משרד הבריאות הפיץ היום (ב') אזהרה למנהלי בתי החולים בדבר שכיחות גבוהה של בקטרמיה, הנגרמת מזיהום חיידקי, בעיקר במחלקות הפנימיות. כך נודע ל-ynet.
מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, התבסס במכתבו על ממצאי נתוני מחקר שמצא כי בשנים 2018 ו-2019 מתו כ-7,600 בני אדם כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים. רבע מהם בתוך 30 יום מרגע החשיפה והאחרים בתוך שנה.
המחקר בדק את שכיחות הבקטרמיה בבתי החולים השונים ומשקף את המצב בין השנים 2019-2018.
עוד בנושא זה:
במערכת הבריאות מעריכים שמדי שנה מתים בין 4,000 ל-6,000 בני אדם מזיהומים בבתי החולים. כ-30 אחוזים ממקרי המוות מזיהומים בבתי החולים הם תוצאה של בקטרמיה, היכולה להיגרם ממגוון של חיידקים. "ניתן למנוע חלק גדול ממקרי הבקטרמיה הנרכשים בבתי החולים, ולמזער את התמותה באמצעות פעולות מכוונות", כתב כרמלי למנהלים.
בהמשך מתח ביקורת על ההתנהלות ואופן הטיפול בנושא. "ברמה הלאומית, נושא בקטרמיה נרכשת באשפוז מחוץ ליחידות טיפול נמרץ אינו זוכה לתשומת לב מספקת". מנגד, יש לציין כי משנת 2012 נרשמה ירידה של 50 אחוזים בשיעור מקרי הבקטרמיה שעלו בשנות הקורונה (2021-2020) והתמתנו שוב בשנת 2021. "במספר מקרי מוות, ובחישוב אובדן שנות אדם, הנטל הבריאותי של בקטרמיה בישראל דומה לנטל העולמי של שבץ מוחי, ועולה על אלו של סרטן המעי הגס, וסרטן השד", כתב כרמלי.
הרוב המוחלט של מקרי הבקטרמיה – במחלקות הפנימיות. ואולם, גם במערכים אחרים המצב חמור. "ביחידות טיפול נמרץ, גם לאחר ירידה של 50% בהיארעות, עדיין מדדי הבקטרמיה גבוהים בהרבה מאלו המדווחים מארה"ב ומדינות נוספות".
יש להדגיש כי פרופ' כרמלי מתייחס באזהרה שלו גם לנקודות התורפה שבנתונים, ובהן תת אבחון של המעבדות לזיהום החיידקי לצד העובדה שהדוח אינו כולל ילדים, כך שבפועל ייתכן שהמספרים גבוהים יותר. באשר לנתוני התמותה, מדגיש כרמלי כי "בדוח זה, אין מדידה ושקלול עבור גורמי תמותה נוספים". לסיכום, הוסיף כי "פוטנציאל המניעה של מקרי הבקטרמיה הנרכשים במחלקות אינו ממוצה ונדרשת השקעה ניהולית על מנת למנוע חלק ניכר ממקרים אלו ולהפחית מספר גדול של מקרי תמותה".
חיידקים בבתי חולים עמידים יותר לאנטיביוטיקה
"בקטרמיה היא זיהום פולשני חמור שגורם לאלח דם בדרך כלל, זו תסמונת של נוכחות חיידקים בדם", מסביר פרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון. "הזיהום הזה יכול לפגוע בהרבה איברים ומערכות ומקורו בזיהום באתר אחר בגוף כמו דרכי שתן, ריאות, לב או עור. הזיהום הזה מתרחש כתוצאה מפעולה פולשנית כמו החדרת צנתר או ניתוח אבל יכול להתרחש גם בבית, במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה, העור, דרכי השתן שיכולים להסתבך לבקטרמיה. מדובר על זיהום שעובר מאתר אחד לכלל הגוף דרך כלי הדם".
דברי פרופ' בשארה, "הדם שלנו אמור להיות סטרילי ונקי מחיידקים. כשחיידק חודר למחזור הדם – הוא יכול להגיע לכלל המערכות. במקרים שבהם החיידקים נרכשים בבתי החולים, הם לרוב עמידים לאנטיביוטיקה ולכן יותר קשים לטיפול. בבתי החולים יש לשמור על ביצוע פרוצדורות בתנאים סטריליים ולשמור על הכללים למניעת זיהומים. לעיתים, למרות שעושים הכול לפי הספר זה קורה גם כן כי לפעמים החיידקים באים עם החולה מהבית והפעולות עצמן יכולות לגרום לבקטרמיה. לעיתים גם נותנים אנטיביוטיקה לפני הפעולה, וזה כטיפול מניעתי".
לדברי אחד ממנהלי בתי החולים, "מן הראוי להתמודד עם התופעה לפחות כמו שהשקענו בקורונה. יש פה מחלה שניתנת למניעה ובקורונה היינו מוכנים לצאת לסגרים ארוכים כדי למנוע מספר מצומצם של מקרי מוות כפי שראוי והשקענו מיליארדים. ישנה תופעה שבאמצעות משאבים נוספים אפשר למנוע אותה. זה צריך להיות סדר עדיפויות לאומי.
"אם המדינה תשקיע בין מיליארד לשני מיליארד שקלים אפשר יהיה להציל חיים באמצעות רכישת ציוד מתאים יותר והכשרת כוח אדם. הגענו למצב הנוכחי לאחר השקעה מתמשכת של מניעת זיהומים והנה מצביעים לנו שיש עוד כברת דרך בעניין הזה. האוכלוסייה נעשית מבוגרת יותר, חולה יותר ונזקקת לאשפוז, והזיהום נרכז במהלך האשפוז. זה משהו שצריך למנוע".
