בערב ראש השנה עדכן משרד הבריאות על תפוחים הנגועים בחיידקי אי-קולי ועל כמה בני-אדם שאושפזו עקב פגיעה כלייתית לאחר שנדבקו בחיידק. מקור הזיהום עדיין לא ידוע והמקרים נחקרים. "חיידק האי-קולי נמצא באופן טבעי במעיים של בעלי חיים ובני אדם", מסביר פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה של הכללית במחוז ירושלים.
"למעשה, מדובר בחיידקים השכיחים ביותר במעיים שלנו ואנו בעיקר מכירים אותם מזיהום בדרכי השתן. במקרה הנוכחי של ההדבקה מתפוחי העץ מדובר בתת-סוג של החיידק שהוא נדיר יותר. ייחודו לעומת חיידקים אחרים מאותה משפחה זה שהוא מייצר רעלן שמגרה את המעיים, ולכן הוא לא מזהם רק את דרכי השתן אלא יוצר זיהום במעיים שחיידק האי-קולי הרגיל, המוכר לנו ושמצוי במעיים באופן טבעי, לא עושה".
ד"ר קרן נתן, רופאת ילדים ומומחית במחלות זיהומיות בילדים במאוחדת מחוז צפון, מסבירה כי יש זן ספציפי של אי-קולי שמפריש רעלן שגורם למחלה קשה בשם Hemolytic Uremic Syndrome (HUS) - מחלה שעלולה לגרום לפגיעה בכדוריות הדם, פגיעה כלייתית ועוד. "זה לא קורה בכל ההדבקות, מדובר באחוז לא גבוה, אבל זו מחלה קשה שיכולה לגרום לנזק שארי ולפגיעה כלייתית שעלולה להגיע לאי-ספיקת כליות".
סוגים שונים של אי-קולי יכולים לגרום למחלות שונות: דלקות בדרכי השתן, מחלת מעי דלקתית חריפה שהתסמינים שלה הם שלשולים וחום. כפי שמסבירה ד"ר אור בקשי, מומחית ברפואת משפחה במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות: "בדרך כלל מחלות קשות יתפתחו בקרב אנשים עם מערכת חיסונית נמוכה יותר, באוכלוסיית סיכון: נשים בהיריון, קשישים, מטופלים עם מחלות כרוניות מרובות, מטופלים שמקבלים טיפולים שמדכאים את המערכת החיסונית, כמו כימותרפיה או סטרואידים במינון גבוה".
האם יש סימפטומים מסוימים שחשוב לשים לב אליהם?
"התסמינים למחלה הם שלשול דמי, חום, כאבי בטן ותחושת חולשה בגוף", מסביר פרופ' להד. "את המחלה מאבחנים באמצעות בדיקות מעבדה ותרביות צואה. חשוב לציין כי יש אנשים שלא מפתחים את המחלה הנלווית הכוללת חום, חולשה ושאר התסמינים. הדבר המהותי הוא שהחיידק חודר לגוף והוא עשוי לגרום לפגיעה בכדוריות הדם וכן לפגיעה כלייתית. רוב רובם של החולים מחלימים באופן מלא. קבוצות הסיכון הם ילדים מתחת לגיל 5 ומבוגרים עם מחלות רקע".
פרופ' אמנון להדצילום: ארנון בוסאניד"ר בקשי מציינת כי זה תלוי כמובן בסוג האי-קולי בו האדם נדבק, ובאיזה איבר בגוף נעשה הזיהום. "אם מדברים על גסטרואינטריטיס (דלקת מעי) כנראה זה יהיה בטווח של 12 שעות מהחשיפה. בגלל ההקאות והשלשולים המרובים יש גם חשש להתייבשות במקרים כאלה".
ד"ר אור בקשיצילום: עופר חג'יובכיצד הגיעו חיידקי אי-קולי לתפוחי עץ?
פרופ' להד אומר שעל פי רוב הזיהום מתרחש באמצעות מגע עם מוצרי בעלי חיים, אבל יכול גם להגיע לירקות כמו חסה ונבטים אם המים שמשקים אותם הם מי ביוב, גם מותפלים. "זה אחד החיידקים שבגללו אוסרים בארץ להשקות ירקות עם מי ביוב. זו פעם ראשונה שאני שומע שהחיידק הזה עובר דרך פירות, כי זה לא עובר דרך העץ עצמו, אלא מישהו היה צריך להתיז את זה על הפרי ספציפית, לפני הקטיף או אחרי הקטיף. זו בהחלט צורה לא שכיחה של הדבקה".
ד"ר קרן נתןצילום: דוברות מאוחדתד"ר נתן מוסיפה: "זה יכול להגיע במיץ תפוחים או סיידר תפוחים שלא עובר תהליך פסטור קודם לכן, אבל בהחלט יכול להיות מתפוחים כי זה חיידק שמגיע גם מצואה של בעלי חיים. במדינות שונות, בעיקר מדינות עולם שלישי, זה יכול להיות גם במי שתייה.
"זני החיידק אי-קולי שגורמים לשלשול משחקים תפקיד מאוד גדול בקרב מטיילים שחוזרים מחוץ לארץ, ופחות בארץ שההדבקה היא ממוצרי מזון מזוהמים. הזנים מועברים בעיקר בבשר בקר לא מבושל, בירקות ופירות חיים, חלב לא מפוסטר ועוד. בנוסף, החיידק עובר גם בין בני אדם, כשלא מקפידים על היגיינת ידיים".
3 צפייה בגלריה
אי-קולי משחק תפקיד גדול בקרב מטיילים שחוזרים מטיולים בעולם, במיוחד ממדינות עולם שלישי
(צילום: Mahesh M J, Shutterstock)
פרופ' להד מסביר שפעמים רבות החיידק מועבר בבשר בקר, בעיקר בשר טחון או בשר שלא בושל מספיק. בסטייק, למשל, החיידק לרוב ימות כאשר ייצלו את הסטייק על האש, אלא אם כן מישהו אוכל את הסטייק ממש חי. אבל אם הבשר לא עשוי במידת Well Done יש סיכוי גבוה יותר שהחיידק ישרוד. "אני זוכר את זה מארצות הברית, לפני כשלושים שנה הייתה מגפת אי-קולי בסיאטל שהתרחשה בגלל המבורגרים שלא נעשו כראוי של רשת המבורגרים מוכרת. אין חדש תחת השמש, זה לא חיידק שלא ראינו לפני כן".
מהן דרכי הטיפול לנדבקים בחיידק?
"ברגע שמזהים את החיידק מקבלים טיפול אנטיביוטי, תלוי במצב, ואם זה בצורתו המלאה אז גם טיפול תומך נוזלי", מסביר פרופ' להד. "במקרים חמורים אף דיאליזה לתקופה קצרה. רק מקרים שלא טופלו בזמן עלולים להסתבך. רוב המקרים לא מגיעים לאשפוז כי רובם עוברים קל ואפילו לא מגיעים לרופא". הוא מסביר ששטיפה במים לרוב תסיר את החיידק מהירקות או מהפירות, והוא אישית ממליץ לשטוף גם עם סבון, וכמובן לשמור על היגיינה ולשטוף ידיים לאחר יציאה משירותים.
פרופ' אמנון להד: "ברגע שמזהים את החיידק מקבלים טיפול אנטיביוטי, תלוי במצב, ואם זה בצורתו המלאה אז גם טיפול תומך נוזלי. במקרים חמורים אף דיאליזה לתקופה קצרה. רק מקרים שלא טופלו בזמן עלולים להסתבך. רוב המקרים לא מגיעים לאשפוז כי רובם עוברים קל ואפילו לא מגיעים לרופא"
ד"ר בקשי מסבירה כי במחלה קשה הכוללת מספר רב של שלשולים (מעל 6 ביום) או אצל מטופלים מדוכאי חיסון מומלץ לטפל באנטיביוטיקה, במחלה קלה יותר לא חייב טיפול אנטיביוטי. יש רק סוג אחד של חיידק אי-קולי שבו לא מומלץ לטפל באנטיביוטיקה ולכן הטיפול כולל בעיקר מתן נוזלים וטיפול תומך.
ד"ר נתן מסבירה שהטיפול באנטיביוטיקה עלול לעיתים ליצור בעיות משלו: "הסימפטומים מופיעים בין עשר שעות מרגע החשיפה לחיידק ועד שמונה ימים. כשיש למישהו שלשול דמי ומזהים בבדיקות המעבדה את הזן הספציפי של האי-קולי חלה חובת דיווח למשרד הבריאות". היא מוסיפה כי הטיפול בשלשול שנגרם מאי-קולי הוא טיפול תומך וכי הטיפול האנטיביוטי שנוי במחלוקת כיוון שיש סברה שאם מטפלים באנטיביוטיקה, הדבר עלול להגדיל את הסיכוי לשחרור הרעלן שעלול לגרום ל-HUS, שעלולה גם להוביל לצורך בדיאליזה ולטיפולים נוספים, אבל בשלב הראשוני של השלשול מדובר בטיפול תומך ובמתן נוזלים.
היא מדגישה את חשיבותה של המניעה: "בישול הבשר כמו שצריך ואחסונו בקירור. מי שאוהב לאכול בשר נא, כמו טרטר, שיידע שזה תמיד סיכון – אפילו במסעדות הכי טובות זה יכול לקרות. להימנע מחלב לא מפוסטר, לשטוף היטב במים וסבון את הפירות והירקות ולשטוף את הידיים עם מים וסבון לאחר ביקור בשירותים ולפני האוכל".
ד"ר בקשי מצטרפת: "המוטו ברפואה המתקדמת זה רפואה מונעת. הדבר הכי חשוב בהקשר של חיידקי מעי זה היגיינת ידיים. ביציאה מהשירותים, לפני אוכל ואחריו, בבתי חולים, במוסדות בריאות, בבתי ספר, בגנים. היגיינת ידיים באופן ספציפי מוטמעת מאוד במוסדות של משרד הבריאות וקופות החולים אפילו נמדדות על זה".
האם יש הנחיות שונות או מיוחדות כשמדובר בילדים?
"בתור רופאת ילדים חשוב לי לציין שכשילדים משלשלים מעל שלושה שלשולים ביום, הם לא הולכים למסגרת", אומרת ד"ר נתן. "זה נכון לא רק לגבי האי-קולי אלא באופן כללי. אם מזהים סימנים שמעידים על התייבשות, כל שינוי במצב הכרה, או אם יש שלשול דמי או עם ריר יש לפנות לבדיקת רופא".
היא מוסיפה כי יש למשרד הבריאות רשימה של מחלות שמחייבות דיווח. זנים מסוימים של חיידקים כמו שיגלה וסלמונלה שנמצאים בתרביות צואה מדווחים למשרד הבריאות ואחר כך מתבצעת חקירה אפידמיולוגית. "כל מקרה בודד כזה מדווח למשרד הבריאות שמבצע את החקירה הדרושה. ברגע שמוצאים את המקור למחלה, שולחים מומחים שיבדקו את המקום".
פורסם לראשונה: 07:20, 10.10.24
