אחרי 106 יום, קצין הרפואה של גבעתי, סרן ד"ר ראמי שייח, יצא מעזה להתרעננות של כמה ימים. בריאיון ל-ynet Live הוא מספר על הימים הקשים בשטח, ועל ההחלטות של הצלת חיים תחת אש. צפו בריאיון:
ראיון עם קרפ"ח גבעתי
(צילום: ירון ברנר)
מה עבר עליך בבוקר של פרוץ המלחמה?
"אירועי בוקר 7 באוקטובר תפסו את כולם בהפתעה. אני הייתי בבית והגעתי כמה שיותר מוקדם לחטיבת גבעתי, כשאף אחד עוד לא הבין מה קורה. התחלנו להתכונן, כי הבנו שזה אירוע מאוד גדול. רוב המפקדים מכל רחבי הארץ כבר התחילו לצמצם לדרום ולהגיע ליישובים בעוטף. כשהגעתי לפה עליתי עם אחד המפקדים של החטיבה, הסמח"ט, ועם כמה קצינים והגענו כבר ליישובי העוטף. יחד עם לוחמי החטיבה היינו שם כל היום כדי לנטרל כל מחבל שפגשנו".
היית הרבה מאוד זמן בתוך השטח עצמו, הצלת רבים, אבל נתקלת גם במוות לצערנו. ספר לנו קצת על הרגעים האלה בשטח, איזה רגע אתה נושא איתך משם?
"אני רוצה להגיד שכמובן אני נמצא כקרפ"ח בשטח, אבל יש לי גם עשרות רופאים ופרמדיקים שעכשיו נמצאים שם עם הכוחות הלוחמים. עם כל פלוגה יש שם מטפל בכיר, או רופא או פרמדיק והם צמודים לכל פעולה. זאת אומרת, כל חייל שנשרט מקבל טיפול תוך דקות ספורות".
2 צפייה בגלריה
סרן ד"ר ראמי שייח. "כל מי שאנחנו מצליחים להציל, וחוזר למשפחה שלו, זו תחושת סיפוק גדולה"
(צילום: אחיטוב ש)
"השהייה בשטח מחזירה אותי לרגע אחד. במהלך מבצע לוגיסטי חטפנו פצמ"רים שהגיעו מהאויב במהלך הפעולה עם החטיבה הצפונית. שם הגעתי ראשון לפצוע והיה לי ממש קשה, כי הכרתי אותו, והייתי חייב במקביל לטפל גם בעוד פצוע. ההחלטה מתי לעזוב פצוע אחד וללכת למישהו אחר, היא קשה. בסופו של דבר נאלצנו לקבוע את המוות שלו, וזה היה מאוד קשה, כי אנחנו רגילים להצלחות. הצוותים הרפואיים שלנו הצילו הרבה חיילים שנפצעו קשה, הצלחנו להציל פצועים מאוד קשים, כי נתנו להם דם ממש בשטח, וזה משנה את המשוואה. כל מי שאנחנו מצליחים להציל וחוזר למשפחה שלו, זו תחושת סיפוק גדולה".
כמה אירוע כזה כמו שתיארת עכשיו של מישהו שאתה מצליח להציל ומישהו שלא, מכתיב את המציאות בשטח?
"זה משפיע על הלוחמים ועל רוח הלחימה, ללא ספק. הלוחמים יודעים שיש להם גב, הם יודעים שאם קורה משהו אז הרופא או הפרמדיק נמצא איתם, והוא ייתן הכול. זה נותן תחושה טובה ומרים את המורל של הלוחמים. זה מאוד חשוב בעיניי".
"זו תחושת סיפוק שאתה שם בשביל האנשים שלך שנלחמים. כקצין רפואה, אני בסוף מתכלל את הדבר הזה, ובאמת אחוז החיילים שאנחנו מצילים מהפצועים הוא גבוה מאוד"
כמה זה משפיע עליך אישית?
"לא דמיינתי שאני אהיה בסיטואציה כזו. למרות שהייתי בהרבה מבצעים שעשינו, אבל זה לא דומה לשום דבר. זו תחושת סיפוק שאתה שם בשביל האנשים שלך שנלחמים. כקצין רפואה, אני בסוף מתכלל את הדבר הזה, ובאמת אחוז החיילים שאנחנו מצילים מהפצועים הוא גבוה מאוד, ובסוף רבים גם חוזרים ללחימה. אני מאוד גאה בהם".
