מנכ"ל ער"ן דוד קורן ממליץ כיצד להתמודד עם חרדה
(צילום: משי בן עמי)
המטחים לדרום ולעבר יישובי הצפון שלא היו מורגלים לירי רקטות בשנים האחרונות, הביאו לעלייה בפניות למוקדי העזרה הנפשית. מתי מדובר בתחושות חרדה רגילות ומתי המצב הנפשי עלול לפגוע בתפקוד?
מהי חרדה?
מדובר במצב המוביל לפגיעה תפקודית: אנשים אינם מצליחים לישון, סובלים מירידה בתיאבון, מתח שרירים גבוה, דריכות, פגיעה בריכוז וקושי לתכנן. הפגיעה היא בכל הפעולות שבהן אנו מבצעים בקלות, מה שעלול להעיד על כך שהפחד עובר את גבול הנורמה.
קראו עוד:
איך אדע שהחרדה חריגה?
התקף חרדה משמעותי גורם לפגיעה תפקודית ולפגיעה משמעותית בשגרה, גם כאשר חולף זמן מהאיום הממשי והאדם נמצא בסביבה בטוחה כשמרבית אלה שסביבו אינם חרדים או חוששים באופן ניכר.
"חשוב לזכור שמדובר בתגובה נורמלית לאירוע לא נורמלי" מסביר ד"ר שי חן גל, "זה צפוי שרבים יפגינו סימני חרדה ומצוקה. בכל מקרה, ניתן לשקול להיעזר באחד מקווי הסיוע או באנשי מקצוע, ובינתיים לדבר, לא להיות לבד, לבצע פעילות גופנית ולשמור על השגרה ככל האפשר".
כיצד מתבטאת חרדה אצל ילדים ומבוגרים?
ד"ר חן-גל, פסיכולוג קליני וחוקר מצבי חרדה, מסביר כי סימני חרדה בקרב ילדים באים לידי ביטוי כקשיי שינה, קושי להיפרד מההורים, שינוי בתיאבון- אכילת יתר או הימנעות מאכילה; אי שליטה בצרכים: עצבנות ואלימות; התקפי בכי; הסתגרות וכי כל שינוי התנהגותי משמעותי עלול להעיד גם כן על חרדה. אצל מבוגרים החרדה תבטא בעיקר כקשיי שינה, עצבנות, רגישות לרעשים ושינוי בהרגלי האכילה.
מה ניתן לעשות במצב שבו החרדה מתפרצת?
"ההתמודדות הראשונה היא באמצעות קיומה של שגרה תקינה ככל האפשר", מסביר הפרופ' הדר שלו, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי סורוקה, "שמירה עליה מגנה עלינו ומחזירה שליטה וביטחון. חשוב לשמור על תזונה בריאה, שינה ותפקוד חברתי ותעסוקתי ככל האפשר. כל אלה עוזרים להעביר מסר למוח שהסביבה בטוחה ואפשר להתמודד עם איומים. במקביל, ניתן לפנות למוקדי הסיוע ובעת הצורך גם לאנשי מקצוע – פסיכולוגים או עובדים סוציאליים שידעו לאתר מצבי חירום ולהפנות. במקרים קיצוניים או מתמשכים צריך לפנות לרופא המשפחה, או במקרים חמורים אפילו לחדר המיון".
האם כדאי לקחת תרופות?
לדברי חשוב לעשות זטת מול רופא משפחה או פסיכולוג או פסיכיאטר. "המטרה של הטיפול התרופתי היא לתת הגנה מתמשכת מפני חרדה מציפה, וגם לטפל בסימפטומים המשניים כמו הירידה במצב הרוח.
"כשלוקחים תרופת הרגעה, פוגעים בתפקוד המוחי וביכולת לבצע עיבוד קוגניטיבי עצמי לאירוע. מחקרים רבים מראים שנטילת תרופות הרגעה בשלב הראשון מעלה את הסיכון להפרעה פוסט-טראומטית. כן חשוב לא להתעכב בטיפול בחרדה. ככל שנשארים יותר זמן בחרדה, קשה יותר לבצע בקרה לתהליכים, והמצב עלול להחמיר".
הוא מוסיף ואומר כי אם אתם מרגישים שאתם או מישהו בקרבתכם סובל מתסמיני חרדה הנמשכים מעל 48 שעות וגורמים לפגיעה בתפקוד, יש לפנות לרופא המשפחה, לעובדת סוציאלית, לפסיכולוג או לפסיכיאטר בהקדם האפשרי.
לאלו מוקדי סיוע ניתן לפנות?
- בשיתוף משרד העלייה והקליטה נפתח הקו המיוחד לעולים בשפות בטלפון כוכבית 3201.
- קו הסיוע של עמותת נט"ל תוגבר ויפעל לטובת כל מי שזקוק לתמיכה וסיוע נפשי ב-1-800-363-363.
- מרכזי החוסן בגליל פתחו קווי טלפון למתן עזרה ראשונה נפשית בשפה העברית במספר 04-6900603 ובערבית 047702652.
- שירותי בריאות כללית פתחו מוקד תמיכה וסיוע נפשי למצבי דחק ולחץ שמספרו 03-7472010.
- מכבי שירותי בריאות פתחה קו סיוע שמאויש בידי עובדות ועובדים סוציאליים במספר 076-8173621 או במוקד מכבי ללא הפסקה 3555*.
- המוסד לביטוח לאומי אישר מימון סיוע בנפגעי חרדה גם באמצעות טיפולים מקוונים (זום) כדי לאפשר שהייה במרחבים המוגנים או בסמוך להם ככל שיידרש. מטרת הטיפולים לתמוך רגשית ולתת כלים להתמודדות עם מצבי דחק, והם ניתנים על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שמומחים בטיפול בטראומה. במרחב הדרומי הטיפולים ניתנים על ידי מרכזי חוסן. במרחב הצפוני הטיפולים ניתנים במרכז "משאבים". הסיוע כולל עד 12 טיפולים פסיכולוגיים (במידת הצורך, יאושרו טיפולים נוספים) וכן טיפולים אישיים, המותאמים לילדים ולמשפחות. לרשימת מרכזי הסיוע - לחצו כאן.
בהכנת הכתבה השתתפה הדר גיל-עד
