אי-ספיקת לב – פגיעה כרונית בתפקוד של שריר הלב היא מחלת הלב הנפוצה בעולם כיום. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת הרפואי החשוב New England Journal of Medicine, מציע תקווה חדשה לתת-קבוצה של חולים במחלה זו, שעימה מתמודדים בישראל כמה עשרות אלפי חולים שעד לאחרונה הייתה להם רק אפשרות טיפולית אחת למצבם. המחקר הראה כי טיפול בתרופה, ששימשה עד היום למחלת כליות, מוריד באופן משמעותי את מספר האשפוזים ואת הסיכון לתמותה, וגם מצליח לשפר את איכות חייהם של החולים.
במחקר, בהשתתפות כ-6,000 חולי אי-ספיקת לב עם תפקוד שמור, נבחן השימוש בתרופה מקבוצה אחרת, שנקראת Nonsteroidal MRA, הפועלת לעכב מסלול הורמונלי שמעורב בפעילות של שריר הלב ומורידה דלקתיות והצטלקות של שריר הלב. מחציתם של הנבדקים טופלו בתרופה החדשה ומחציתם טופלו בפלצבו.
1 צפייה בגלריה
מחלת לב
מחלת לב
אי-ספיקת לב. מחלת הלב הנפוצה בעולם
(צילום: shutterstock)
לאחר מעקב של 32 חודשים, המחקר מצא כי הטיפול הביא להפחתה של קרוב ל-20% במדד משולב של מספר האשפוזים והמוות מאירועים קרדיו-וסקולריים בקרב קבוצת המטופלים בתרופה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, המחקר הראה שהתרופה גם הצליחה להביא לשיפור באיכות החיים ובהרגשה של המטופלים, בהתאם לשאלונים שהם מילאו על מצבם.
אי-ספיקת לב יכולה להתפתח בשתי צורות עיקריות:
  • אי-ספיקת לב עם תפקוד ירוד - הפגיעה היא ביכולת ההתכווצות של שריר הלב.
  • אי-ספיקת לב עם תפקוד שמור - הלב מתכווץ באופן תקין, אבל בשל פגיעה מבנית בלב, השריר מאבד מהאלסטיות שלו ולכן יש לחץ גבוה בתוך הלב בעת המילוי שלו מחדש.
בישראל חיים קרוב ל-200 אלף חולים עם אי-ספיקת לב, כמחצית מהם סובלים מאי-ספיקת לב עם תפקוד שמור.
אינפו אי ספיקת לב
בשתי הצורות, התסמינים דומים – קשיי נשימה והצטברות של נוזלים בגוף שגורמת לבצקות. עם זאת, הגורמים למחלות והאוכלוסיות שמושפעות מהן הם שונים. בקבוצה הראשונה (תפקוד ירוד) הסיבות העיקריות לפגיעה הן התקפי לב ומחלת לב איסכמית, בעוד שבקבוצה השנייה (תפקוד שמור) הגורם המוביל הוא לחץ דם גבוה ולא מאוזן.

תרופות לסוכרת מפחיתות את חומרת המחלה

קיים פער משמעותי באפשרויות הטיפול בחולים בשתי המחלות. למרות שאי-ספיקת לב היא מחלה כרונית שברוב המקרים אינה ניתנת לריפוי, כיום יש מספר רב של תרופות שמשנות באופן משמעותי את אופי המחלה של חולים עם אי-ספיקת לב בתפקוד ירוד, ומצליחות להוריד באופן ניכר את מספר האשפוזים ואת הסיכון לתמותה.
בנוסף, רק לפני שלוש שנים נכנסה לשימוש קבוצה של תרופות שהראתה לראשונה יעילות משמעותית בטיפול בחולי אי-ספיקת לב עם תפקוד שמור. אלו תרופות שפותחו במקור לטיפול בסוכרת ונקראות מעכבי SGLT-2, המביאות להורדת רמות הסוכר בדם והראו יעילות בהפחתת הסיכון לסיבוכים לבביים בחולי סוכרת. מחקרים מהשנים האחרונות הראו שהן מסייעות בהפחתת החומרה של אי-ספיקת לב, גם בקרב מי שאינם מאובחנים עם סוכרת. עד לפרסום האחרון, שתי תרופות מקבוצה זו היו היחידות שהוכיחו יעילות בהפחתת אשפוזים ותמותה מאי-ספיקת לב עם תפקוד לב שמור.
לתרופות אלה יש תופעות לוואי, וגם, כאשר מדובר בעשרות אלפי חולים, יש צורך באפשרויות נוספות לטיפול במי מהחולים שמגיבים בצורה פחות טובה לטיפול הראשון, שכן קבוצת התרופות הזו לא נותנת מענה מספק לאוכלוסייה גדולה כל כך של מטופלים.

הקשר לאי-ספיקת כליות

כיוון אחר שנבחן היום הוא לטפל בחולים אלה, שגם סובלים מהשמנה, בעזרת תרופות נגד השמנה, ואכן נמצא שהן מצליחות להביא להפחתה בתסמיני המחלה. אבל הן מתאימות רק לחולים שסובלים גם מאי-ספיקת לב וגם מהשמנה, מה שמצמצם את קבוצת החולים להם הן מתאימות. לנוכח זאת, המאמץ המחקרי למצוא תרופות יעילות נוספות נמשך.
פרופ' אבישי גרופר, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)פרופ' אבישי גרופר
גם במקרה של תרופה שנבדקה במחקר המדובר, היא אושרה מוקדם יותר לטיפול במחלות אחרות - מחלות כליות הנובעת מסוכרת, והראתה יעילות משמעותית בהפחתת סיבוכים לבביים ואי-ספיקת לב בחולים עם מחלות אלה. כמו כן, ישנו קשר הדוק בין אי-ספיקת כליות ואי ספיקת לב, כי חולים הסובלים מאי-ספיקת לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בכליות וההיפך, הדבר מצביע על הצורך בגישה טיפולית משולבת לשיפור מצבם הבריאותי של המטופלים. המנגנון הייחודי של תרופה זו הופך אותה לתרופה לטיפול בשתי המחלות. כשיש מטופל עם אי-ספיקת כליות, השימוש בתרופה מונע גם החמרה באי-ספיקת לב.
שתי תרופות אחרות מאותה קבוצה הראו בעבר יעילות בטיפול בחולים עם ספיקת-לב עם תפקוד ירוד. אולם עד היום, זו הפעם הראשונה שתרופה מקבוצה זו מצליחה לשפר באופן מובהק את מצבם הבריאותי של חולי אי-ספיקת לב עם תפקוד שמור. בשל היצע הטיפול המצומצם, המחקר החדש מהווה פריצת דרך משמעותית ומציע אפשרות טיפולית חדשה ומבטיחה לחולים אלה.
הכותב הוא מנהל היחידה לאי-ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ויו"ר החוג לאי-ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל