ד"ר דיפאק צ'ופרה, הקרדיולוג המפורסם שנחשב למומחה הידוע בעולם להתפתחות רוחנית, מודאג. לא בגלל הקורונה אלא בגלל שיותר ויותר אנשים לא מאושרים בחייהם. לדבריו, אורח החיים המערבי הולך ונעשה מהיר יותר, כולנו רוצים להספיק יותר, לקנות עוד ועוד מוצרים חדשים ולהיות הכי מעודכנים בכל מה שיותר משוכלל, חדש ומהיר. התוצאה של כל אלה היא שיעור גדול של אנשים שמזדקנים בטרם עת וסובלים מדמנציה וממגפת החרדה והדיכאון.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
מה הפתרון לכל אלה? צ'ופרה ממליץ לנו לעשות בדיוק את ההפך ממה שכולנו רוצים לעשות כל הזמן – לא להספיק אלא להפסיק. במקום לחשוב איך להספיק יותר ואיך לרוץ מהר יותר, הוא ממליץ לכולנו לעצור ולהתעורר - להסתכל פנימה במקום להישאב למרוץ החיים המהיר שרק מוביל לסבל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחרי שכתב עשרות רבי־מכר והוכתר כאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם, צ'ופרה, שגם השיק לאחרונה סדרת ריטריטים של מדיטציה והתנתקות מחיי היומיום, הוציא לאור את ספרו "מדיטציה שלמה". בספר, שיוצא לאור החודש בעברית (הוצאת מודן), הוא מסכם במידת מה את משנתו: "אנחנו עושים כל כך הרבה, רצים כל כך מהר, ואנשים רבים אומרים, 'אל תשבו סתם כך בחיבוק ידיים. עשו משהו!', אבל עשייה נוספת עלולה רק להחמיר את המצב. אל תעשו משהו. שבו, עצרו, היו קודם כל עצמכם, והתחילו משם".
ההתבוננות פנימה, הוא מסביר בספר, תגרום לכם להתעורר. "אם תתעוררו, יקרה לכם דבר שלא ייאמן, פשוטו כמשמעו – חיים ערים, שהם בעצם חיים מוארים. התגלמות האושר האמיתי. חיים שלא יקרו מכוח דפוס צפוי, אלא כל יום יביא איתו חידוש ויצירתיות. וכל זה מצריך מכם לאפשר לאושר להתגלות".
תהליך ההתעוררות, לדבריו, הוא ההפך בדיוק מפעילות על אוטומט. אם מישהו מכוכב אחר היה עוקב אחר המחשבות שלנו, הוא היה מגלה שאנחנו חושבים את אותן מחשבות שוב ושוב, פועלים באופן אוטומטי, חוזרים על אותן מילים, מחליפים את אותן דעות, נמנעים מאותן אי־נעימויות. ברוב המקרים אנחנו לא מבחינים בהרגלים ובחזרה הרובוטית של חיינו כי אנחנו ישנים. המטרה האמיתית שלנו היא להתעורר. ובלהתעורר - הכוונה היא להשתחרר מהאמונות ומהדעות שמכתיב לנו האגו. "המטרה שלנו שהמודעות שלנו תהיה משוחררת מבלבול ומקונפליקטים. אנחנו נמצאים במודעות שמתדלקת כאוס ובלבול, גם כשאנחנו בטוחים שאנחנו מתנהלים בצורה טובה", הוא מסביר. רגע לפני שאנחנו נכנסים לשנת 2022, הנה כמה דרכים לזהות אם אתם באמת ערים, לתרגל מודעות וערות ולאתחל את ההרגלים שעוצרים אתכם מתוך ספרו החדש.
לפני שאתם מאבחנים את עצמכם כדי להבין אם אתם ערים או ישנים או מתחילים לתרגל ערות ומודעות, הנה שלוש שאלות חשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם:
1. מה אני עושה נכון?
