה גדולה", מוסיפה הרופאה. קבוצת תרופות אלו מצטרפות לתרופות הקיימות בשימוש כגון מעכבי ACE, חוסמי אנגיוטנסין-רנין וכו' וניתן ליטול אותן במקביל לתרופות אלו ברוב המקרים.
טיפים למטופל שיש לו מחלה קרדיו-וסקולרית ואי ספיקת כליות:
לדברי ד"ר לאופר-פרל הדבר החשוב ביותר הוא איזון באורח חיים. "יש למצוא את הזמן ולבצע פעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע, 30 דקות ביום. בנוסף, חשוב לשמור גם על תזונה נכונה, ולשם כך מומלץ להיוועץ עם דיאטנית מאחר וזו סוגיה מאוד אינדיבידואלית. גם שמירה על המשקל חשובה, וגם לזה יש היום טיפולים תרופתיים שיכולים לסייע. בנוסף, כדאי להימנע מעישון לחלוטין, ולהקפיד על איזון גורמי סיכון, ולחץ דם בפרט, שנחשב לגורם סיכון מאוד משמעותי גם לאי ספיקת כליות וגם לאי ספיקת לב ומחלות לב".
עוד מוסיפה ד"ר לאופר-פרל: "עצה חשובה נוספת היא אבחון מוקדם. מניעה היא הטיפול הטוב ביותר שאפשר. ישנן בבדיקות מאוד פשוטות של דם ושתן שאפשר לאבחן באמצעותן בקלות אי ספיקת כליות. ולבסוף חשוב להתאים באופן אישי את הטיפול לכל מטופל. היום יש בארסנל שלנו תרופות ייעודיות מסוג מעכבי SGLT2 שמתאימים לחולים עם אי ספיקת כליות, שלא רק שימנעו את ההחמרה וההידרדרות של המחלה שלהם, אלא גם ימנעו את ההתפתחות של מחלות לב. זו כמובן בשורה מאוד מאוד חשובה ומשמחת לכל המטופלים".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה
