מאז שיצאתי לפנסיה עשיתי חיים משוגעים. נהניתי, ואני לא מתחרטת על שום רגע. אני עדנה, בת 72 מקריית מנחם בירושלים, אימא לארבעה ילדים, שלושה בנים ובת, וסבתא לחמישה נכדים. הייתי גננת, וכשיצאתי לפנסיה החלטתי לממש את החלומות שלי וליהנות מהחיים. יצאתי לטיולים בארץ ובחו"ל, פעמיים-שלוש בשנה והספקתי להכיר את הארץ על בוריה. נהניתי מהמשפחה, מהילדים ומהנכדים ונשמתי אוויר פסגות.
ואז הגיעה מגפת הקורונה. העולם נעצר, וגם אני נעצרתי בשנת 2022, כשאבחנו שיש לי סרטן שחלה. הכול התחיל כשגיליתי שיש לי בטן. היא התנפחה לאט-לאט, וזה היה נראה כאילו אני הריונית. תהיתי לעצמי אולי אכלתי משהו גרוע, אבל כשזה הלך והתנפח עד שלא יכולתי לראות את אצבעות הרגליים הבנתי שיש בעיה. התחלתי פרוצדורה של קביעת תורים לבדיקות, ובינתיים החלטתי לטוס לעוד טיול קצר. ניצלתי את ההזדמנות ולקחתי את הסרטן למרוקו לטייל.
כולם שואלים אותי אם אני לא מתחרטת על זה, ואני עונה שזה לא נבע מפזיזות, אלא כי הנפש שלי הייתה צריכה את זה מאוד. מרוקו עשתה לי טוב. אף אחד לא הבין שיש איזה עניין בבטן (קניתי חולצות גדולות יותר) ואז חזרתי לארץ ב-21 ביולי 2022 לסדרת בדיקות, שאחריהן שמעתי בבירור מרופא הנשים - שמדובר בגידול. אני רק שאלתי: "זה סרטן"?.
הייתי לבד כי חשבתי שאני גיבורה ויכולה ללכת לשמוע תוצאות לבד, היום אני יודעת שבכל זאת אני גיבורה. את הסרטן גילו לי כשהוא בשלב שלוש. באופן כללי קשה מאוד לאבחן סרטן שחלה כשהוא בהתחלה, בדרך כלל אם אין סימנים ממש בולטים, כמו דימום רציני, אז שולחים את המתלוננת לכל מיני בדיקות אחרות ורק בסוף מגלים שזה אכן סרטן.
"אני מתחייבת להיות שמחה, ולעבור את זה עם הרבה תקווה כדי שלא אטבע בעצב או בייאוש. אני זו שמעודדת את כולם. הם יוצאים מחוזקים. בפעם הראשונה כשהמחלה חזרה שאלתי את האונקולוגית, "אז אני אמות מהמחלה הזו"?, כי אני לא רוצה למות. הרופאה הבטיחה לי שלא"
הכימו לא הצליח "לגמור" את המחלה
כשמגלים את הסרטן בשלב כה מאוחר, צריך להתחיל מיד עם כימותרפיה (לפני כן עשו לי בדיקה כדי לבחון אם אפשר להוציא חלק גדול מהסרטן בניתוח – הגיעו למסקנה שלא. והסרטן היה מפושט כבר). עברתי טיפולי כימו, ואחר כך גם ניתוח שבו הוציאו לי ארבעה ליטרים של מים מהבטן. בתום הניתוח הפרופסור אמר לי שהוציאו גם קצת שומן, אז הרווחתי מכל הכיוונים, מעז יצא מתוק.
בהמשך עשיתי CT והכל נראה נקי. בדיעבד אני יודעת ש-CT לא מראה הכול. קיבלתי טיפול ביולוגי כדי למנוע חזרה של המחלה. אחרי שמונה חודשים עשיתי PET CT ואז הבינו שהמחלה חזרה. המשכתי לעוד שישה סבבים נוספים של כימו. חלק מהממצאים קטנו אבל חזרו שניים חדשים, המשכתי לעוד שלושה טיפולים של כימו ואז עשיתי שוב PET CT, שאחריה הגיעו למסקנה שהכימו לא מצליח "לגמור" את המחלה. המחלה עדיין פה.
כאן כבר החלטנו לחפש אלטרנטיבה אחרת. הצוות הכיר טיפול ביולוגי חדש שלא נמצא בסל הבריאות והוא מוכח מחקרית כמסייע לסרטן שהיה לי, והם חשבו שיתאים לי. עשיתי בדיקת התאמה ואכן הטיפול התאים. לאחר מאמצים רבים הצלחתי להשיג אותו דרך הביטוח הפרטי שלי, ומאז שאני בטיפול, הממצאים הסרטניים הולכים וקטנים.
"להיות שמחה כדי לא לטבוע בייאוש"
עכשיו השיער כבר צומח, ובזכות הטיפול החדש יש לי תקווה לחזור לחיים שאני אוהבת. אני מרגישה ויודעת במאה אחוזים שזה יקרה. זכיתי ויש לי מעטפה אנושית שעוטפת אותי בהמון אהבה ואכפתיות, הכלה עידוד ותמיכה. זה מתחיל מהצוות הרפואי, ממשיך בילדיי היקרים והאהובים שלא עזבו אותי לרגע, הנכדים שלי שמתקשרים לשאול לשלומי ואם אני צריכה משהו, אפילו המחותנים שלי דואגים, גם בני משפחה קרובים ורחוקים, חברים וחברות.
תמורת כל זה אני מתחייבת להיות שמחה, ולעבור את זה עם הרבה תקווה כדי שלא אטבע בעצב או בייאוש. אני זו שמעודדת את כולם. הם יוצאים מחוזקים. אני נזכרת שבפעם הראשונה כשהמחלה חזרה שאלתי את האונקולוגית, "אז אני אמות מהמחלה הזו"?, כי אני לא רוצה למות. הרופאה הבטיחה לי שלא.
"סרטן שקשה מאוד לאבחן בשלבים מוקדמים"
ד"ר אורה רוזנגרטן, מנהלת היחידה לאונקולוגיה גניקולוגית במרכז הרפואי "שערי צדק", אומרת כי סרטן שחלה (Ovarian Cancer) הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים אולם מהווה את גורם התמותה הראשון בקרב גידולי מערכת המין הנשית. עד לאחרונה, שיעורי ההישרדות לחמש שנים בחולות אלו הייתה של פחות מ-50%.
ד"ר אורה רוזנגרטןבכל שנה מאובחנות כ-350 אלף חולות בסרטן השחלה ברחבי העולם, ובישראל בין 300 ל-350 חולות. כלומר, כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים צפויה לחלות בסרטן השחלה. בעקבות קושי באבחון המחלה (שאינה גורמת כאבים או סימפטומים ספציפיים אחרים) אבחון המחלה הוא לרוב בשלב מאוחר, ולכן קשה יותר להגיע להחלמה מלאה מהמחלה.
הסרטן נגרם כתוצאה מגדילה של תאים שאינם תקינים באחת השחלות או בשתיהן. בחלק מהמקרים ידוע כי הסרטן נגרם משינויים גנטיים מוכרים (בעיקר הגנים 1BRCA ו-2BRCA), אך לא ברור גם היום, מתי ולמה הגידול מתפתח גם בנשאיות של גנים אלה וגם בנשים שאינן נשאיות.
ד"ר אורה רוזנגרטן: "אבחון גנטי מוקדם – של נשאיות של מוטציה בגנים 1-2BRCA יכול להציל נשים מסרטן אלים זה. על ידי בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות מי נשאית למוטציות אלה. לכל אישה ממוצא אשכנזי מומלץ לעבור את הבדיקה"
התסמינים של סרטן השחלה אינם ייחודיים, וכוללים הפרעה בפעולות המעיים, בחילות, נפיחות בטנית ועוד. הגיל הממוצע של החולות הוא מעל 60, למעט אצל נשאיות של מוטציה בגן BRCA, שאצלן תיתכן הופעת המחלה בגיל צעיר יותר. מאחר שהתסמינים אינם יחודיים – הנשים (וגם הרופאים המטפלים), לרוב אינן מקשרות אותן להופעת סרטן. לפיכך רוב המטופלות מאובחנות בשלבים מתקדמים. בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בתחום וישנם טיפולים חדשים שמשפרים את הישרדות החולות ומעכבים את התפתחות הסרטן בצורה משמעותית.
רוב הנשים מגיבות היטב לטיפול בשלב האבחנה, אולם אצל מטופלות לא מעטות מופיעה חזרה של המחלה. חולות אלה נזקקות לטיפולים חוזרים ושונים מהקודמים ומאמץ רב מושקע בשנים האחרונות בפיתוח טיפולים יעילים חדשניים.
"בדיקת דם שיכולה לזהות נשאות של מוטציית BRCA"
הטיפול בסרטן שחלה מסתכם בדרך כלל בניתוח ובטיפולים כימותרפיים. במקרים המתאימים המטופלת תקבל גם טיפולים ביולוגיים. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים שבם הוכחה יעילות של טיפולים ביולוגיים חדשים, בתרופות שנוסו בתחילה על נשאיות למוטציות בגנים BRCA ואחר כך הוכחו כיעילים גם במקרים רבים נוספים של סרטן השחלה. טיפולים אלה יכולים להאריך את חיי המטופלות באופן משמעותי ובחלק מהמקרים אף לתרום לריפוי.
גם במצב של מחלה שכבר אינה מגיבה לטיפולים הכימותרפיים המוכרים חלו שינויים לאחרונה, עם הופעת תרופות מורכבות חדשניות – טיפולים מונחי מטרה, שמזהים שינויים ספציפיים בתאי הגידול ביחס לתאים הבריאים – ומאפשרים התבייתות של התרופה על תאי הסרטן, וכתוצאה מכך ליעילות טובה יותר של הטיפול ביחס לטיפולים הקיימים.
בנוסף, אבחון גנטי מוקדם – של נשאיות של מוטציה בגנים 1-2BRCA יכול להציל נשים מסרטן אלים זה. על ידי בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות מי נשאית למוטציות אלה. לנשים שנמצאו נשאיות למוטציות אלה מומלץ לעבר ניתוח כריתת שחלות מניעתי בסיום תכנון המשפחה (לרוב סביב גיל 40-35) כדי להימנע מתחלואה בסרטן השחלה.
האוכלוסייה היהודית אשכנזית היא אוכלוסייה שבה קיימת שכיחות גבוהה במיוחד לנשאות מוטציות אלה – ולכן לכל אישה ממוצא אשכנזי מוצע להיבדק לנשאות. הבדיקה היא בסל הבריאות, מבוצעת בכל אחת מקופות החולים ואין צורך בהפניה מיוחדת לבדיקה.
