בשיתוף מכון אברהמסון
"הגמילה באברהמסון הצילה אותי"
"בגיל 13 חליתי בסרטן הודג'קינס לימפומה, נטלתי כמעט 13 כדורים ביום, טופלתי גם בסטרואידים ועליתי 25 קילוגרמים במשקלי. כאן התחיל המאבק שלי בעלייה במשקל. עולה יורדת, עולה ושוב יורדת, כשאין דיאטה שלא ניסיתי", מספרת דאיה אלול (48), גרושה ואם לשלושה, מזכירת מנכ"ל, מראש הנקרה.
"לאברהמסון הגעתי בגלל השפעות גיל המעבר, ולא בגלל המשקל. סבלתי מגלי חום, עייפות, חוסר שינה, אי שקט וצרבות, שלא הצלחתי לישון בגללן. רופאת הנשים שלי, שאנחנו חברות טובות, המליצה בחום על אברהמסון. היא סיפרה שמטופלת שלה, סבלה גם מתופעות גיל המעבר ואברהמסון עשה לה ממש טוב.
"בגלל שהייתי חולת סרטן אסור לי ליטול הורמונים לטיפול גיל מעבר, והגמילה באברהמסון פשוט הצילה אותי. כשיצאתי מהטיפול לא האמנתי, אבל זה הוקוס פוקוס. שבועיים אחרי הגמילה כל התסמינים נעלמו. התחלתי לישון טוב, נעלם הדחף למתוק, חמוץ, מלוח והגוף שקט. שקט שאי אפשר להסביר, אלא לחוות. הגמילה החזירה לי את השליטה בחיי, ושחררה אותי מההתמודדות עם חשקים, מבוקר עד לילה".
היא מוסיפה ואומרת: "את אהבתי לבישול אני מנתבת היום לבישול בריא. נעלם הדחף לשוקולד, שלא יכולתי לעמוד בפניו. פתאום הבגדים עולים עלי וכייף לקנות בגדים. אני מקבלת ליווי מדהים מאברהמסון, והשירות ברמה גבוהה.
"חברה שלי, הגיעה בעקבותיי לאברהמסון, גם היא לא כדי לרדת במשקל, אלא בגלל גלי החום שנעלמו לגמרי. חברות נוספות שלי הגיעו לטובת הרזיה, וכולן בלי יוצא מן הכלל ירדו במשקל ומרוצות".
"אני הילדה הראשונה שעברה גמילה באברהמסון לפני 10 שנים"
"נגמלתי באברהמסון לפני 10 שנים כשהייתי בת 12. אנשים זוכרים אותי ממשפט שאמרתי בטלוויזיה ועד היום עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי: 'תחשוב שהייתי ככה ועכשיו אני ככה'. מה שיפה הוא שכבר עברו 10 שנים ונשארתי 'ככה' - רזה" מספרת הילי שרף (22), סטודנטית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ממגדל העמק.
"גדלתי בבית חובב חטיפים, מתוקים, בצקים ובמיוחד פיצות. לא אהבתי לאכול ירקות ופירות, ואכלתי רק טעים ומשמין. מגיל 5 הייתי מלאה, אבל רק כשהגעתי לחטיבת ביניים התחילו 'המבטים'. ספגתי הערות כמו 'תראי איך את נראית'. כשאכלתי ליד חברים, הם אמרו 'אולי את לא צריכה לאכול את זה?'. בשיעורי ספורט הרגשתי ממש לא נוח, כי הייתי יחסית גדולה לעומת החברות שלי. בכיתה ו' התחלתי עם דיאטות, סדנאות, דיאטנית. רציתי להיראות טוב כמו כל החברות שלי, במיוחד לכבוד בת המצווה שלי. בכל ניסיון, הצלחתי להפחית מעט משקל בחודש-חודשיים הראשונים, ואחרי זה לא הצלחתי להתמיד ועליתי בחזרה, אפילו יותר, עד שהגעתי למשקל 80 קילוגרמים.
"אבא שלי שנגמל בהצלחה מעישון באברהמסון, שמע שאפשר להיגמל גם מסוכר ומפחמימות ממכרות, והציע לי גמילה. בזמנו, אף אחד לא חשב שילדה בת 12 תצליח בגמילה, אבל ראינו ששום דבר אחר לא מצליח".
