הזמר אדם שהלך לעולמו בגיל 64 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן ביקש לפני מותו לתרום את קרניות עיניו, אך הדבר לבסוף לא קרה בשל עיכובים בהעברת המידע על כך לבני משפחתו ומועד הלוויה המוקדם. כמוהו, עוד ישראלים רבים חותמים על כרטיס אדי ומבקשים לתרום את קרניות עיניהם כדי לסייע לאחר מותם לאלו שממתינים להשתלה. פרופ' איתן לבני, מנהל יחידת הקרנית בבית החולים בילינסון, מסביר מהי הקרנית, מהן הסיבות להשתלה ומהם שיעורי ההצלחה.
"הקרנית היא רקמה שקופה בקדמת העין, שתפקידה הוא להיות מעין עדשה. היא שוברת את קרני האור, ומשמשת כמכסה הקדמי של העין", הסביר פרופ' לבני. על הסיבות השכיחות להשתלה, הוסיף: "זה יכול להיות בשל פגיעה בתאי הקרנית הפנימיים, מחלות גנטיות הפוגעות בקרנית, או פגיעה בתאי הקרנית הפנימיים לאחר ניתוחי עיניים שונים כמו קטרקט, ניתוח רשתית או גלאוקומה. אחד הסיבוכים של ניתוחים אלה הוא שתאים אלו ניזוקים, ואז צריך להחליף אותם".
לדבריו, "בעיות נוספות שיכולות להוביל לצורך בהשתלת קרנית הן עיוות של הקרנית, כמו במחלת הקרטוקונוס (קרנית חרוטית) או צלקות בקרנית שיכולות לנבוע מזיהומים שונים כמו הרפס בעין, חבלות, טראומות ופציעות". הוא הוסיף כי במהלך מלחמה פגיעות רסיסים ופציעות הדף עלולות לחורר ולעוות את הקרנית ולגרום לכך שתידרש השתלה.
פרופ' לבני הסביר כי תקינות שתלי הקרנית נבדקת לפני ההשתלה. "יש בנק קרניות בבילינסון ומנהלת הבנק, מעיין אביטן, מקבלת את הקרנית מהתורם, מעבדת אותה ובודקת את התאים שלה במיקרוסקופים שמגדילים מאוד את הרקמה, ואז ניתן לראות מה טיב וכמות התאים שיש בשתל הקרנית", ציין. "בנוסף, אנחנו עושים בדיקות לזיהומים, כדי לראות שהקרנית סטרילית. בניגוד להשתלות אחרות כמו כליה או כבד, אין צורך בסיווג רקמות".
פרופ' איתן לבני צילום: שלומי יוסףהוא סיפר על תהליך הנצלת הקרניות מהמת: "כשמישהו נפטר בבילינסון, מתאמת ההשתלות של בית החולים, תמי פינק, מקבלת הודעה פטירה, ובודקת אם הוא יכול לשמש כתורם ואם אפשר להנציל ממנו קרניות". לדבריו, "היא בודקת בתיק הרפואי שלא היו לנפטר מחלות עיניים רציניות ושהוא לא עבר ניתוחי עיניים, ואם הוא מתאים היא פונה למשפחה לקבלת הסכמתם".
"אם יש הסכמה עקרונית רופא עיניים מהמחלקה או מנהלת בנק הקרניות מעיין אביטן הולכים להנציל את הקרנית", אמר פרופ' לבני. "למעשה לוקחים את החלק הקדמי של העין, שזו הקרנית. על הפנים של האדם שנפטר לא רואים שלקחנו את הקרנית. כלומר, זה לא פוגע בצורה החיצונית של הפנים", הדגיש.
על אופן שימור הקרניות וזמן ההמתנה עד ההשתלה, הסביר כי "רקמת הקרנית שנלקחת מהתורם מוכנסת מיד לבקבוקון עם נוזל שימור, שמכיל אנטיביוטיקה ונוזלים נוספים שימשיכו להזין את תאי הקרנית בזמן שהיא מחוץ לגוף. הבקבוקון נשמר במקררים בבנק הקרניות, והוא יכול להישמר עד שבועיים מההנצלה. בזמן הזה מבצעים כאמור עיבוד של הקרנית בבנק הקרניות". הוא הדגיש: "לרוב אנחנו לא מגיעים לשבועיים, אבל זה המקסימום שניתן לשמור את זה. לרוב נעשה את ההשתלה תוך ימים ספורים".
