אבידן תורג'מן ז"ל, בן 26 במותו, היה איש של נתינה. חברים ביקשו לנצל את ידיו הטובות כדי לסייע בהקמה ופירוק הבמה בפסטיבל "נובה" ברעים, שהפך ברגע לזירת טבח מדממת. "זה היה אבידן. אחד שתמיד אוהב לעזור ופשוט לא מסוגל להגיד לא", מספר אביו, ד"ר מיכאל תורג'מן, מומחה ותיק ומוערך לרפואת משפחה במחוז מרכז של כללית. האב לא ידע במשך שלושה ימים מה עלה בגורל הבן, עד שהגיע למחנה "שורה" ליד רמלה - ושם קיבל את בשורת האיוב. אבידן הותיר במותו שישה אחים וזוג הורים.
מתוך השבר הנורא, החליט ד"ר תורג'מן (58) להתגייס למאמץ ההסברתי בעולם. הוא נאם בין היתר בפרלמנט הבלגי, והתריע: "אם הרוע הזה לא יטופל, סביר להניח שהטבח הבא חלילה יתרחש אצלכם בבית". בריאיון ל-ynet Live (בסרטון הבא), אמר כי: "לעשות הסברה נקודתית זה לא מספיק, צריך עבודת תחזוקה. בבלגיה יש מיעוט בעד ישראל. המטרה היא לשים פנים על המספרים, שיבינו שיש אנשים מאחורי מספרי ההרוגים והחטופים".
הרופא שאיבד את בנו במסיבה ברעים, והתגייס להסברה בעולם
(צילום: ירון ברנר)
ד"ר תורג'מן, תושב מושב משואות יצחק בין קריית מלאכי לאשקלון, משחזר את אירועי 7 באוקטובר, "הייתה לאבידן חברה טובה שהייתה אחראית על התפאורה בפסטיבל. ערב לפני, הוא הגיע לעזור בהקמת הבמה, אבל בליל שבת חזר לישון בביתו באשקלון, ולפנות בוקר שב למסיבה לעזור בפירוקים". אז גם החלה מתקפת הטרור של מחבלי חמאס. "אנחנו משפחה דתית שמן הסתם לא נמצאת עם טלפונים בשבת, אבל באותו בוקר אחד הבנים שלי, קניאל, היה עם טלפון פתוח. הוא קיבל מאבידן הודעת פרידה בווטסאפ כמה דקות לפני 08:00 בבוקר, שבה הוא כתב שהוא אוהב אותנו".
5 צפייה בגלריה
משמאל: אבידן תורג'מן שנרצח במסיבה ברעים עם אחיו ואביו ד"ר מיכאל תורג'מן
(צילום: באדיבות המשפחה)
"קניאל מיד חייג אליו ויחד הם היו על הקו במשך שעה ו-40 דקות. בדיעבד התברר לי שכל אותו הזמן הזה אבידן התחבא מתחת לאותה במה שהקים. אחיו ניסה להזעיק את המשטרה והצבא, אבל הם כידוע לא הגיעו".
"רגישות, אכפתיות ואהבה אינסופית"
אבידן ז"ל היה הבן הרביעי במשפחה מתוך שבעה, ומי שחיבר בין כולם. "הייתה לו אינטליגנציה רגשית מאוד מפותחת", סיפר אביו בגעגוע, "זה עזר לו לפתח מעגל חברים מאוד גדול וגם להצליח בעסקים עם חברה שעסקה בהשקעות נדל"ן בארצות הברית. אזכור ממנו את הרגישות, האכפתיות והאהבה האינסופית למשפחה. הוא כל כך אהב את החיים וכמו שאומרים, דאג למצות כל רגע בהם. זה כל כך אירוני שהוא סיים את חייו דווקא במסיבה".
במשך שלושה ימים לא ידע איש במשפחה מה עלה בגורל הבן עד לקבלת הבשורה המרה במחנה שורה. ד"ר תורג'מן משחזר: "מאותו בוקר התחלנו להסתובב בין בתי החולים בדרום. כיו"ר ועד רופאים ורופא משפחה מזה למעלה מ-25 שנים בכללית, ניסיתי להפעיל קשרים, אבל זה לא עזר. למחרת הגיע אלינו מידע שייתכן שהוא נמצא בשבי. האמת היא ששמחנו על העובדה שיש איזשהו קצה חוט ותקווה. אבל מהר מאוד אחרי שביקרתי פצוע שהיה שם במסיבה, התחלנו לחבר את הפאזל ולהבין שהוא ככל הנראה לא נמצא בעזה.
5 צפייה בגלריה
אבידן ז"ל שכב מתחת לבמה שאותה הקים והתכתב עם אחיו, עד שהמחבלים הגיעו אליו
(צילום: באדיבות המשפחה)
"ביום שני אחר הצהריים החלטתי יחד עם בן נוסף שלי, עמיאור, לנסוע למחנה שורה. זה היה מחזה מאוד קשה, הרבה משפחות שצועקות וכואבות, כולן ממתינות לפיסת מידע כלשהי. לא עברה רבע שעה מרגע שנתתי את הפרטים של אבידן לאחד הקצינים ששהו שם, והוא אמר לי את המשפט הבא 'הוא ברשימה'. כך נודע לנו לראשונה שאבידן לא בין החיים".
"לאחד כוחות כדי להילחם ברוע"
קצת יותר מ-10 ימים לאחר האסון הנורא שפקד אותו, הצליח ד"ר תורג'מן למצוא את הכוחות. מיד לאחר הקימה מהשבעה, נעתר לבקשת אנשי משרד החוץ להצטרף למסע הסברה בינלאומי על אדמת אירופה. המטרה: להציג את הסיפור הטרגי של בנו, יחד עם משפחות נוספות שאיבדו את יקיריהן באירועי 7 באוקטובר, או כאלו שקרוביהם מוחזקים ברצועת עזה.
"קיבלתי כוחות מהקב"ה והחלטתי לאסוף את השברים", אומר ד"ר תורג'מן. "זה לא היה פשוט לצאת למסע הזה, אבל אחרי שהתייעצתי עם אשתי והילדים החלטתי שאני מנסה לאסוף את השברים והולך על זה. כולנו מבינים שהמלחמה שאנחנו מנהלים בימים אלה לא מסתכמת רק בזירה הצבאית, אלא לוקחת חלק מאוד משמעותי גם בהיבטי ההסברה והרשתות החברתיות".
מסע ההסברה עצמו שהתקבץ לכמה ימים מרוכזים בבלגיה, היה אינטנסיבי במיוחד. הוא כלל בין היתר מפגש עם ראש ממשלת בלגיה, נאום מרגש בפני הפרלמנט הפדרלי הבלגי וכן בפני 22 שגרירים ממדינות אירופה, לצד שורה של ריאיונות בצרפתית לערוצי טלוויזיה וכלי תקשורת נוספים.
5 צפייה בגלריה
"אני נורא מתגעגע אליו". אבידן תורג'מן ז"ל הותיר את קרוביו כואבים והמומים. יהי זכרו ברוך
(צילום: באדיבות המשפחה)
"היה לנו חשוב להציג את הצד שלנו ולהסביר אותו לאירופים. רצינו להמחיש בפניהם את המצב האמיתי שאולי עכשיו אנחנו היינו הקורבנות, אבל אם הרוע הזה לא יטופל, סביר להניח שהטבח הבא חלילה יתרחש אצלם בבית. חילקתי מאות תמונות של הבן שלי בפני המשתתפים בנאומים הללו, כדי לנסות לדבר אל הלב שלהם. על דבר אחד כולנו הסכמנו - עלינו לאחד כוחות ברמה הבינלאומית כדי להילחם ברוע הזה. שיבינו שהאיום הזה דופק להם בדלת".
ד"ר מיכאל תורג'מן: "עבורי זו הייתה שליחות טיפולית. סיפרתי את הסיפור של אבידן עשרות פעמים שוב ושוב. זה אולי לא יחזיר אותו אליי, אבל עזר לי להשלים סוג של סגירת מעגל. אני נורא מתגעגע אליו"
באשר לטלטלה הנפשית שהוא עובר מאז איבד את בנו אבידן, אומר ד"ר תורג'מן: "אני גאה בכך שיכולתי לתרום ולו במעט כחלק מהמסע הזה, לתרום מהזווית האישית שלי ואולי להשפיע במידת מה על דעת הקהל הבינלאומית. עבורי זו הייתה שליחות טיפולית. סיפרתי את הסיפור של אבידן עשרות פעמים שוב ושוב. זה אולי לא יחזיר אותו אליי, אבל עזר לי להשלים סוג של סגירת מעגל. אני נורא מתגעגע אליו".
בימים אלו, שלושה מבניו של ד"ר מיכאל תורג'מן מגויסים למלחמה. "שאלוהים ישמור עליהם ועל כל החיילים שלנו".
