פיתוח מדעי חדש עשוי להוביל לבדיקות דם לאבחון סרטן: חוקרי מכון וייצמן איתרו שינויים גנטיים בדמם של חולי סרטן, שעשויים לסמל "חותם" שיאפשר אבחון מוקדם של מחלות שונות וגידולים סרטניים – בבדיקת דם פשוטה. ממצאי המחקר מתפרסמים היום (ה') בכתב העת המדעי Nature Biotechnology.
סרטן הוא הסיבה המובילה בעולם לתמותה, עוד לפני מחלות לב, והאבחון מתבצע לעיתים מאוחר מדי, כשהגידול כבר התפשט ולא ניתן להשמיד את הגרורות. השיטות המקובלות כיום לגילוי סרטן הן לרוב פולשניות או יקרות מאוד ולא נגישות. כך למשל, נטילת ביופסיה בניתוח או באמצעות מחט ארוכה עלולה להכאיב ולעיתים אף כרוכה בסיכון מסוים.
גם בדיקות הדמיה כמו MRI או PET CT מסתמכות על ציוד יקר ומסורבל שאינו זמין בכל מקום. לפיכך, בדיקות דם יעילות עשויות להוות חלופה מוצלחת. "לא מדובר רק בנוחות", אומרת ראש צוות החוקרים מהמחלה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון וייצמן, ד"ר אפרת שמע, "הקטנת אי הנעימות הכרוכה בבדיקות לסרטן מגדילה מאוד את הסיכויים שאנשים ירצו ללכת להיבדק, ומגדילה גם את הסיכוי לגילוי מוקדם ולהצלת חיים".
קראו עוד על אבחון וטיפול בסרטן:
מספיקה טיפת דם אחת
הרעיון לאבחן סרטן באמצעות בדיקות דם נשען על העובדה שבנוזל הדם שלנו משייטים תוצרי הלוואי של הרס תאים: מקטעי DNA וחלבונים שמקורם בתאי דם מתים. כאשר מתפתח בגוף סרטן, צפים בנוזל הדם גם מקטעי DNA וחלבונים שמקורם בתאי גידול מתים. בדיקות דם שונות לאבחון סרטן מצויות כיום בשלבי פיתוח מתקדמים, אך רובן לוקות בחסרונות משמעותיים.
הדור הראשון של בדיקות אלה הסתמך על זיהוי מוטציות גנטיות שקשה מאוד לאתרן בבדיקות דם, שכן הן מהוות שבריר בלבד מהחומר הגנטי המופרש לדם; יתרה מכך, עצם קיומן של המוטציות אינו מעיד בהכרח על התפתחות סרטן.
הדור החדש של בדיקות הדם מתמקד בנתונים מסוג אחר: מנגנונים אפיגנטיים, כלומר שינויים בגנום התא שאינם כרוכים בשינויים ב-DNA עצמו, למשל, תגים כימיים שונים הנצמדים למולקולת ה-DNA ומשפיעים בכך על ביטוי הגנים. אך גם לשיטות אלה יש חסרונות בולטים: בחלק מהבדיקות נדרשת כמות דם גדולה, בעוד אחרות מסתמכות על איתור של סוג אחד בלבד של שינוי אפיגנטי, כלומר שינוי תפקוד גנים, ולכן תוצאותיהן אינן אמינות דיין.
במחקר הנוכחי, שבוצע בהובלת תלמידי המחקר ואדים פדיוק וניר ארז, שאפו החוקרים לפתח גישה חדשה שתאפשר לאבחן סרטן באופן אמין על סמך כמות קטנה של דם. לשם כך הם התבססו על שיטה הנעזרת במכשיר הקרוי מיקרוסקופ פלואורסצנטי, שמאפשר לבצע מיפוי תפקוד הגנים באופן מדויק על בסיס דגימה קטנה מאוד.
במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בשיטתה של ד"ר שמע, כדי להשוות את החלקיקים התאיים הקרויים נוקלאוזומים מדמם של 30 מתנדבים בריאים לאלה של 60 חולים בסרטן המעי הגס המצויים בשלבים שונים של המחלה. המדענים זיהו דפוס גנטי שונה באופן מהותי בכל אחת מהקבוצות. באמצעות כמות קטנה של דם, הם הצליחו למפות שישה שינויים גנטיים הקשורים בסרטן ואף לזהות בדגימות מגוון סמני סרטן ידועים אחרים, כולל מקטעי חלבון מגידולים מתים שאינם ניתנים לגילוי בטכנולוגיות קונבנציונליות.
באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ניתחו המדענים את מאגר הנתונים הרב שהתקבל משתי הקבוצות, וערכו השוואות בין דגימות הדם של אנשים בריאים ובין אלה של עשרה חולי סרטן הלבלב. "האלגוריתם שלנו ידע להבחין בין קבוצות של אנשים בריאים ובין חולי סרטן בדיוק של 92 אחוז – רמת ביטחון חסרת תקדים לבדיקות מסוג זה", אומרת ד"ר שמע.
מדובר בינתיים רק במחקר ראשוני עם מספר נבדקים מועט מאוד, אולם אם ישוחזרו ממצאים אלה גם בניסויים בהיקף גדול יותר, תיסלל הדרך לפיתוח בדיקת דם מרובת פרמטרים לגילוי סרטן על סמך דגימת דם של פחות ממיליליטר אחד.
בדיקות מסוג זה צפויות לקדם גם את עולם הרפואה המותאמת האישית, שכן שלל הנתונים הנחשפים בבדיקה צפוי לאפשר התאמת טיפול מיטבי לכל חולה.
"הצגנו הוכחת היתכנות של השיטה שלנו, וכעת יש לראות אם הממצאים ישוחזרו גם בניסויים הקליניים", מסכמת ד"ר שמע. "בעתיד, שיטה זו עשויה לאפשר לאבחן לא רק סוגי סרטן שונים, אלא גם מחלות נוספות המשאירות עקבות בדם, כגון מחלות אוטואימוניות ומחלות לב".