"לרוב שיעורי ההצלחה גבוהים מאוד". השתלת קרנית, ארכיון
בנוגע לניתוחים הקיימים להשתלת קרנית, הסביר פרופ' לבני כי "הקרנית עשויה משכבות, כמו בצל, לכן אנחנו משתדלים בדרך כלל להחליף רק את השכבה הפגועה בניתוח. אם אפשר, אנחנו נשתדל לעשות השתלות חלקיות רק של השכבות הפגועות ולא להחליף את כל הקרנית". מקרים רבים של פגיעה בשקיפות הקרנית ועכירות שלה נובעים ממחלות ובעיות בשכבה האחורית של הקרנית, שהיא שכבת תאי האנדותל. פרופ' לבני ציין כי "ניתוחים של השכבות האחוריות שנפגעו נקראים DSAEK ו-DMEK".
בניתוח DMEK מקלפים ומוציאים את שכבת התאים החולה, ומחדירים לעין תאים בריאים של התורם. בשיטה זו לא תופרים את הקרנית של המטופל, אלא מזריקים לחלק האחורי שלה את התאים הבריאים שנמצאים על קרום דקיק, דרך חורים זעירים בשולי הקרנית. לאחר מכן מזריקים לתוך העין בועת גז בלחץ גבוה, שגורמת לכך שהתאים החדשים והבריאים יידבקו לקרנית ויתחילו לספוג ממנה נוזלים. במקרים מורכבים שבהם קיימות בעיות מבניות בעין שלא מאפשרות ניתוח DMEK, מבוצע ניתוח DSAEK ולעיתים אף השתלת קרנית מלאה, של כל שכבות הקרנית.
פרופ' לבני הסביר כי "אם הבעיה היא בצלקות ובעיוותים שבקרנית, אנחנו נעשה בדרך כלל השתלה חלקית קדמית ולא אחורית, שנקראת DALK". בניתוח זה מקלפים את השכבות הקדמיות הפגועות של קרנית המטופל, ומשתילים שתל בעובי מלא שהוסרה ממנו שכבת האנדותל האחורית.
הוא הוסיף כי אם לא ניתן לבצע השתלות קרנית מסוגים אלו יש גם השתלות קרנית מלאכותית. "הדבר מתבצע במחלות הכי קשות של העין, אם אנחנו יודעים מראש ששתל קרנית של תורם אנושי לא ייקלט", אמר פרופ' לבני. "מדובר במקרים נדירים והפתרון לבעיות אלו הוא שימוש בפרוטזות קרנית, כלומר קרניות מלאכותיות. אלו ניתוחים מורכבים עם סיכון רב יותר - אך לרוב עם תוצאות טובות.
פרופ' לבני: "שיעורי ההצלחה תלויים בסוג ההשתלה ובמצב העין ההתחלתי, אך בדרך כלל הם מאוד גבוהים"
"אחד מניתוחי השתלות הקרנית המלאכותית נקרא השתלה מסוג בוסטון (Boston). מי שמובילה את הניתוחים הללו היא פרופ' אירית בכר, מנהלת המערך בבילינסון, שיש לה ניסיון רב בתחום", הוסיף. שיטה ייחודית נוספת היא השתלת שן בעין, שמבוצעת במקרים קשים ומורכבים של מטופלים הסובלים מבעיות קרנית קשות ביותר, להם לא ניתן להציע השתלת קרנית סטנדרטית.
לדברי פרופ' לבני, "מדובר בניתוח ארוך, מסובך ומורכב שמבוצע רק בחמישה מרכזים רפואיים בעולם, בהם בילינסון, שנחשב למרכז עולמי להשתלות מורכבות אלו. בניתוח זה יוצרים משן שנלקחת מלסתו של המטופל קרנית מלאכותית שאותה משתילים בעין. אלו ניתוחים של שעות רבות בחדר ניתוח, ואני וד"ר יפתח יסעור ממחלקת העיניים בבילינסון מבצעים את זה".
בנוגע לשיעורי ההצלחה של ניתוחי השתלת קרנית, אמר פרופ' לבני כי "הם תלויים בסוג ההשתלה ובמצב העין ההתחלתי. בדרך כלל שיעורי ההצלחה מאוד גבוהים, אם כי יש פקטורים שונים שמשפיעים עליהם, כמו מחלות עיניות קודמות, מצב לאחר ניתוחי גלאוקומה לדוגמה, וכן פקטורים שונים אחרים שיכולים לפגוע בסיכויי ההצלחה".
