"האומיקרון הוא זן מאוד חברותי, הוא מאוד אוהב את החברותא שלנו", אומרת היום (ב') לאולפן ynet ד"ר דורית ניצן, מנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי. "הוא מכפיל את עצמו בקצב ממש מהיר – בין יום וחצי לשלושה ימים. אם הוא נמצא בקרב אנשים שאינם מוגנים, הוא עובר מהר, וזה מדאיג".
קראו עוד:
לדבריה, המחקרים הרציניים על האומיקרון עדיין לא הושלמו. "אנחנו יושבים עם החוקרים ומנסים להבין את המצב", אמרה. "אנחנו רואים שהאומיקרון מגיב טוב לחיסון של פייזר, בעיקר לשלוש המנות, כולל הבוסטר. גם כשאנשים נדבקים, הם לא חולים מאוד קשה. על המצב באוכלוסיות שאינן מחוסנות אנחנו עוד לא יודעים. גם לא ידוע מה התוצאה של המפגש בין האומיקרון לדלתא".
לשאלה אם היא סבורה שמדינות אירופיות נוספות ילכו בעקבות הולנד ויטילו סגר, השיבה: "יש שיח בכיוון הזה, אבל החגים הנוצריים ממש מעבר לפינה, וזה מקשה על קבלת החלטות".
כשנשאלה אם היא חושבת שיש להגביל את מסיבות השנה החדשה, שעומדות להתקיים בשבוע הבא, ענתה: "ארגון הבריאות העולמי מבקש לערוך ניהול סיכונים. בקהילות שבהן התחלואה גבוהה, אנחנו מבקשים להמעיט בהתקהלויות במקומות סגורים. בדנמרק יצאו בהנחיות למשפחות: 'צאו לטייל ביער. אם יש שלג – צאו לראות אותו בחוץ'".
"ארגון הבריאות העולמי מבקש לערוך ניהול סיכונים. בקהילות שבהן התחלואה גבוהה, אנחנו מבקשים להמעיט בהתקהלויות במקומות סגורים. בדנמרק יצאו בהנחיות למשפחות: 'צאו לטייל ביער. אם יש שלג – צאו לראות אותו בחוץ'"
אשר לישראל אמרה: "צריך לשאול אם מערך הבריאות שלנו יוכל לעמוד בלילה אחד של מסיבות. צריך לחשוב על עובדי הבריאות שיצטרכו לעבוד קשה אחר כך כדי להציל חיים. אני לא חושבת שצריך לצאת עם חוקים והנחיות. זה הזמן לקחת אחריות אישית ולהבין שמערך הבריאות לא יוכל לעמוד בפרץ. עדיף להיות זהירים בשלב הזה".
בהמשך הריאיון נשאלה ד"ר ניצן אם ייתכן שבינואר-פברואר נצטרך לקבל מנה רביעית של חיסון. תשובתה: "מאוד יכול להיות שכן. אנחנו יודעים שהבוסטר חיזק לנו את המערכת כמו שצריך. השאלה היא כמה זמן זה יחזיק מעמד, ואם נלך לחיסון רביעי. אנחנו עובדים עכשיו על פיתוחים של חיסונים מסוג אחר בכלל ועל תרופות ובדיקות. מנסים לעשות הכול, בכל האפיקים, כדי שנוכל לחיות לצד הווירוס הזה לאורך שנים. לאט-לאט נצטרך ללמוד לחיות איתו, ונצטרך יותר כלים".