"בהכנה לפני התהליך היו לי חששות, במיוחד עבור ילדה שאוכל היה מרכז החיים שלה: האם עכשיו לא אוכל לצאת מהבית עם חברים? האם אצא עם החברים ולא אוכל? האם ארגיש שונה עוד יותר בעקבות הגמילה? פחדתי שארצה לאכול מאכלים שאני לא יכולה, או שיאכלו לידי. אבל למרות החששות הייתי במצב שאין לי מה להפסיד. לא הרגשתי נוח עם הגוף שלי, ולא רציתי להיות שונה".
לדבריה, אחרי טיפול הגמילה, הדחף למתוק ירד מאוד. אבל אז הגיע שלב ההתארגנות. "בהתחלה לא ידענו מה לעשות. היה צריך להתאים את הבית למעני. בנוסף לכל הקושי, לפני 10 שנים לא הייתה מספיק מודעות, ובסופרים לא היו מחלקות שלמות ללא סוכר או קמח לבן, כמו שיש היום. לולא ההורים שלי לא הייתי מצליחה. הם דאגו שלא יחסר לי דבר ועד היום יש לי אוכל שמיועד במיוחד בשבילי. אחרי שירדתי 5 קילוגרמים מאוד מהר בחודש הראשון קיבלתי מוטיבציה להמשיך, ובתוך פחות משנה ירדתי 25 קילוגרמים.
"לאורך השנים שמרתי על איזון. היום אני במשקל הכי נמוך שלי בין 50-52 קילוגרמים. זה אורח החיים שלי. בתחילת הקורונה גם התחלתי להיכנס לכושר וירדתי בהיקפים. אני אוכלת הכל רק בלי קמח וסוכר. יש לכל דבר תחליף: גלידות, פיצות, בורקסים, המבורגרים, פסטות. הכל נגיש ונוח.
"ירדתי 31 קילוגרמים. הגוף שלי השתנה, ותוך כדי הירידה במשקל הכל נעשה קל וטבעי. אני עושה הרבה ספורט, מרגישה קלילה ונמרצת. נפתחו בפניי דברים שלא יכולתי לעשות קודם, כמו לרכוב על אופנים, חדר כושר, אפילו לשחות שלא יכולתי קודם לכן, כי הלב שלי לא עמד בזה. לפני הגמילה סבלתי ממיגרנות קשות מגיל העשרה, והן נחלשו מאוד. בזכות הגמילה, חזרתי לטייל בטבע, והחלפתי את כל המלתחה שלי. גם הילדות, שבדיעבד סיפרו שהתביישו בי, גאות בי מאוד".
"מרגיש צעיר ב-20 שנים"
"אני נלחם יותר מ-30 שנה בעודף משקל, ללא שום הצלחה. ניסיתי דיאטות של הקופה, דיאטה דרך העבודה, ניסיתי גם לבד. בכל דיאטה ירדתי מעט במשקל ומהר מאוד עליתי בחזרה. תחושת התיאבון נשארה עם כל דיאטה, וכל הזמן נלחמתי עם עצמי ועם התיאבון" משתף יגאל ינאי (49), נשוי ואב לשלוש בנות, איש מחשבים, מקדימה שהגיע למשקל שיא של 135 קילוגרמים.
"בגלל המשקל העודף, לא הצלחתי כמעט לזוז. חשבתי פעמיים אם לקום מהספה, וכל דבר ביום יום הפריע לי. בהדרגה, כל ההרגלים שלי הפכו לעצלניים. היה לי קשה לקנות בגדים, להשתתף בפעילויות חברתיות בעבודה, או בטיולים משפחתיים שאני מאוד אוהב. המשקל נורא הגביל אותי והתחלתי להרגיש שונה מבחינה חברתית. קיבלתי המון הערות מהסביבה, בעיקר ריחמו עליי. גם נורא פחדתי מבחינה בריאותית. המדדים שלי הראו שאני בגבול העליון של סוכר, לחץ דם ושומנים בדם.
"במהלך טיול משפחתי, כמעט התעלפתי באחת העליות. הרגשתי שאני לא מסוגל יותר ושאני לא יכול להמשיך ככה. בהתחלה לא רציתי לעבור גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות. התקשיתי להיפרד באופן טוטאלי מהלחמים והמתוקים שאהבתי. כשהגעתי לגמילה באברהמסון לפני תשעה חודשים זה היה מתוך ייאוש מוחלט, צעד אחרון לפני ניתוח. אחרי הגמילה, הקושי להימנע מסוכר ומלחמים נעלם לחלוטין. ניטרלו לי את התיאבון שנלחמתי בו כל הזמן".
