הרשתות החברתיות בכלל וטיקטוק בפרט מהוות מקום מפלט עבור ילדים ובני הנוער רבים שמחפשים מפלט מחיי היומיום וקצת אסקפיזם. אך לצד הריקודים, המתיחות, הסיפורים מסביב לעולם והמשחקים, בטיקטוק צברו תאוצה בשנים האחרונות אתגרים רבים. חלקם חביבים וקלילים לביצוע - אך השאר מהווים סכנה משמעותית לבריאות הציבור - ועלולים להוביל אפילו למקרי מוות. כך למשל, רק השבוע אושפז נער בן 15 בבית החולים אסותא באשדוד כשהוא סובל משטפי דם בגלל אתגר הקרוסלה.
"אתגר הקפיצה": עלול לגרום לפגיעות ראש ולנכות משמעותית. ארכיון
מאז החלו האתגרים להתפשט ברחבי טיקטוק, בעולם כולו - וגם בישראל - דווח על עשרות אם לא מאות מקרים של אשפוזים - וגם על מקרי מוות. מנעד האתגרים והאשפוזים הנלווים להם רחב, ובין היתר דווח על נערים שהגיעו לבתי החולים עם פגיעות ראש, פרכוסים, אובדן הכרה, הקאות, שברים בגוף, פגיעה בראייה עד כדי עיוורון, הזיות, בעיות שמיעה, הרעלות, דימום מוחי - וקריסת מערכות.
אלה חלק מהאתגרים המסוכנים שצברו תאוצה בשנים האחרונות:
"אתגר החנק"
בשנים האחרונות רץ בטיקטוק "אתגר הבלאקאאוט", שמוכר גם בשמות "אתגר העילפון" או "אתגר החנק". אותו אתגר מעודד את הצופים לעצור את נשימתם לכמה שיותר זמן - לעיתים אפילו באמצעות כך שהם תולים את עצמם. החנק עלול לפגוע בגרון, ברקמות ובכלי הדם של הצוואר, להוביל להתקף לב או דום לב, לגרום לנזק מוחי, הקאות, איבוד הכרה - ואפילו למוות. אך למרות הסכנות הברורות מאוד של האתגר, והעובדה שהוא יכול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ואף למוות - ילדים ונערים רבים בעולם החליטו לנסות אותו.
לפני כשנתיים פרסם "בלומברג" האמריקני תחקיר מקיף שערך על האתגר, במטרה לבחון אם טיקטוק פעלה מספיק נגד אותו אתגר מסוכן - שהוביל למותם של ילדים ונערים ברחבי העולם. לפי התחקיר, במהלך 18 החודשים שנבדקו - האתגר הוביל למותם של לפחות 15 ילדים בני פחות מ-12, ולפחות חמישה נערים בני 13-14.
האתגר לא פסח כאמור על ישראל, ולפני כשנתיים הובהלה לטיפול נמרץ בבית החולים אסותא באשדוד ילדה בת 11 - שאיבדה את הכרתה לאחר ניסיון לבצע את האתגר בזמן שהייתה בבית הספר. "חשבתי שזה מגניב, משהו שצריך לנסות, הרבה חברות וחברים מסביבי ניסו", היא סיפרה אז. "תוך זמן קצר התעלפתי ונפלתי על הראש. כולם נבהלו. הזמינו אמבולנס והביאו אותי לבית חולים. מאוד פחדתי. אני לחלוטין מצטערת ומתחרטת שעשיתי את זה".
ד"ר מג'ד זייד, מומחה לנוירולוגיה ומחלות מוח באסותא מרכזים רפואיים, הסביר כי "מדובר באתגר בעל סכנה גבוהה מאוד. למעשה, אדם שעוצר את הנשימה שלו גורם לתהליך של חוסר חמצן למוח. מצבים כאלה, ככל שעובר הזמן, עלולים לגרום לנזק מוחי". לדבריו, "תאי מוח זקוקים לחמצן באופן קבוע, וכשיש מחסור התא נכנס למצוקה ולאט לאט מגיע לתהליך של נזק בלתי הפיך - ואז הוא מת.
ד"ר מג'ד זייד"ככל שמתים יותר תאים במוח - הנזק גדול יותר", הדגיש ד"ר זייד. "לכן, כשאנחנו עוברים תהליך של חנק בהתחלה יש התעלפות, ואז אם הוא מתמשך ולא מגיע חמצן למוח יותר משלוש דקות - יכול להיגרם נזק בלתי הפיך". עוד הסביר ד"ר זייד כי "המוח שלנו הוא רקמה מאוד רגישה והתאים שם לא מתחדשים, לכן ברגע שיש נזק כזה - אי-אפשר לחדש את התאים האלה, אי-אפשר לבנות רקמת מוח.
"רוב האנשים שעוברים תהליך של חניקה יכולים להיכנס למצב של קומה", הוסיף. "זה מצב שבו האדם לא מתקשר עם הסביבה או לא בהכרה במשך תקופה ממושכת - שיכולה להימשך שנים על גבי שנים, מה שנקרא צמח. במקרי חנק של בין שלוש לחמש דקות ניתן לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך. הסימנים הראשונים של הנזק יכולים לבוא לידי ביטוי בפרכוסים, בעיות זיכרון, בעיות תפקוד קוגניטיבי ושיתוק".
"בנוסף, עצם הפעולה של החנק גורמת ללחץ משמעותי על העורקים המרכזיים שמגיעים למוח", אמר ד"ר זייד. "ברגע שמפעילים לחץ על העורקים האלה, שהם די רגישים, ניתן ליצור קרע בדופן של העורק מבפנים. הקרע הזה יכול ליצור קרישי דם שעלולים לעלות לכיוון המוח עם זרם הדם ולחסום עורקים. במצב כזה עלול להיגרם שבץ מוחי בגיל צעיר".
הוא הדגיש: "אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו משותק לכל החיים, מרותק לכיסא גלגלים, או במצב של צמח - בשביל משחק או טרנד. יתרה מכך, אף אחד לא מאחל לעצמו מוות - אז למה לעשות את זה? חשוב שנהיה ערניים ונשים לב לדור הצעיר". עוד הסביר ד"ר זייד כי "פעולת המחנק ממכרת מאוד. היא גורמת לאופוריה ולמעין הרגשה טובה, והרבה אנשים מפתחים התמכרות לתחושה הזו - בדיוק כמו שמתמכרים לסמים. לכן יש לשים לב לדגלים אדומים, לסביבה, לחברים ולמשפחה - ואם מישהו מדבר על זה או מזכיר את הנושא הזה - להתערב מיד כי ייתכן והוא מכור ואולי אפילו בסכנת חיים משמעותית".
טיקטוק מנסה להילחם באתגר המדובר, בין אם באמצעות חסימת חשבונות של ילדים ובני נוער שמפרסמים זאת ובין אם באמצעות הסרת סרטונים קשורים, אך רבים מצליחים לעקוף את האלגוריתם האוטומטי של הפלטפורמה - ולהמשיך להפיץ בעולם את האתגר המסוכן.
כיום, אם תחפשו בטיקטוק את שם האתגר, הרשת תוביל אתכם לעמוד שכותרתו "הבטיחות שלך חשובה", ומתחת כתוב: "חלק מהאתגרים המקוונים יכולים להיות מסוכנים, מטרידים ואפילו מזויפים. חשוב ללמוד לזהות אתגרים מזיקים כדי שתוכל/י להגן על הבריאות והרווחה שלך". כמו כן, טיקטוק מאפשרת שיחה ישירה מתוך האפליקציה לקו החם של מוקד 105, מרכז לאומי לקבלת פניות ודיווחים מהציבור ולמתן מענה מקצועי בנוגע לפגיעות, אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון, ולקו החם של ער"ן, 1201, שנועד להעניק עזרה נפשית. בנוסף, טיקטוק קוראת למשתמשים "לעצור ולחשוב על מה שראית" לפני קבלת ההחלטה.
"משחק הקרוסלה"
טרנד נוסף שצבר לאחרונה תאוצה בטיקטוק הוא "משחק הקרוסלה", שבו המשתתפים, ילדים ובני נוער, מסתובבים בקרוסלה במהירות רבה - כשראשם מושען לאחור אל מחוץ למתקן. אך טרנד זה, שעלול להישמע תמים ונחמד כיוון שמדובר "רק" במשחק ילדים - עלול להיות בעל נזק חמור ובלתי הפיך. כך למשל, רק השבוע אושפז נער בן 15 בבית החולים אסותא באשדוד כשהוא סובל משטפי דם. "בקלות יכול היה להיגרם לו נזק קיצוני, שממנו עלול היה לסבול במשך שנים", הדגישו בבית החולים.
ד"ר נוי כהן, סגן מנהלת מלר"ד ילדים בבית החולים, סיפר כי הנער סבל משטפי דם ומנפיחות בפנים. "הוא סבל משטפי דם בעיניים, פטכיות (שטפי דם קטנים) בפנים עם נפיחות משמעותית. בשיחה חוזרת עם האם התברר שהאירוע היה חלק ממשימת טיקטוק", אמר. "למזלו האירוע הסתיים ללא נזקים. חשוב לי לפנות מכאן לכלל ההורים - כדי להשגיח על אתגרי הטיקטוק שאליהם נחשפים הילדים ושאותם הם מבצעים. אירוע כזה של סיבוב במהירות גבוהה בקרוסלה כאשר הראש בחוץ ללא שליטה וללא בקרה יכול לגרום לחבלת ראש, דימום תת-לחמיתי/עיני, פגיעה מוחית - ואף להסתיים בדימום מוחי ומעבר לכך".
"בהייה בשמש חצי שעה"
אתגר מזיק נוסף שצץ בשנה האחרונה, שלטענת אלו שמתיימרים להציג את עצמם כ"מומחים" בטיקטוק מהווה דווקא סגולות רפואיות, הוא חצי שעה של בהייה בשמש. לדברי אותם "מומחים", הסתכלות ישירה זו לתוך השמש מטעינה את הגוף באנרגיה סולארית ומעניקה, כאמור, סגולות רפואיות נוספות. אך לרחל בת ה-25 האתגר הסתיים באסון - ונגרם לראייתה נזק בלתי הפיך.
לאחר שביצעה את האתגר, מתוך ציפייה לתוצאות רפואיות טובות, ראייתה התחילה להיטשטש - וכתם שחור הופיע דרך קבע בשדה מרכז הראייה שלה. "חשבתי בהתחלה שזה משהו חולף ובכלל לא קישרתי את זה לשמש", סיפרה אז. אך שבוע לאחר מכן היא הגיעה למיון עיניים בבית החולים איכילוב. ד"ר גלעד פיינברג ערך לה בדיקה ראשונית, שמיד עם קבלת תוצאותיה הזעיק את פרופ' דינה צור, מנהלת המרכז למחלות ניווניות של הרשתית במערך העיניים באיכילוב.
"בעיניה של רחל נוצרו כוויות במרכז הרשתיות שגרמו לנזק בלתי הפיך", תיארה אז פרופ' צור. "רשתית העין רגישה מאוד לאור, ולכן היא עלולה להיפגע מקרינה ישירה של קרן לייזר למשל או מקרינה ישירה ממקורות אחרים, כמו מהשמש". היא הוסיפה כי הנזק בא לידי ביטוי בכך שהראייה של רחל ימינה ושמאלה נשמרה, אבל היא איבדה את מרכז שדה הראייה. "אם היא תעמוד מולי, היא לא תראה חלק מהפנים שלי, כך יהיה גם כשתקרא, כשתצפה בסרט, כשתעבוד מול מחשב, היא תראה חלקית בלבד, רק מהצדדים כי יכולת המיקוד שלה אבדה לה לתמיד, וכך גם איכות חייה", אמרה.
"מתיחת הביצה - eggprank"
אתגר הטיקטוק הנוכחי נראה תמים ומשעשע לצופה מהצד, אך המומחים הדגישו כי עלולות להיגרם חבלות ראש וזיהומים בעקבות ביצועו. האתגר, שזכה ליותר ממיליארד צפיות בטיקטוק - נקרא "מתיחת הביצה, eggprank", ובמהלכו הורים מצלמים סרטונים שבהם הם נראים שוברים ביצים חיות על ראשי ילדיהם.
5 צפייה בגלריה
ניפוץ ביצה על הראש עלול לגרום לחבלת ראש ולהדבקה בחיידקי שיגלה וסלמונלה
(צילום מסך: מתוך יוטיוב)
בסרטוני טיקטוק נראים בדרך כלל אחד ההורים עם ילדו הקטן במטבח. ההורה לוקח ביצה טרייה שלמה, מודיע לילד שהם הולכים לשבור אותה, אך במקום לעשות זאת על השיש, במחבת או בקערה - מנפץ את הביצה על ראשו של הילד, לפני שהוא מרוקן את תוכנה לקערה. תגובות הילדים לפעולה משתנות. רבים מהם נראים מבוהלים, המומים או פורצים בבכי. בחלק מהסרטונים נראה הילד מתרחק מהמקום, באחר הוא מנפץ ביצה בחזרה על ראשו של ההורה.
המשתמשים רואים במעשה סוג של הלצה, אך רבים מהגולשים הגיבו בדאגה וטענו שהילדים המוצגים נפגעים או מושפלים. בנוסף, ניפוץ ביצה על הראש עלול לגרום לחבלת ראש, לרוב מינורית, אך גם להדבקה בחיידקי שיגלה וסלמונלה שמצויים על גבי קליפות הביצים. מדובר בחיידקים צואתיים, הגורמים לרוב למחלת שלשולים מימיים או דמיים. אצל אוכלוסיות בסיכון – תינוקות, קשישים או נשים בהיריון - החיידקים עלולים לגרום למחלה קשה וקטלנית.
"בצפייה בסרטונים הללו, אני חש שהמציאות עולה על כל דמיון, והרצון ללייקים מתעלה על כל היגיון", אמר ד"ר ליאור אונגר, מומחה לנוירוכירורגיה ורפואת כאב במרכז הרפואי שיבא. "הורים סבירים לא אמורים לנפץ על ראשי ילדיהם שום דבר, גם לא ביצים. אף שהסיכוי לפגיעה פיזית קטן, בכל פעם שכף יד גדולה מטיחה חפץ בראש רך של ילד, יש סיכון לחבלת ראש, ואף לפגיעה רגשית - כפי שרואים בתגובותיהם של הילדים. מיותר לומר גם, שבעיניי, זה כלל לא מצחיק".
"אתגר הקפיצה"
טרנד זה הגיח לרחבי העולם בתחילת שנת 2020, אך למרות הנזקים הרבים - עדיין ניתן להיתקל בו בעת גלילה בטיקטוק. ב"אתגר הקפיצה" משתתפים שלושה נערים שעומדים בשורה וקופצים בבת אחת. בעת שרגלי המשתתף האמצעי נמצאות באוויר, השניים האחרים מנסים להכשילו במטרה להפיל אותו לקרקע. או אז, במקרים רבים, הקופץ האמצעי מאבד את שיווי המשקל, נופל לאחור - וראשו נחבט בקרקע.
ברחבי העולם דווח רבות על בני נוער שסבלו מפגיעות ראש, צוואר וגב. מומחים הזהירו שהתרגיל עלול לגרום גם לדימומים מוחיים, קריעה של עמוד השדרה ונכות. אותו אתגר מסוכן - שעלול לגרום לנכות משמעותית - הגיע גם לישראל, ובשנת 2020 אושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים נער בן 15 שסבל מפרכוסים ומחבלת ראש קשה.
משרד החינוך פרסם אז המלצה לבתי הספר לקיים שיחות הסברה על הסכנות שבאתגר זה. באיגרת מיוחדת שפרסם השירות הפסיכולוגי-ייעוצי צוין כי מדובר באתגר מסוכן שעלול להביא לפגיעות ופציעות חמורות ביותר עד לכדי אשפוז. "השיח הכיתתי צריך להדגיש את הסכנה שקיימת בהשתתפות במשחקים מסוכנים לצורך צבירת לייקים או עידוד חברתי - ואת המסר כי העברת סרטונים אסורה ומסוכנת, שכן יש למנוע את חשיפת המשחק ואת עידוד החיקוי", נכתב.
"אגוז מוסקט"
סרטונים רבים שפורסמו בטיקטוק קראו לילדים ונערים להשתתף באתגר של שתיית כמות גדולה של אגוז מוסקט, ולשתף את ההשפעות שלו עליהם, שכללו בין היתר הזיות, בעיות ראייה ושמיעה וישנוניות. הסרטונים, שהופצו תחת התיוג "nutmeg", צברו תאוצה - וגרמו לנערים וילדים ברחבי העולם להתנסות בכך בעצמם. אך למרות שניתן לחשוב כי מדובר באתגר תמים, שכולל "בסך הכול" שתיית מילקשייק - הוא עלול לגרום לקריסת מערכות ואף למוות.
אותו אתגר, כמו רוב הטרנדים בטיקטוק, הגיע גם לישראל, ובשנת 2020 אושפזה במרכז שניידר לרפואת ילדים נערה בת 14 שהשתתפה באתגר. הנערה הופנתה לבית החולים לאחר תחושה של הזיות נוירולוגיות, אי-שקט ודופק מאוד מהיר שהגיע עד 170. "מדובר בחומר שמתחיל להשפיע בין שלוש שעות לאחר השימוש בו ועד 72 שעות. הוא משפיע על מערכת העצבים כמו תוקפנות, משפיע על קצב הדופק וגורם לישנוניות", הסבירה אז ד"ר קרן שחר-ניסן. "הוא גורם ללחץ דם גבוה ועלול להוביל לקריסת מערכות. יש דיווחים בספרות על ילדה בת 8 שהורעלה מזה למוות".
"אתגר ברבי"
בקיץ אשתקד עלה בטיקטוק הפתיח לסרט המדובר "ברבי", שבו נראית השחקנית הראשית מרגו רובי, שגילמה את הדמות, כשהיא חולצת את נעלי העקב שלה, כשמנח כפות הרגליים שלה בצורת קשת, ממש כמו הבובה. עשרות אלפי ילדים ובני נוער ניסו לחקות את המנח המסוכן הזה, כשהם הולכים על קצות האצבעות ומקשיתים את כפות הרגליים.
אך למרות שניתן לחשוב כי גם הפעם לא מדובר באתגר מזיק או מסוכן, אורתופדים ברחבי העולם הזהירו מההשלכות, והדגישו כי "הקרסול במנח הזה אינו יציב". לדבריהם, "הדבר עלול לגרום לנקע ולקרעים ברצועות כפות הרגל".
לסיום, טיפים חשובים להורים שסיפקה השבוע רחלי יעקבי אפרתי, עובדת סוציאלית ילדים בבית החולים אסותא אשדוד לאחר אשפוזו של נער בגלל אתגר הקרוסלה: "תהיו ערניים, תתעניינו. שבו עם הילדים לראות יחד איתם מה התכנים שעולים בפיד שלהם. לרוב, התכנים הם עוד מאותו הדבר. צפו, דברו איתם, תשאלו, תביעו עניין ותדריכו אותם איך לזהות סכנה בעיניים בוחנות. למדו אותם לברר ולשמור על החיים שלהם. לפעמים מה שנראה על המסך כמצחיק, מסכן חיים באופן נורא".
- אם אתם או בן משפחה/חבר זקוקים לסיוע - אל תישארו לבד והיעזרו באיש מקצוע. לכל קווי הסיוע - במדריך הבא