- מה זה נכון? כל צעד שגורם לכם להרגיש מוגנים בתוך עצמכם.
- המהלך הפשוט הוא להיכנס למצב מדיטטיבי כל אימת שאתם מרגישים לחוצים או חסרי ביטחון. נשמו נשימות עמוקות, הפנו את תשומת הלב לאזור שבו מורגשת אי־נוחות, ואפשרו לתודעה להרגיע את האי־נוחות בטבעיות.
- שימו לב לאנשים סביבכם. מתח נפשי מידבק מאוד, ולכן כדאי למזער ככל האפשר את הבילוי במחיצתם של אנשים לחוצים.
2. מה לא עובד לי?
- כל פעולה שגורמת לכם להרגיש לא בטוחים בתוך עצמכם אינה נכונה.
- שהייה במחיצת אנשים שאינם בטוחים בעצמם, חרדים ומתגוננים עשויה לגרום לכם להרגיש חזקים. אך זו הרגשה טובה מהסוג הלא טוב, כי היא מחזקת את ההרגשה שהעולם הוא מקום לא בטוח.
- חרדה והתעסקות בתרחישי אימה גורמות לבזבוז זמן ואנרגיה על משהו שמוציא אתכם מאזור הנוחות שלכם.
- הסתמכות על כסף, מעמד, כוח או רכוש לא תעזור לכם להרגיש בטוחים יותר. הפכו את הביטחון הפנימי שלכם למטרה שלכם. תמיד.
3. מה הצעד הבא שלי?
- בראש סדר העדיפויות: לעשות יותר מהדברים שאתם עושים נכון, ולהמעיט באלה שאינם נכונים לכם.
- התבוננו בתחום שגורם לכם למתח הרב ביותר ומצאו דרך להפחית אותו. נסו להימנע מתככים, אל תצדדו בצד אחד, והימנעו מלהאשים אחרים כדרך חיים.
- דמיינו אור זוהר באזור הלב שלכם. שבו בשקט ונסו להתאחד עמו.
- מצאו מקום שבו אתם מרגישים שלווים ובטוחים לגמרי. שהו בו ואפשרו לתחושה שהמקום הזה נוטע בכם לחלחל אליכם.
אמצו את דרכי ההתנהגות האלה כדי להתעורר בסיטואציות שונות שבהן אתם מגיבים מחוסר המודעות שלכם:
1. כשאתם מרגישים מתח - התרחקו ממנו כמה שיותר בעזרת המחשבה שלכם. מצאו מקום שקט, ונסו לחזור למרכז באמצעות תרגילי נשימה.
2. כשאתם שומעים את עצמכם מתעמתים או מתנגדים – עצרו ושקלו את המצב מחדש.
3. כשאתם מרגישים סלידה או דחייה – הכירו ברגשות שלכם.
4. כשאתם מרגישים בטוחים – אפשרו לאחרים לדבר ולהביע את דעתם.
5. כשהדחף להיות בשליטה גובר - נסו לחשוב אם אתם אוהבים ששולטים בכם.
6. כשהרוחות סוערות - אל תקבלו החלטות עד שהכול נרגע.
7. כשאתם בספק – דחו את קבלת ההחלטה.
8. כשאתם מרגישים שאתם חייבים לנצח – הפסיקו לראות את הסיטואציה כתחרותית. במקום זאת נסו לשתף פעולה.
9. כשאתם מנסים להוכיח שאתם צודקים – חשבו איך אתם מרגישים כשמישהו אומר לכם שאתם טועים.
10. כשביקורת מרגיזה אתכם - צאו מנקודת הנחה שהיא צודקת.
תרגלו נשימה וגאלית כשאתם יוצאים מפוקוס
כולנו יוצאים מפוקוס מדי פעם. זה יכול להתבטא במחשבות טורדניות, כעס בלתי נשלט, ויכוח סוער, חרדה או חוסר שביעות רצון מעצמנו. במצבים כאלה מומלץ לחזור למודעות, למרכז של עצמכם, באמצעות נשימה וגאלית שהיא סוג של מדיטציה טבעית.
מקור השם: הנשימה נקראת וגאלית כי היא נגזרת משמו של עצב הוואגוס - העצב הארוך והמורכב ביותר מתוך עשרת העצבים הגולגולתיים שמחברים בין המוח ליתר איברי הגוף. המילה הלטינית ואגוס פירושה "תועה" ועצב הוואגוס בהחלט תועה. הוא מחבר בין המוח ללב, לריאות, לבטן ולכל האזורים בגופנו שרגישים למתח נפשי.
קשר גוף־נפש: הוואגוס הוא גם מוליך עצבי או תחושתי שמוליך את תחושות הגוף אל המוח, כולל תגובות הקשורות בלחץ נפשי. כשאתם נמצאים בסיטואציה מלחיצה, קצב הדופק עולה, והנשימה נעשית שטוחה ולא סדורה. מי שאחראי לוויסות הנשימה הסדורה והרגועה הוא עצב הוואגוס מכיוון שיש לו חיבור ישיר ללב ולריאות.
הצד המדעי: תרגיל נשימה וגאלית הוא דרך פשוטה לתרגל את עצב הוואגוס וכך לנהל כעסים וחרדות. השיטה נחשבת ליעילה מאוד ונבדקת כיום במחקרים העוסקים ב־32 בעיות רפואיות נפשיות וגופניות, בהן מחלות לב, דיכאון וחרדה, הפרעות במערכת העיכול, אובדן זיכרון ואלצהיימר.
תרגול נשימה וגאלית:
1. שבו בשקט בעיניים עצומות.
2. שאפו באיטיות תוך ספירה עד 4.
3. נשפו תוך ספירה עד 4, ואז עצרו למשך ספירה עד 1.
4. חזרו על השלבים במשך 5 דקות.
תרגלו את נקודת האפס
נקודת האפס במוח דומה לאתחול מחדש של המחשב (ריסטארט). כשנקודת האפס במוח נמצאת במצב אידיאלי, אנחנו מרגישים פתוחים, סקרנים ורעננים. אבל כשנקודת האפס לא במצב אידיאלי, אנחנו מרגישים תשושים, לא מרוכזים, עצבניים וכבדים מבחינה מנטלית. הרגילו את עצמכם לאפס את המוח שלכם מדי פעם מחשיבת יתר, הצפת מידע ולחץ נפשי שנובע מהצורך והדחף להספיק כמה שיותר. התרגול יכול להיעשות בתגובה למתח או לאירוע ספציפי, אבל גם סתם כך, ללא סיבה, מתוך מטרה להתחזק.
כך תגיעו לנקודת האפס שלכם:
- שבו במקום שקט ועצמו את עיניכם. קחו כמה נשימות עמוקות והשתיקו את התודעה. אף על פי שהמחשבות באות והולכות, נסו להרגיש את נקודת האפס שלכם.
- התנסו בתחושת "נקודת האפס" בחיים השוטפים: כשאתם בתור לדואר, לרופא, מצחצחים שיניים או מתקלחים.
היפטרו מהרגלים רעים באמצעות ויתור על האגו
לרוב האנשים יש הרגלים שהם רוצים להיפטר מהם. למשל: אכילה בין הארוחות, דאגנות יתר, ביקורת עצמית מוגזמת, חוסר משמעת עצמית ועוד. הרגלים הם מלכודת מעגלית. כשהדחף לעשות משהו לא רצוי עולה, רוב האנשים נאבקים בדחף קצת ואז נכנעים לו. החלטתם לא לאכול ממתקים בלילה, אבל הדחף עולה, אתם נאבקים בו קצת, ואז הוא מנצח. ההרגל ניצח, והוא ינצח גם בפעם הבאה שבה הוא יחזור, אלא אם תצליחו לשבור את המעגל.
הדפוס הבעייתי: הניסיון להיפטר מההרגל באמצעות החשיבה אינו יעיל. ככל שתהיו מודעים יותר, יהיה לכם קל יותר להתמודד עם המרכיב העיקרי שמתחזק את ההרגל - החזרתיות. שורש הבעיה הוא בתודעה שנופלת לדפוסי התנהגות חוזרים.
הדרך האלטרנטיבית: המחשבות החוזרות והדחפים הם האגו, שמתעקש על נקודת המבט שלו. כדי להתגבר על כך נסו להציע לאגו נקודת מבט אחרת, מודעת יותר. החלפת נקודת המבט אורכת זמן, אבל היא מתרגלת מצב של ערות לעומת מצב אוטומטי לא רצוי.
תרגול לשינוי הרגלים:
- אם מדובר בדחף לאכול משהו שהחלטתם לא לאכול - התמקדו במרכז שלכם, קחו כמה נשימות עמוקות, ואמרו לאגו: "אני לא צריך את זה עכשיו". זהו סוג של משא ומתן עם האגו. אתם לא נלחמים נגדו, אבל גם לא מוותרים לו.
- אם עולה בכם מחשבה שלילית וביקורתית (שמזכירה משהו שאתם לא רוצים לחשוב עליו), אמרו לאגו שלכם: "אני לא צריך אותך עכשיו".
- במקרים של דאגה תרגלו נשימה וגאלית. בדרך הזאת תצליחו להיפטר ממחשבות חזרתיות. אחרי כמה אימונים הן ייעלמו.
היפטרו מרגשות דביקים
רגשות דביקים חזקים יותר מזיכרונות. גם זיכרונות כואבים יהיו תמיד עוצמתיים פחות מרגש שהתעורר בנו. אם ההורים שלנו אמרו לנו שאנחנו לא חכמים או לא יפים, הרגש שחשנו בעקבות זאת יהיה "רגש דביק" עוצמתי יותר מהאמירה עצמה שאולי כבר נשכחה.
הדפוס הבעייתי: רוב האנשים מאמצים באופן אוטומטי דעות או אמירות של ההורים שלהם, פעמים רבות בלי להיות מודעים לכך. אם אתם מאמינים שאתם "לא יפים" או "לא חכמים" מכיוון שההורים שלכם אמרו לכם שאתם כאלה, מדובר ברגש דביק שגם פגע בכם, גם נשאר בתוככם וגם מפריע להתקדמות שלכם בחיים.
הדרך האלטרנטיבית: הדרך להיפטר מרגשות דביקים היא הבנה שהמקור של הרגשות הוא באגו. האגו פועל באופן אוטומטי והוא מרגיש צודק כשהוא נוטר טינה, כשהוא לא מתעלם מעלבונות, מטפח מרירות ומפנטז על נקמה. האגו שואב הנאה צדקנית מהפגנת הכעס האצור בו. אבל ההנאה הזאת מתעלמת מההשלכות ארוכות הטווח. בטווח הרחוק רגשות דביקים כובלים אתכם לאגו ומונעים מכם חיים ערים. האגו שלכם רוצה להיאחז ברגשות הרעילים לנצח כדי להרגיש צודק וחזק. אבל זו טעות. המטענים הרגשיים השליליים רוצים להשתחרר. זה טבעם. הם יעזבו אתכם אם תיצרו להם שביל יציאה.
כך תשחררו רגשות דביקים:
- כשעולה בכם מחשבה שלילית על עצמכם, התמקדו בה ונשמו עמוק ובאיטיות, עד שתרגישו שהמטען הרגשי השלילי מתחיל להצטמצם.
- אם אתם מזהים רגש שמלווה אתכם זמן רב, שימו לב לחזרתו ואמרו לו: "ככה זה היה פעם. היום אני כבר לא באותו מקום. לך מפה".
- אם מדובר ברגש עקשני במיוחד שמסרב להיעלם, שבו בשקט בעיניים עצומות. שאפו שאיפה עמוקה ונשפו באיטיות תוך כדי שחרור המחשבה מגופכם. נסו לדמיין את הנשימה כאור שנושא את הרגש הרעיל החוצה מגופכם.
אמצו את גישת מינימום מאמץ
התודעה שלנו סדורה ומאורגנת. הכוח שלה דוגל במינימום מאמץ, וזה בא לידי ביטוי במבנה התא שמאורגן באופן מושלם ולא מבזבז אף מולקולת חמצן וויטמינים. הטבע באופן כללי פועל לפי חוקים, כמו חוק החום או חוק המשיכה, ולכולם דבר אחד משותף - הם עושים את המסלול הקצר ביותר מנקודה א' ל־ב' מפני שזה מצריך מינימום מאמץ. מאמץ מינימלי הוא לא רק יעיל אלא גם הדרך העוצמתית ביותר להגיע לכל מטרה.
ישנו מיתוס שלם סביב הרווח הצפוי לנו אם רק "לא נוותר", "נשיב מלחמה" ו"נכריע את האויב", אבל התודעה מלמדת אותנו דרך טובה יותר. ככל שתתרגלו מדיטציה ותרבו להתאמן במינימום מאמץ, תתקרבו למקור המודעות הטהורה, והבחירות שלכם יהיו מוצלחות יותר.
כדי להשיג את המטרות שלנו כדאי לאמץ את הרעיונות הבאים:
1. אנשים נוטים לקבל יותר דעות אחרות או בקשות כאשר לא מתנגדים להם.
2. אם רוצים משהו, כדאי להעניק משהו בחזרה.
3. שיתוף פעולה מניב תוצאות טובות יותר מחוסר שיתוף פעולה.
4. אי אפשר למנוע ממישהו להגיב באופן שבו הוא רוצה להגיב.
כדי להשיג שיתוף פעולה במינימום מאמץ כדאי לקבל החלטות כך:
1. אל תשיבו מלחמה או תסרבו מיד. נסו למצוא את המרכז שלכם ולאפשר למודעות העמוקה שלכם להגיב. כשתאפשרו לה להגיב, היא תמצא את התשובה הנכונה במינימום מאמץ.
2. אל תפעלו באימפולסיביות.
3. כשאתם נמצאים בסיטואציה מלחיצה, שאלו את עצמכם אם הדרך של מינימום התנגדות פתוחה בפניכם. אם כן - בחרו בה.
4. למדו לאפשר ולשחרר לעתים קרובות יותר, במקום להתעקש ולנסות להשתלט.
5. העדיפו תמיד הסכמה כללית ושיתוף פעולה.
6. אל תאיימו, תכפו או תשיבו מלחמה כי "אני החלטתי ככה וזהו".
7. הימנעו ככל האפשר מאנשים שפועלים באופן הפוך לדרכים המתוארות לעיל.
אל תעניקו תשומת לב לשיפוטיות
תשומת לב לפגמיו של הזולת, דריכות שמטרתה לתפוס את הזולת בטעותו ולתקן אותו, לקיחת תפקיד "אוכפי החוק והסדר החברתי" או קטלוג אנשים כ"מנצחים" או "מפסידים" הם מחשבות שיפוטיות מאוד. כשאנחנו שופטים כך אנשים אחרים, אנו נוטים לשפוט כך גם את עצמנו. כולנו התנסינו בחיינו בקבלה ובדחייה, במשיכה ובסלידה ובתחושות שאנחנו "מנצחים" ו"מפסידים". אם תאמצו מטרה אחרת, שהיא לא שיפוטית, תגלו שעם הזמן תשומת הלב שלכם תפנה לדברים מעצימים. שחרור משיפוטיות מתחיל בכך שתעדיפו לא לעסוק בביקורת אלא בהתבוננות פנימית. זו ההזדמנות להתעורר ולהעצים את ההתפתחות האישית שלכם לחיים מלאים באושר ובסיפוק.
