חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון יותר מ-6,800 פצועים חדשים. נדגיש כי מספר זה כפול מהמספר שבידי צה"ל (3,202 פצועי מלחמה), משום שהוא כולל שוטרים, אנשים שב"כ וגם חיילים שלא נפצעו בהכרח בנסיבות המלחמה. סגנית ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, ציפי פלדמן, העריכה היום (ב') בשיחה עם ynet ש"עד סוף השנה יוכרו כ-20 אלף פצועים חדשים". צפו בריאיון איתה:
ריאיון עם ציפי פלדמן, סגנית ראש אגף השיקום
(צילום: איציק חנית)
לדברי פלדמן, אנשי אגף השיקום מגיעים לפצועים בבתי החולים כדי לסייע להם למצות את זכויותיהם: "מי שהגיע לחדר מיון או התאשפז, אז בוודאי אנחנו מגיעים אליו באופן יזום, פוגשים אותו, מתחילים איתו את התהליך ונותנים את כל המענים. מי שהתגובות הנפשיות מגיעות אצלו בשלב יותר מאוחר, הוא לא תמיד יודע מה הוא מרגיש ומה עובר עליו. לפעמים עוברות שנים של השלכות הלחימה".
היא ציינה שהבירוקרטיה שדרכה עוברים הפצועים נחתכה: "דברים השתנו בשנים האחרונות וביתר שאת מאז תחילת המלחמה. מי שנפצע בזמן המלחמה, הדברים הם ברורים שחור ולבן, הא מקבל כל מעטפת שהוא צריך. אם זה טיפולים לו, אם זה טיפולים לבני המשפחה, אם זה מעטפת כלכלית". עוד סיפרה כי אגף השיקום מטפל כיום עדיין בבקשות של אנשים שלחמו ביום כיפור.
אגף השיקום בשיתוף עם ארגון נכי צה"ל יוצא בקמפיין שקורא לפצועים והפצועות שטרם עשו זאת לקבל סיוע ולבדוק את זכויותיהם. בין היתר פועל קו תמיכה נפשית "נפש אחת" 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע במספר 8944*. בחודשים האחרונים גייס אגף השיקום יותר מ- 400 מטפלים רגשיים חדשים במערכת. כ-2,000 בני משפחה של פצועות ופצועים מקבלים טיפולים רגשיים במסגרות שונות.
מבין הפצועים החדשים שנקלטו באגף השיקום מאז 7 באוקטובר 71% הם חיילי מילואים. מחציתם (51%) צעירים עד גיל 30, 351 פצועות מהוות 5% מהנפגעים. מפרוץ המלחמה נקלטים מדי חודש יותר מ-1,200 פצועים חדשים. 303 פצועים ופצועות עדיין מאושפזים בבתי החולים, 9% מהם מוגדרים במצב בינוני, 6% מוגדרים במצב קשה. 42% מהפצועים סובלים מפגיעות בגפיים, ו-21% מתגובות נפשיות ופוסט טראומה. כאמור, נתונים אלו גבוהים בהרבה מנתוני צה"ל שלפיהם 501 חיילים נפצעו קשה מתחילת המלחמה ועוד 2,701 במצב קל ובינוני.
למתמודדי נפש ופצועי פוסט טראומה מוצע מגוון רחב של שירותים: הוקם מערך ניידות של צוותי משבר נפשי שיוזנקו להעניק סיוע ראשוני במידת הצורך. נפתחו שש חוות שיקומיות בפריסה ארצית. במסגרות ה"בתים הבטוחים" למניעת אשפוז מטופלים 102 מתמודדי נפש; ב"בתים מאזנים" מטופלים 243 מתמודדי נפש. נוספו קבוצות טיפול באוויר הפתוח עם יותר מ-400 מטופלים. כמו כן מוצעים טיפולים אלטרנטיביים שונים שבהם נעזרים יותר מ-3,000 מטופלים.
עוד בטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל" טיפל אגף השיקום ביותר מ-60 אלף נכי צה"ל, 25% מתוכם פגועי ראש ונפש, מהם כ-8,000 מתמודדים עם פוסט טראומה.
את יכולה להבטיח לי שלא יהיה עוד איציק סעידיאן?
"אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שלא יהיה איציק סעידיאן כזה".
זו מלחמה עם המון פצועים, חבר'ה צעירים עם הרבה קטיעות. איך עובדים איתם על השיקום הזה ועד שהם עומדים על הרגליים?
"המטרה של השיקום היא להחזיר את הפצועים למקום הכי קרוב שהם יכלו להיות בו אילולא אותה פציעה, בהינתן המצב החדש, ללמד אותם להסתגל ולחיות ובכל זאת לממש את הפוטנציאל שלהם. מתחילת המלחמה הבנו שפקטור משמעותי הוא בני המשפחה ולכן גם בני המשפחה מקבלים מאיתנו סיוע. אם הם צריכים ללוות אותו בזמן האשפוז, הם מקבלים את המעטפת שכוללת טיפולים גם רגשיים עבור ההורים ועבור הילדים או בת הזוג. כל מה שצריך כדי שהפצוע יוכל להתפנות בעצמו לשיקום שלו הפיזי. מינינו לכל פצוע אשת קשר אישית שמלווה אותו, דואגת לכל צרכיו במהלך השיקום".
ציפי פלדמן סיפרה שבאחרונה הוקמה ועדה משותפת לאגף השיקום ולמשרד הבריאות, בין היתר על רקע המצוקה הקשה בתחום הפסיכיאטריה: "זה לא סוד, יש מצוקת פסיכיאטרים במדינת ישראל. אנחנו מדברים על אלף ומשהו פסיכיאטרים שצריכים לכסות את כל הצרכים של כל מדינת ישראל, אגב לא רק פצועי לחימה - כל תושבי מדינת ישראל. לכן, יש הבנה שצריך לעשות פה משהו מערכתי והרבה יותר רוחבי ולהיערך באופן הרבה יותר טוב. בסוף השמיכה היא אחת והיא צריכה לכסות את כל הצרכים".
