השבועות האחרונים מלאים בתמונות מזעזעות מהמלחמה באוקראינה, המוני אנשים משוועים לעזרה, ובעוד המדינות עומדות בקיפאון, מסיבותיהן הפוליטיות, מתגלים לצד הזוועות גם מעשי חמלה ותמיכה אנושיים, וניסיונות פרטניים וקהילתיים לעזור.
אין ספק שבהתרחש אסון שמסכן אותנו - בקשת עזרה (וקבלתה כמובן), עשויה להציל אותנו ממוות ולכן היא עניין של חיים ומוות. אבל היכולת לבקש עזרה חשובה עבורנו לא רק ברגעים קיצוניים של סכנה או פחד מוות, היא חשובה גם ליומיום שלנו, לצמיחה הנפשית שלנו ולעיתים גם להישרדות הפסיכולוגית שלנו.
כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע, כתב נתן זך, אבל רבים מתקשים לבקש את זה, במיוחד בעידן הנוכחי ששולט בו המיתוס של האדם כאינדבידואליסט, כזה שהמנטרה הפנימית שלו היא "אני לא צריך אף אחד, אני אדם עצמאי"
עוד טורים של שירלי:
בפרק הנוכחי בפודקאסט אני משוחחת על אחד משרירי הנפש החשובים ביותר בעיניי, לבריאותנו הנפשית והפיזית: על "שריר היכולת לבקש עזרה". להגיד - "אני לא יודע, תעזור לי ללמוד", להגיד :"אני מרגישה לבד, תושיטי לי יד".
כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע, כתב נתן זך, אבל רבים מתקשים לבקש את זה, במיוחד בעידן הנוכחי ששולט בו המיתוס של האדם כאינדבידואליסט, כזה שהמנטרה הפנימית שלו היא "אני לא צריך אף אחד, אני אדם עצמאי". רבים מעדיפים לתת מאשר לבקש או לקבל, אולי בגלל שבקשת עזרה מחריפה את תחושת התלות שלהם, ונתפסת עבורם כסוג של חולשה או פגם.
האורח שלי לשיחה, ד"ר ליאור צורף, הוא אדם שהפך למומחה בהתייעצות, בבקשת עזרה, חוקר של "חוכמת ההמונים". אבל הוא לא התחיל ככזה, את רוב שנות הילדות ילדותו בילה לבד, מעמיק ומגלה את עולם המחשב שריתק אותו, אבל כמעט בלי חברים. את תחושת הבדידות וה"אחרות" שלו הוא סחב גם לתוך שנות העשרים המאוחרות שלו, עד שיום אחד דברים התחילו להשתנות. היום הוא מרצה ועוסק בשנים האחרונות גם בחינוך במסגרת עמותת "יש מצב" שהקים - העוזרת לבני נוער בסיכון.
ניהלנו שיחה אישית ומרגשת על ילדות ובדידות, על החוויה של ילד שעובר נידוי או חרם. במהלך השיחה חלקתי גם אני כמה מזיכרונות הילדות שלי, כילדה שסבלה מחרם, וסיפרתי גם על האופן שבו חווית החרם עיצבה אותי ואת סיפור חיי.
דיברנו גם על ביישנות חברתית ועל איך מתגברים עליה, על האופן שבו נבנה ביטחון עצמי, על איך הגילוי של משהו שאנחנו ממש אוהבים לעשות - מציל אותנו לפעמים, ועל למה חשוב כל כך שנדע לבקש עזרה, מאדם אחד, אחר כך עוד אחד, ולפעמים גם ממש מההמונים.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