"היום אני נכנסת בראש מורם לכל מקום ומקרינה את הרגשתי הטובה החוצה"
"לפני שפניתי לגמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון לא הרגשתי שאני מכורה. שם ירד לי האסימון, והתברר לי למה אני רעבה כל הזמן", מספרת אדית יוקטאן, 44, נשואה ואם לשלושה, קוסמטיקאית, מצורן.
"תמיד הייתי רזה. לפני חמש שנים יצאתי לדרך עצמאית בעבודה והתחלתי לאכול. לפני קצת יותר משנה הצטרפתי לקבוצת ריצה. בצילומים ששלחו אליי, ראיתי מישהי שאני לא מכירה וגם לא מעוניינת להכיר. זו לא הייתה אני. עשיתי אינספור דיאטות, כוכבים, נקודות. אבל לא התחשק לי לספור נקודות, וגם לא רציתי לשקול את המנות שלי".
היא מספרת: "לפני שנה וחודשיים החלטתי לעבור גמילה באברהמסון, אחרי שראיתי כמה טוב הגמילה עשתה לחברה שלי. הגעתי לגמילה מאוד אופטימית עם רצון לשינוי. אחרי הגמילה, כשאני חושבת על אכילת חלה אני מדמיינת שהיא נדבקת לדפנות הקיבה שלי. פעם הייתי בוחרת מסעדות לפי הקינוחים, והיום אני לא נוגעת בסוכר. אוכלים סביבי קינוחים ואני אדישה.
"בזכות הגמילה ירדתי 13 קילוגרמים. אני מרגישה מצוין, וממליצה על התהליך לכל שמדבר איתי על המשקל ועל אורח חיים. אני מתרגלת פילאטיס ויותר קל לי לרוץ ולעשות כפיפות בטן. בעקבות הירידה במשקל החלטתי לעבור תהליך 'שיפור כללי'. היום אני נכנסת בראש מורם לכל מקום ומקרינה את ההרגשה הטובה החוצה. הביטחון העצמי עלה, אני מתלבשת יותר טוב, שלמה יותר, ואנשים מגיבים אליי בהתאם".
"היסטוריה ארוכה של דיאטות וניתוחים לקיצור הקיבה"
"התמודדתי עם היסטוריה ארוכה של דיאטות וניתוחים לקיצור קיבה. לפני כ-15 שנים עברתי ניתוח טבעת במשקל 165 קילוגרמים. ירדתי 10 קילוגרמים, אבל בגלל הקושי לאכול, התייאשתי מהר מאוד והעליתי את כל המשקל בחזרה. אחר כך עשיתי כמה דיאטות, ירדתי במשקל ושוב עליתי וחוזר חלילה. לפני 10 שנים, החלטתי לעבור ניתוח שרוול קיבה, כששקלתי 135 קילוגרמים. הניתוח הצליח וירדתי 25 קילוגרמים תוך זמן קצר, אבל המתוקים עדיין נשארו בראש שלי. ארטיקים, שוקולדים, מאפים, כל אלה עוברים בקלות בקיבה מצומצמת, ומהר מאוד עליתי במשקל", מספר גבי צור (50), נשוי ואב לארבעה, מלוד.
"לפני חודשיים, כשהייתי במשקל 119 קילוגרמים, החלטתי לנסות גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון. השינוי התחיל מיד כשיצאתי מהטיפול. ביקשו ממני להקפיד לשתות שני ליטר מים ביום, עד שהגעתי הביתה שתיתי בקבוק מים שלם, כאשר לפני כן בקושי שתיתי מים. לא הייתי רעב, הלכתי לישון ולמחרת אכלתי ארוחת בוקר לפי התפריט. מאז אני לא רעב במיוחד. אני אוכל טוב ומרזה. לא נוגע במתוק וגם לא מתחשק לי.
"בזכות הגמילה, ירדתי כבר 19 קילוגרמים וקל לי עם אורח החיים הזה. כשאני הולך לאירועים, אני לא שותה אלכוהול וגם לא שתייה מתוקה. אני שותה מים ואוכל מעט בשר, סלט עם טחינה ומרגיש מפוצץ. כשבא לי להתפרע אני אוכל פרי וזה מספיק לי. אני שבע וטוב לי. היעד שלי הוא להגיע ל-85 קילוגרמים. לאט לאט מהדק את החגורה. שמח וגאה שהצלחתי ושאני בדרך הנכונה. מרגיש יותר חופשי בהליכה, לא מתנשם ומתנשף".
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 09:13, 13.03.22
